1 צפייה בגלריה
בין שתי מערכות של שיקולים - מינוי הרמטכ"ל ניצח. גנץ ובהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ')
היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, הודיעה הערב (חמישי) לשר הביטחון בני גנץ כי הוא יוכל למנות רמטכ"ל חרף הקשיים המשפטיים שעולים מממשלת המעבר. בהודעתה הדגישה כי אי מינוי הרמטכ"ל כעת היה פוגע ביכולות של צה"ל לעמוד באתגרים הביטחוניים הצפויים לו, ובפרט כאלה הצפויים "בשנת 2023, שצפויה להיות תחילתה של תקופה אסטרטגית חדשה, ובשנים הבאות אחריה". לקריאת המכתב המלא של בהרב-מיארה לחצו כאן.
גנץ בירך על ההחלטה ואמר כי "למדינת ישראל יש כיום רמטכ"ל מצוין, רב-אלוף אביב כוכבי ימשיך למלא את תפקידו ולהוביל את צה"ל באופן איכותי כפי שעשה עד היום. לצד זאת, למינוי רמטכ"ל במועד ובתהליך סדור יש חשיבות גדולה מבחינת הרציפות הפיקודית של צה"ל וביטחון המדינה". לדבריו, "אמשיך לקיים את התהליך באופן מסודר, ממלכתי ונקי מכל שיקול פוליטי, תוך התייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים. כל זאת מתוך ראייה רחבה של צורכי הביטחון והאתגרים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל".
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", גורמים במערכת המשפטית העריכו כי חוות הדעת החד-משמעית שהגיש היועץ המשפטי של מערכת הביטחון בתחילת החודש, תגדיל את הסיכוי שבהרב-מיארה תאשר לגנץ להמשיך בהליכי המינוי. בליכוד, נזכיר, התנגדו בתקיפות למהלך בטענה שמדובר בהחלטה פוליטית - וחברי הכנסת יואב קיש ושלמה קרעי אף איימו כי היועמ"שית תוחלף אם תאשר זאת.
לפי היועצת, "מינוי הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל בתקופת בחירות כרוך אומנם בקשיים משפטיים משמעותיים", אך חוות הדעת המקצועיות-ביטחוניות שהובאו בפניה "נוגעות לאתגרים ביטחוניים ייחודיים וחריגים שעומדים בפני צה"ל". לדבריה בהרב-מיארה, אחרי שבחנה את נסיבות העניין עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, היא הגיעה למסקנה שחרף הקשיים המשפטיים ניתן יהיה למנות רמטכ"ל גם בממשלת המעבר.
היועמ"שית מתייחסת לסערת מינוי הרמטכ"ל
(צילום: שמוליק דודפור)
בהודעה מטעם היועמ"שית נכתב כי "היועצת המשפטית לממשלה קיימה הליך סדור, שכלל בין היתר שיח עם שר הביטחון והייעוץ המשפטי במשרדו, בחינה של תקדימי עבר שבהם נשקלו מינויים בתקופת בחירות בצה"ל או בגופים אחרים, וסופו בהתייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, בהן כולם היו תמימי דעים כי חרף הקשיים המשפטיים, הרי שלאור הנסיבות הייחודיות שהוצגו, אין מניעה משפטית לקידום תהליך המינוי".
"בהתאם לעמדה המקצועית-ביטחונית שהוצגה, עיכוב במינוי מחליף לרב-אלוף כוכבי יפגע באופן משמעותי ביכולת התפקוד האפקטיבית של צה"ל, לנוכח האתגרים העומדים בפניו בשנים הקרובות, בשים לב לכך שעל צה"ל להיערך לאתגרים ביטחוניים ייחודיים הצפויים בשנת 2023 ובשנים הבאות אחריה. בהקשר זה, וכפי שעולה גם מחוות הדעת של גורמי מקצוע בכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנת 2023 צפויה להיות תחילתה של תקופה אסטרטגית חדשה, הדורשת היערכות והתמודדות עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים וחריגים.
"מצב דברים זה מחייב היערכות מיידית ורציפה כבר במהלך החודשים הקרובים בואכה תחילת שנת 2023, לצורך ההיערכות הנדרשת. עוד הובהר בהקשר זה, כי קיימת חשיבות רבה בכך שהרמטכ"ל שיתמודד עם האתגרים הביטחוניים בשנת 2023 ובשנים שאחריה ייכנס לתפקידו מוקדם ככל שניתן, כך שבחודשים הראשונים של שנת 2023 יכהן בתפקיד הרמטכ"ל מי שינהיג את צה"ל בהתמודדות בפועל עם אתגרים אלה".
במכתבה לשר הביטחון ציינה היועמ"שית כי הליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו מעורר מתח בין שתי מערכות של שיקולים: האחת - התומכת במינוי רמטכ"ל בעת הזו – מבוססת על עמדתו המקצועית של גנץ באשר לנסיבות הייחודיות המתקיימות בעת הזו, שלפיה קם צורך של ממש למינוי רמטכ"ל במועד הקבוע על פי החלטת הממשלה. לצד זאת ציינה את החשיבות שביישום ההחלטה העקרונית של הממשלה, שלפיה משך כהונת רמטכ"ל לא יעלה על 4 שנים. המערכת השנייה של שיקולים, שתומכת בהארכת כהונתו של הרמטכ"ל המכהן, מבוססת על דרישת האיפוק והריסון בתקופת הבחירות, כפי שנקבעה ויושמה במשך השנים בפסיקת בית המשפט העליון.
בהרב-מיארה הסבירה כי החלופות למינוי רמטכ"ל חדש אינן אופטימליות, ואינן חפות בעצמן מקשיים משפטיים ומעשיים. שיקולים נוספים שתומכים במסקנה שאין מניעה משפטית להמשיך בהליך המינוי, לדברי היועמ"שית, הם העובדה שמדובר במינוי מקצועי, שהמועמדים לו הם חלק מקבוצה מצומצמת של אלופים המכהנים במטכ"ל (שניים מהם סגני רמטכ"ל בעבר ובהווה); והעובדה שתפקיד הרמטכ"ל כולל סמכויות ביצוע רבות, ללא סמכויות שיש להפעיל ישירות מול הדרג המדיני הממנה את הרמטכ"ל. זאת, בשונה, למשל, מתפקיד המפכ"ל, העומד בראש גוף האמון על אכיפת החוק. "היבטים אלה, יש בהם כדי להפחית את החשש מפני השפעתם של שיקולים פוליטיים על המינוי", נמסר.
