מראות הרס כאלה לא נראו מעולם בישראל. בראשון לציון, ברמת גן ובתל אביב פגעו טילים בליסטיים איראניים, עמוסים חומרי נפץ, בלב ליבם של ריכוזי האוכלוסייה, במגדלים, בבתים וביניהם - וגרמו לחורבן אדיר. שלושה בני אדם נהרגו, עשרות אחרים נפצעו. חלק מהדירות נחרבו כליל, כלי רכב עלו באש, ואזרחים רבים מצאו עצמם לפתע ללא קורת גג. חזרנו אל זירות הפגיעה, שם הוצבו הבוקר דגלי ישראל על כלי רכב ובתים שנהרסו - ומאות סקרנים התאספו לצד הדיירים ההמומים.
להציל את הזיכרונות
"זיכרונות של 31 שנים קרסו לתוך עצמם ונהרסו כליל" אמרה הבוקר (יום שבת) בכאב ליזה יזדי בת ה-67, שהטיל האיראני פגע ישירות בבית הפרטי בשכונת הווילות השקטה בראשון לציון. גם הבית שלצידה נהרס כליל, וכך עוד שמונה בתים ברחוב. בעשרות בתים נוספים נגרם נזק כבד, החל מסדקים בקירות וזכוכיות שהתנפצו ועד קריסת חלקים במבנה ממש. שני בני אדם שהתגוררו ביחידות דיור נהרגו, שמו של אחד מהם אותר לפרסום - ישראל אלוני בן ה-73. עשרות פצועים פונו מהזירה.
הזירה בראשון לציון
(צילום: מיקי שמידט, מאיר תורג'מן, תיעוד מבצעי מד"א, באדיבות העירייה)
למזלה של יזדי, לפני מתקפת הטילים מאיראן היא הסכימה - "בכוח רב", כדברי בנותיה - ללכת לישון ברחובות אצל בתה. "בחמש וחצי בבוקר הדייר (ביחידת הדיור; מ"ת) התקשר, ואמר 'נפל עלינו הטיל, הבית נהרס'. תודה לאל שהוא בסדר. ראיתי בתמונות שהגג הרוס, וכשהרשו לי להיכנס - אחרי ששללו שנותר חומר נפץ ואין חשש עוד לקריסה - לא האמנתי שזה מה שאראה".
"תצילו את התמונות והאלבומים", ביקשה יזדי מחתניה, בעוד היא עומדת במרכז הסלון המומה. חשוב לה להציל חפצים בעלי ערך סנטימנטלי ששרדו את הפיצוץ. "זה הרס טוטלי, אסון כבד - אבל ברוך השם שהדייר בחיים, ושאני הלכתי לישון אצל הבת".
יזדי מספרת שהיא מכירה את ההרוגה, שהתגוררה ביחידת דיור בבית הפרטי שלצידה. לדבריה, מדובר באישה מבוגרת, שלבטח לא הספיקה להגיע לממ"ד לנוכח ההתרעה הקצרה שהייתה לפני הפגיעה הישירה - שלה לא קדמה התרעת מוקדמת מפיקוד העורף, אלא רק אזעקה.
"אני רק מקווה שישראל תסיים את העבודה באיראן, שהנזק יהיה שווה את זה", הוסיפה יזדי. כשהחתן מאיץ בה לצאת, היא התקשתה להיפרד מהמקום שהיה ביתה והפך לעיי חורבות - וביקשה להציל עוד כמה תמונות.
בבית החולים שמיר אסף הרופא סיפרו עדנה וידידיה שבתאי שהטיל בראשון לציון נפל שנייה לפני שסגרו את דלת המקלט. הם שרדו אך נפצעו קלות. הכלב של המשפחה ככל הנראה מת, ונכדתם התינוקת תועדה בידי השוטרת אביב סרנגה אחרי שהוריה לא חשו בטוב. בנם, אורי, טבע למוות ב-2004. "כל הבית התרסק", אמר ידידיה, ששבר את רגלו. עדנה סיפרה כי אחרי הפיצוץ "הכול היה חושך ואבק", וראשה נחבט בארון.
