אחרי שפל ב-2023, עבריינות הנוער ביישובים שבתחומי מחוז תל אביב של המשטרה שברה שיאים. מהנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי ב-2025 נפתחו במחוז 2,084 תיקי חקירה נגד קטינים - המספר הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. מאחורי המספר הכולל מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה: פערים דרמטיים בין תחנות, שינויים קיצוניים בדפוסי האכיפה, ונתון אחד שמערער את אחד השיח הציבורי הנפוץ ביותר סביב עבריינות נוער על-ידי אזרחים זרים.
התקיפה בצפון ת"א בסוף השבוע
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
הנתונים מצביעים על מגמה ברורה ומדאיגה. ב-2022 נפתחו במחוז 2,043 תיקי חקירה נגד קטינים. ב-2023 ירד המספר ל-1,851. אך ב-2024 חזרה העלייה עם 1,935 תיקים, וב-2025 הגיע כאמור הזינוק לשיא חדש: 2,084 תיקים. בעבר גם נסגרו יותר תיקים, מסיבות שונות של חוסר ראיות, התיישנות, החשוד אינו בר עונשין בגלל גיל וכן התיק אינו מתאים להעמדה לדין ועוד. אם ב-2022 נסגרו 1,542 מהתיקים שהיו רוב התיקים, ב-2023 נסגרו כבר 1243 תיקים, ב-2024 נסגרו 1,099 תיקים חקירה וב-2025 נסגרו רק 694 תיקים.
אבל הנתון שמשנה את התמונה לחלוטין הוא לא מספר התיקים, אלא מספר המעצרים. ב-2022 נעצרו 301 קטינים במחוז. ב-2025 הגיע המספר ל-568 - כמעט הכפלה בתוך שלוש שנים בלבד. מספר כתבי האישום עלה אף הוא בחדות, כמעט ב-30%, והגיע מ-442 ב-2022 ל-571 ב-2025. במילים אחרות: לא רק שנפתחים יותר תיקים, המשטרה גם עוצרת יותר, והפרקליטות והתביעות מגישות יותר כתבי אישום במחוז תל אביב.
הקפיצה הדרמטית ביותר מבין כל התחנות
כשמפרקים את הנתון הכולל לפי תחנות מתגלה תמונה של פערים עצומים שהממוצע המחוזי מסתיר לחלוטין. תחנת בני ברק-רמת גן, מובילה בערכים מוחלטים עם 344 תיקי חקירה ב-2025 ו-81 עצורים. אחריה ניצבת תחנת חולון עם 325 תיקים ו-100 עצורים - נתון מעצרים גבוה במיוחד ביחס לגודל התחנה. בהמשך: גלילות (רמת השרון והרצליה) עם 239 תיקים ו-42 עצורים בלבד - פער בולט בין היקף התיקים לבין שיעור המעצרים. לב תל אביב עם 228 תיקים ו-65 עצורים, ותל אביב דרום עם 183 תיקים ו-64 עצורים.
בהמשך הרשימה: מסובים (בקעת אונו, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל ואור יהודה) עם 181 תיקים ו-39 עצורים, בת ים עם 170 תיקים ו-30 עצורים בלבד, תל אביב צפון עם 145 תיקים ו-54 עצורים, יפו עם 140 תיקים ו-51 עצורים, שרת תל אביב עם 96 תיקים ו-29 עצורים, ובתחתית - גבעתיים עם 33 תיקים בלבד ו-19 עצורים.
אבל הסיפור האמיתי אינו בנתוני 2025 לבדם, אלא בשינויים לאורך ארבע השנים. חולון רשמה את הקפיצה הדרמטית ביותר מבין כל התחנות: מ-234 תיקים ב-2022 ל-325 ב-2025 - עלייה של יותר מ-40%. בני ברק-רמת גן אמנם מובילה בערכים מוחלטים, אך השינוי שם מתון בהרבה: מ-335 תיקים ב-2022 ל-344 ב-2025. גם תל אביב דרום רשמה עלייה של כ-15% לאורך התקופה, ועליות דומות נרשמו בתחנות מסובים וגלילות.
לעומת זאת, בתחנות לב תל אביב ותל אביב צפון נרשמה דווקא ירידה בפשיעת הנוער. יפו מציגה ירידה בולטת במיוחד - מ-217 תיקים ב-2022 ל-140 בלבד ב-2025, ירידה של כמעט 35%. אך הנתון המפתיע מכולם הוא גבעתיים. ב-2022 נפתחו בתחנה 186 תיקים נגד קטינים. ב-2025? 33 בלבד - ירידה של כ-82% בתוך שלוש שנים. מספר כתבי האישום, העצורים וסוגי העבירות בגבעתיים נמוכים בצורה יוצאת דופן מכל תחנה אחרת במחוז.
הפילוח לפי סוגי עבירות מסיר כל מסתורין: פשיעת הנוער במחוז תל אביב אינה נקשרת לעבירות מין מתוחכמות או הונאות כלכליות. ברוב התחנות שולטות שלוש קטגוריות בלבד: עבירות סדר ציבורי (תגרה במקום ציבורי, התקהלות אסורה, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, מטרד רעש, והתנהגות פסולה במקום ציבורי), עבירות רכוש, ועבירות נגד הגוף (אלימות). רק לאחריהן מופיעות עבירות המין.
ב-2025 נרשמו בתחנת בני ברק-רמת גן 194 תיקי סדר ציבורי, 152 תיקי רכוש ו-93 עבירות נגד הגוף. בנוסף, 22 עבירות מין - הנתון הגבוה ביותר מבין כל התחנות. חולון מציגה 184 עבירות סדר ציבורי, 141 רכוש ו-101 עבירות נגד הגוף, לצד 10 עבירות מין. גלילות בלטה עם 181 עבירות סדר ציבורי, 60 רכוש ו-44 נגד הגוף, לצד 14 עבירות מין.
