ארצות הברית ממשיכה לעבות כוחות, כהכנה לפעולה אפשרית מול איראן, אבל עתידו של "אי המפציצים" שאשתקד הועברו אליו שליש מצי מפציצי ה-B-2 - לוט בערפל. בזמן שנראה שהאמריקנים ונאט"ו בדרך להסכמות על גרינלנד, לא נפתרה המחלוקת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבריטניה בשל תוכניתה להעביר את הבעלות על איי צ'גוס שבאוקיינוס ההודי - כולל בסיס חיל האוויר האמריקני בדייגו גרסיה - לידי מאוריציוס.
2 צפייה בגלריה
טראמפ תקף את בריטניה - ובלונדון הוצתה סערה
(צילום: Mandel NGAN / AFP, Christopher Furlong/Getty Images)
"באופן מזעזע, בעלת הברית ה'מבריקה' שלנו בנאט"ו, בריטניה, מתכננת למסור את האי דייגו גרסיה בלי שום סיבה. אין ספק שסין ורוסיה שמו לב למעשה הזה של חולשה מוחלטת", כתב טראמפ שלשום ברשת החברתית שלו Truth Social. "העובדה שבריטניה מוותרת על שטח חשוב בצורה קיצונית היא מעשה של טיפשות אדירה", הוסיף.
התנגדותו החדשה של טראמפ לתוכנית בנוגע לאיי צ’גוס הציתה מחדש ויכוח סוער בבריטניה, וזאת למרות שרק בשנה שעברה הוא שיבח את ההסכם שאליו הגיעו בריטניה ומאוריציוס, וכינה אותו "הישג מונומנטלי". אז מה החשיבות של אותם איים, למה יש לאמריקנים בסיס מרכזי שם - ומדוע בריטניה מסכימה לוותר עליהם?
מהם איי צ'גוס, ומה חשיבות הבסיס?
דייגו גרסיה הוא אי קטנטן – שטחו רק 30 קמ"ר – אבל הוא הגדול מבין 60 האיים שמהם מורכב ארכיפלג צ'גוס שבמרכז האוקיינוס ההודי. באי פועל מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת בסיס אווירי אסטרטגי שארה"ב חוכרת מבריטניה, כשלפי ההסכם הנוכחי ביניהן החכירה תימשך לפחות עד 2036.
תיעוד מניסוי ב-2019: מפציץ B-2 מטיל את "אם כל מפצחות הבונקרים"
בבסיס חיים כ-2,500 אנשי צוות, רובם אמריקנים ומיעוטם בריטים, ויש לו חשיבות אסטרטגית לפעילותה של ארה"ב באזור. הוא סייע לה רבות במלחמות באפגניסטן ובעיראק, ובעבר דווח כי ה-CIA הפעיל בו גם "אתרים שחורים", המתקנים הסודיים והלא-רשמיים שסוכנות הביון האמריקנית הקימה מחוץ לגבולות ארה"ב, ושבהם עברו חשודים בטרור עינויים.
באפריל אשתקד טראמפ שלח לאי שליש מצי מפציצי ה-B-2 - חמקנים שמסוגלים לשאת את "אם כל מפצחות הבונקרים" - במסר מאיים ברור לאיראן. בסופו של דבר האמריקנים תקפו את אתרי הגרעין האיראניים לפני סיום מלחמת "עם כלביא" - אבל בעזרת מפציצים שהגיעו מארצות הברית.
מה דרשה מאוריציוס?
מאוריציוס, שהייתה גם היא קולוניה בריטית בעבר, דרשה במשך שנים שנים בעלות על האיים שהופרדו ממנה על ידי לונדון ב-1965. כ-2,000 התושבים המקוריים באיים, צאצאיהם של עבדים מאפריקה שהובאו אליהם על ידי הצרפתים בסוף המאה ה-18 לצורך הקמת מפעל לעיבוד קוקוס, גורשו אז על ידי הבריטים כדי לאפשר לארה"ב להקים בדייגו גרסיה את הבסיס האסטרטגי.
2 צפייה בגלריה
לבסיס האמריקני בדייגו גרסיה חשיבות אסטרטגית לפעילות ארה"ב באזור
(צילום: AFP PHOTO / PLANET LABS PBC)
בריטניה אמנם רכשה את האיים ממאוריציוס בסכום פעוט של 3 מיליון פאונד, אבל מאוריציוס טוענת כי בפועל אולצה לוותר על הריבונות בהם בתמורה לקבלת העצמאות שלה ב-1968. במאוריציוס חיים כיום רבים מהעקורים וילדיהם, שמנהלים כבר שנים מאבק לחזרה לאיי צ'גוס, וב-2019 ספגה בריטניה מכה בניסיונה לשמור על השליטה בהם: בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע אז כי הפרדת האיים ממאוריציוס נעשתה שלא כחוק.