לראות את הכוחות בזירה
גם ברמת גן גרם הטיל לנזק כבד, עם שורה של בתים שנפגעו ומכוניות שנהרסו כליל, ולפחות 60 פצועים. הבוקר סיפרה ל-ynet רונית, שביתה נהרס וכעת נמצאת במרכז הקליטה שהקימה העירייה: "היה בום וכולם התחילו לצרוח. בן הזוג שלי עף כמה מטרים בגלל ההדף. רצנו למקלט ובמדרגות ראינו פשוט שובל של אש דולק אחרינו, הכול נהיה שחור ופיח, לא הצלחנו לראות כלום".
תושבים חוזרים לזירה ברמת גן
(צילום: מוטי קמחי, שלו כחלון )
רותי, שמתגוררת בסמיכות לרונית, סיפרה כי בשעה הראשונה לפגיעה היא ניסתה להפנות את תשומת ליבם של כוחות ההצלה לשכן שלה - שלא יורד למקלט באזעקות, וחששה שנלכד: "הגג קרס עליו והוא נפצע. ראיתי גם בלון גז שיוצא ממנו זרם חזק, פחדתי שהכול יתלקח, צרחתי לכבאים".
שרה וינו אלעד, שעברה רק לפני כשבועיים לדירה שלה, סיפרה: ״אני מנסה לשמור על מצב רוח טוב, אבל האירוע הזה קשה. אתמול שמתי את השטיח החדש על הרצפה, בלילה הוא כבר נשרף. לא הייתי בתוך הבית במזל גדול, אבל הגעתי וראיתי כמה הנזק עצום".
תושבי הבניינים השכנים הגיעו הבוקר לראות במו עיניהם את הזירה. מיקה מחלב בת ה-8 הגיעה עם משפחתה, כדי לצמצם את הבהלה מאתמול: "נלחצתי נורא, שמעתי את הזכוכיות נשברות והבנתי שזה בבניין שלנו. הקאתי כל הלילה, ובאתי היום עם אמא שלי ודודה שלי כדי לצאת קצת החוצה ולראות מה קורה. אמא מסבירה לי איך הכוחות מנהלים את הכול".
שרון גרף, שאמה ברברה ניצולת השואה מחזיקה בנכס שניזוק כליל, אמרה כי "היה הרבה בלגן במרכז הקליטה. צעקות, תורים, היה קשה מאוד להגיע לכאן - ועדיין נראה שלא בטוח שיכולים לעזור לנו בשלב הזה".
בעיריית רמת גן הדגישו שהם, יחד עם גורמים נוספים, לרבות מס רכוש, מנסים להגיע לכלל התושבים שבתיהם ניזוקו כמה שיותר מהר. ״מדובר בכמויות גדולות", אמרו. "אנו מודעים למענה החשוב, ועשינו פעולות מקדימות לפני הפנייה, לרבות תקציביות".
מראות מאסון התאומים
בתל אביב, יואב קירל בן ה-83 ישב על אחד הספסלים שנמצאים בין שני המגדלים שנפגעו במתקפה האיראנית וחיכה. כשהוא נטול תעודת זהות, לבוש בבגדים של אתמול ורק מפתח לדירתו בחיקו, הוא ביקש מאחד המאבטחים ששומרים על האזור כאזור סטרילי לעלות לדירתו, ולהביא לו רשימת תרופות.
רגעי הפגיעה במגדל בתל אביב
(צילום: באדיבות חיים טכהולץ המתגורר בבניין)
הדיירים חוזרים למגדל שנפגע בתל אביב
(צילום: עידו ארז )
"אני מקווה שהדירה שלי לא נפגעה קשה", אמר בעודו מסתכל על הבניין. "הייתי אצל הבן שלי אתמול, וכבר בלילה דיברתי עם השכנים. כואב לי שזה קרה בבית שלי, אבל אני כבר לא מתרגש ממלחמות. צריך להמשיך כי אין לנו ברירה, אם לא ננצח - אז אוי לנו".
