באוסטרליה התפרסמה אמש (יום ראשון) עדותה המדהימה של ליה סטיוארט, בת 34 ואמא לתינוקת, שהותקפה על ידי כריש ענק ונפצעה אנושות – אבל הצליחה להדוף אותו במכות אגרופים. סטיוארט סיפרה כי בזמן שהכתה שוב ושוב בחרטומו של הכריש, מסוג עמלץ לבן שהיה לפי דיווחים באורך של ארבעה מטרים, היא חשבה על בתה התינוקת אוגוסט, שהייתה בחוף באותם רגעים. "בראש שלי זה היה כמו 'חתיכת מכוער מזדיין, אתה לא תיקח אותי מהבת שלי!'", היא אמרה בריאיון לגרסה האוסטרלית של תוכנית הטלוויזיה "60 דקות", המשודרת שם בערוץ Nine.
סטיוארט, מורה מסידני ואמא לאוגוסט בת השנה, הותקפה ב-13 ביוני בקוג'י ביץ' שבפרברים המזרחיים של העיר – חוף מפורסם ותיירותי, שסטיוארט סיפרה כי שחתה בו מדי יום, אך היא הקפידה לעשות זאת רק במקומות המסומנים ולהישאר קרוב לחוף בשל סכנת הכרישים האפשרית, אף שלפי הדיווחים זו הייתה מתקפת הכריש הראשונה בחוף הספציפי הזה זה יותר מ-100 שנה. במהלך המאבק בכריש סטיוארט נפצעה קשות ביד שמאל שלה, שנקטעה, וגם ביד השנייה ובאחת מרגליה. היא איבדה דם רב ומצבה הוגדר אנוש, ולפי הדיווחים היא ניצלה בזכות העובדה שבמקרה באותם רגעים היו בחוף אנשי רפואה שהעניקו לה טיפול רפואי ראשוני מתקדם. בבית החולים שאליו פונתה בהמשך היא הייתה בתרדמת במשך יותר משבוע, וכעת עוברת שיקום שכבר אפשר לה לחזור ללכת על רגליה.
בריאיון שהתפרסם אמש וזכה לסיקור נרחב בתקשורת האוסטרלית, סיפרה סטיוארט כי הותקפה על ידי הכריש אחרי שכבר סיימה את שחיית הבוקר שלה באותו יום שבת, והחלה לחזור לחוף שבו היו בני משפחתה ובהם התינוקת הקטנה שלה. אלא שאז שמעה ילדה כלשהי צורחת, וכשהסתובבה הבחינה בסנפיר ענקי מבצבץ מהמים. "זה היה ענק, ראיתי את הגודל של זה והבנתי שזה לא דולפין". לדבריה ניסתה תחילה לשחות חזרה: "משהו אמר לי לעצור. עצרתי והרגשתי תנועה במים, וכשהסתובבתי הוא היה ממש שם... והוא התקרב יותר ויותר". את פניו של הכריש תיארה כ"מבעיתים", עם פה ושיניים עצומים ו"עיניים שחורות וקטנות כמו חרוזים". לדבריה, "פשוט הסתכלנו זה על זה פנים מול פנים, והגענו למצב שהוא היה במרחק של כ-30 סנטימטרים מהפנים שלי".
צפו בריאיון המלא:
המתקפה אירעה לפי הדיווחים במרחק של כ-30 מטר מהחוף, וליה סיפרה כי כשהכריש תפס אותה בירך, ומשך אותה אל מתחת למים, היא הייתה צריכה לקבל החלטה בשבריר שנייה. "אני לא יודעת איך, אבל משהו בי פשוט נכנס למצב הישרדות, והכול היה כמו בהילוך איטי", היא מתארת. "כשהוא אחז ברגל שלי, חשבתי, 'זהו זה. ככה אני מתה'. הוא אחז ברגל שלי וחשבתי, 'זה הרגע שלי'. ואז פשוט חשבתי על אוגוסט וחשבתי, 'לא תהיה לה אמא. היא תגדל בלי אמא', ולא יכולתי להתמודד עם המחשבה הזאת. לא רציתי שהיא תישאר בלי אמא, אז פשוט חשבתי, 'אני חייבת להילחם בו. אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי להישאר כאן'".
היא הוסיפה: "הרגשתי איך הוא מטלטל אותי, ובאיזשהו אופן הצלחתי לסובב את הגוף שלי, וידעתי שאני חייבת להכות אותו בחרטום בצורה הכי חזקה שאני יכולה. סובבתי את עצמי ופשוט התחלתי להכות בו שוב ושוב – פשוט אגרוף, אגרוף, אגרוף. זה היה כמו להילחם בדינוזאור, הוא היה כל כך גדול. זה היה כמו לתת אגרופים לקיר". לדבריה, את הרעיון להכות בחרטומו של הכריש היא קיבלה מצפייה בריאיון עם הגולש מיק פנינג, ששרד גם הוא מתקפת כריש בתחרות בדרום אפריקה ב-2015, תקרית שהתפרסמה אז ברחבי העולם. "לא ידעתי על זה עד אז (לצפייה בריאיון), אז תודה לך, מיק", אמרה ליה, שציינה כי כנראה אחד האגרופים שלה היה "ממש טוב", מפני שאז הכריש שחרר אותה.
ליה עם בתה התינוקת, לפני שהותקפה. ידעה איפה לכוון את האגרופים
בריאיון סיפרה גם כי לפני שתקפה את הכריש באגרופים, היא הייתה צריכה לקבל החלטה באיזו יד להשתמש, וכך למעשה לוותר עליה מראש. "חשבתי לעצמי, אני חייבת לנסות לתת לו אגרוף. אני חייבת לנסות להדוף אותו, אחרת הוא יוריד לי את הראש. ובאותו רגע חשבתי, טוב, על איזה איבר אני מוכנה לוותר? אני ימנית. אז החלטתי, בואי ננסה אגרוף עם יד שמאל".
אחרי שהכריש עזב אותה, רוחצים אחרים משו את סטיוארט אל החוף, שם כאמור טופלה על ידי אנשי רפואה שבמקרה היו בסמוך. בריאיון ל"60 דקות" האוסטרלית התראיין אחד מהם, ד"ר איאן פרגוסון, מומחה לטראומה. מפני שליה איבדה כמות עצומה של דם, ולא ניתן היה למצוא וריד להחדרת עירוי, פרגוסון קדח לתוך מח העצם בשתי כתפיה כדי להחדיר לה נוזלים ובהמשך דם, שהוטס לזירה במסוק. "קיוויתי שהיא תשרוד עד לבית החולים, אבל בשלב הזה לא הייתי בטוח שזה יקרה", הוא סיפר על מצבה שהוגדר כאמור אנוש.
עמלץ לבן. "היו לו פנים מבעיתים, עיניים שחורות וקטנות כמו חרוזים"
(צילום: Palomba/Shutterstock)
אבל ליה שרדה, וכעת עוברת שיקום: היא כבר חזרה ללכת, ולומדת לכתוב מחדש ביד ימין שנפצעה גם היא אך לא נקטעה. בריאיון אמרה שלמרות החוויה הקשה שעברה, היא לא רוצה שיזכרו אותה כ"בחורה שהותקפה בחוף", אלא כ"אישה שנתנה לכריש אגרוף בפרצוף". "אני האישה שנלחמה בכל כוחה כדי להיות פה, להיות פה עבור אוגוסט, וזה היה הדבר הכי קשה בעולם, אבל נלחמתי את דרכי החוצה משם".