לב תל אביב רשמה 134 עבירות סדר ציבורי, 99 רכוש ו-39 נגד הגוף. מסובים - 120 סדר ציבורי, 68 רכוש ו-49 נגד הגוף, לצד 14 עבירות מין. תל אביב צפון - 103 תיקי סדר ציבורי, 66 רכוש ו-35 נגד הגוף. תל אביב דרום - 90 עבירות רכוש, 89 סדר ציבורי, 49 נגד הגוף ו-11 עבירות מין.
יפו מציגה פרופיל שונה במעט: 110 עבירות סדר ציבורי, 34 רכוש, 31 נגד הגוף, 3 עבירות מין, ובנוסף 11 עבירות ביטחון - נתון ייחודי שאינו מופיע בעוצמה דומה בתחנות אחרות. שרת רשמה 70 עבירות סדר ציבורי, 27 נגד הגוף ו-21 רכוש. בת ים - 90 תיקי סדר ציבורי, 58 רכוש, 42 נגד הגוף ו-14 עבירות מין.
ובגבעתיים, העיר ששינתה כיוון לחלוטין: 14 עבירות סדר ציבורי, 9 רכוש, 6 נגד הגוף - ועבירת מין אחת בלבד לאורך כל השנה.
דפוס חוזר
גם כאשר התיקים מגיעים לבית המשפט, הדפוס חוזר על עצמו. מרבית כתבי האישום שהוגשו במחוז ב-2025 נגעו לעבירות סדר ציבורי, רכוש ואלימות, בעוד עבירות מין ועבירות כלכליות מהוות חלק שולי מההיקף הכולל. גם כשהתיק מגיע לבית משפט, עיקר האישומים הם אלימות רחוב, הפרות סדר ופגיעות ברכוש.
זהו אולי הנתון המשמעותי ביותר מבחינה ציבורית, שמפריך ביותר ביחס לשיח הרווח ברשתות החברתיות ובחלק מהמדיה. מתוך 2,084 תיקי החקירה שנפתחו בשנה שעברה, 1,700 היו נגד קטינים ישראלים, 272 נגד קטינים שוהים בלתי חוקיים מיהודה ושומרון, 154 נגד אזרחים זרים ו-61 לא מזוהים.
מספר התיקים נגד אזרחים זרים עלה בצורה חדה לאורך ארבע השנים, מ-22 תיקים בלבד ב-2022 ל-55 ב-2023, ל-100 ב-2024, ול-154 ב-2025 - עלייה של כמעט פי שבעה. זהו שינוי שאי אפשר להתעלם ממנו. אך גם בשיאו, מדובר בכ-7.4% מכלל תיקי החקירה במחוז. הרוב המכריע, יותר מ-80%, נוגע לקטינים ישראלים.
גם בשלב כתבי האישום התמונה דומה: מרבית ההעמדות לדין הוגשו נגד קטינים ישראלים, בעוד חלקם של קטינים פלסטינים ואזרחים זרים קטן יותר ביחס להיקף הכולל, אם כי קיים ומשמעותי בחלק מהתחנות. הנתונים אינם מותירים הרבה מקום לפרשנות: למרות השיח הציבורי המייחס לעיתים את עיקר עבריינות הקטינים לאזרחים זרים או לשוהים בלתי חוקיים, רוב מוחלט של ההליכים הפליליים במחוז תל אביב, מהחקירה ועד לאישום, נוגע לקטינים שנולדו וגדלו בישראל.
ניצב בדימוס דוד צור, לשעבר מפקד מחוז תל אביב, אמר בהתייחס לנתונים: "באופן כללי, הנוער הפך להיות יותר ויותר אלים, אנחנו בעידן שרשתות חברתיות מעודדות אלימות, בתי ספר לא מרתיעים מספיק, זה דור קורונה, זה דור מלחמות. לכן המשטרה מוצאת את עצמה בתווך בסיפור הזה כגורם גם מרתיע".
צור אמר עוד: "האם המשטרה אמורה להתעסק עם זה? הלוואי ולא. הלוואי והיו כל מיני תחנות בדרך שהיו מצליחות. בעיקר, אגב, מערכת החינוך, ששם לצערי, אני אומר עוד פעם, בגלל הקורונה והמלחמות היא די כושלת, וגם הבית משחק תפקיד. בסוף המשטרה היא כמו חדר מיון, היא חוטפת את כל מה שהיא מצליחה".
קצין בכיר במשטרת מחוז תל אביב אמר: "משטרת ישראל פועלת לאורך כל השנה כדי למנוע פשיעה ולאכוף את החוק, לייצר הרתעה ולהעניק שירותי משטרה מיטביים לציבור. כראיה ליעילות הפעילות, ניתן לראות עלייה דרמטית בכמות המעצרים וכתבי האישום המוגשים נגד קטינים. עלייה זו היא תוצר ישיר של פעילות חכמה ומדיניות של 'אפס סובלנות' כלפי עבירות נוער הפוגעות באיכות חיי התושבים".
הוא הוסיף: "לצד הפעילות המשטרתית האפקטיבית, נדרש טיפול הוליסטי של משרדי הממשלה בתופעת עבריינות הנוער. מעורבות עומק של כלל הגורמים הרלוונטיים תוביל לצמצום התופעה ולסיוע בהוצאת קטינים ממעגל הפשיעה. משטרת ישראל תמשיך לפעול למניעה ולאכיפה של עבריינות קטינים, ותשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה למיצוי הדין עם העבריינים".