נציגי עיריית תל אביב דיברו עם הדיירים שחזרו למתחם, אחרי לילה ארוך שבו פונו ממנו. "אני לא יודע את מידת הנזק כי מיד התפנינו", אמר חיים טייכהולץ, שמתגורר במגדל. "הפינוי היה הרפתקה, היו הריסות ושריפות בדרך, עשן ומים, זקנים ותינוקות שצורחים. ירדנו מקומה 26 לקומה 24, ושם נתקלנו באש - אז פנינו לחדר מדרגות חלופי".
גבי, אשתו, סיפרה כי ראתה מול עיניה את קריסת מגדלי התאומים. "הרגשתי שעוד שנייה הבניין מתמוטט עליי, אז הייתי בפאניקה קלה - אבל כשיצאנו החוצה הייתה הקלה", אמרה. גם עמית ובן עמרני תיארו חוויה דומה: "אתה רואה מלא אבק ומתחיל להיחנק, הבניין עולה באש ואתה מפחד ליפול. אמרו שיש עוד גל אז שמנו מגבת על הפרצוף. היו דירות שנהרסו לגמרי, חדר המדרגות היה חסום".
גם בתל אביב נפצעו עשרות בני אדם, אך הודות למרחבים המוגנים לא היו הרוגים. מאות סקרנים הגיעו הבוקר לאתר ההרס באור השמש. צלע אחת מהבניין שנפגע נראית כאילו הופשטה עד היסוד, ובמרכז המגדל - חור כניסה ענק. גגות הרעפים שנמצאים בסביבה ניזוקו גם כן. על המדרכות שכבר נוקו חלקית בלילה ניתן עדיין היה לראות שברי זכוכית, חול ומתכת. מעבר לכביש, דלת העץ של מבנה ישן ניתזה ממקומה - והונחה על פתח בניין משרדים, שמלא גם הוא ברסיסים ואבק.
איש המוסד לשעבר, רמי איגרא, סיפר בזירה כי הוא מחזיק דירה במקום, אך לא גר בה, והגיע לראות את הנזק בעיניו. "מדינת ישראל לא יכולה להמשיך את המלחמה הזו הרבה זמן", אמר. "זה לא עזה, זו מלחמה מאוד משמעותית - אבל המדינה לא תוכל לשאת אותה יותר משבוע אולי שבועיים. אז אחרי ההתקפות ההדדיות, היד המדינית של טראמפ או מישהו אחר תצטרך להכריע. צריך להבין שאנחנו פוגעים ביכולת העתידית שלהם להעשיר אורניום, ולא במה שהם כבר העשירו. יש להם כמות יחסית של קטנה של חומר שאפשר להסתיר במרתף היין של חמינאי".
מאות מדיירי המגדל פונו למלון בראון בובו בתל אביב. "אתמול היה בום גדול", שחזר אחד מהם, עודד. ״יצאנו מהממ"ד וראינו בעיקר עשן. הדירה שלנו הרוסה. ירדנו למרתף ועכשיו אנחנו פליטים״. בתו עופרי אמרה: "פחדתי נורא, חוויה הזויה. אני עדיין מעכלת, סוראליסטי לגמרי". היא סיפרה שהכלב המשפחתי, מרשמלו, חולץ מההריסות בידיים. ״הוא קצת כבד, אבל הוא בסדר עכשיו״, סיפרה.
התנועה לכיוון הזירה וממנה ממשיכה כל הזמן. הם באים בזוגות וביחידים, ישראלים ותיירים, שרוצים לצלם את הנזק ולתעד את הרגע. כשהם עוזבים, בזווית העין הם יכולים לראות שלט ענק ועליו פניהם של החטופים, חלקם כבר שבו למדינה, 53 מהם עדיין בלב עזה.