בעקבות אותה החלטה, באותה שנה הצביעו 116 מדינות בעד החלטה לא-מחייבת שהעלו בעצרת האו"ם מדינות אפריקניות, ולפיה על בריטניה "להסיג את הממשל הקולוניאלי" שלה מאיי צ'גוס בתוך שישה חודשים. רק שש מדינות, בהן בריטניה, ארה"ב וישראל, הצביעו נגד. במשלחת הישראלית הסבירו אז את ההצבעה בכך שהעניין צריך להיפתר בין בריטניה למאוריציוס.
מה כולל הסכם החכירה?
לפי תנאי האמנה שאושרה ונחתמה על ידי ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ועמיתו ממאוריציוס במאי אשתקד, בריטניה תעביר את הריבונות על כל איי צ’גוס למאוריציוס. עם זאת, בריטניה תשלם למאוריציוס 136 מיליון דולר בשנה עבור חכירה ל-99 שנים של הבסיס הצבאי בדייגו גרסיה, כך שבריטניה וארצות הברית יוכלו להמשיך להשתמש בבסיס.
האם לבריטניה ולארה״ב תהיה עדיין גישה לאיים?
כן, אבל רק לדייגו גרסיה. ב-CNN צוין כי משרד החוץ האמריקני מסר אחרי ההסכם כי וושינגטון "מברכת" עליו. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר אז כי "לאחר בחינה מקיפה, ממשל טראמפ קובע כי ההסכם מבטיח את התפעול ארוך הטווח, היציב והיעיל", של הבסיס בדייגו גרסיה. הוא אמר כי במהלך פגישה עם סטארמר, טראמפ "הביע את תמיכתו בהישג המונומנטלי הזה". אבל מאז, וייתכן שגם עקב המאבק על גרינלנד, טראמפ שינה את עמדתו.
האם ניתן לבטל את ההסכם?
למרות שהאמנה עברה בדיקה קפדנית בשני בתי הפרלמנט הבריטי ומתקרבת לאישור סופי, התנגדותו הפתאומית של טראמפ עודדה פוליטיקאים מהימין הבריטי לחדש את ביקורתם. "האמריקנים התעוררו והבינו ששיקרו להם", אמר נייג'ל פרג', מנהיג מפלגת הרפורמה UK הפופוליסטית. "אמרו להם שלבריטניה אין ברירה אלא להיכנע ולמסור את איי צ’גוס. זה פשוט לא היה נכון, ועכשיו הם כועסים עלינו".
קמי בדנוק, מנהיגת מפלגת השמרנים באופוזיציה, הייתה תקיפה עוד יותר מטראמפ: "לשלם כדי לוותר על איי צ’אגוס אינו רק מעשה של טיפשות, אלא של חבלה עצמית מוחלטת". חברתה למפלגה פריטי פאטל כינתה בשנה שעברה את ההסכם "טירוף" ואמרה כי "זה כמו להעביר את הבית שלך למישהו אחר, ואז לשלם כדי לשכור אותו". עם זאת, לא ברור אם התנגדותו של טראמפ או הזעם בקרב מפלגות האופוזיציה יטרפדו את ההסכם, מאחר שללייבור רוב גדול בפרלמנט.
מה רוצים בני צ'אגוס?
המשא ומתן בין ממשלות בריטניה ומאוריציוס התקיים ללא מעורבות של בני צ’אגוס. ב-CNN נכתב כי האוכלוסייה העולמית של בני צ’אגוס מוערכת בכ-10,000 אנשים, ורבים מהם חיים בבריטניה, מאוריציוס ואיי סיישל. סקר שנערך מצא כי רובם תומכים בהישארות תחת שלטון בריטי ומתנגדים להעברת הריבונות למאוריציוס.
בהודעה שלשום מטעם מאוריציוס נמסר כי היא "לקחה לתשומת ליבה" את טענותיו של טראמפ בנוגע לאיים, והוסיפה כי "הריבונות של רפובליקת מאוריציוס על ארכיפלג צ’אגוס כבר מוכרת באופן חד-משמעי במשפט הבינלאומי ואינה צריכה עוד להיות נתונה לדיון".
מה הקשר לגרינלנד?
במובנים רבים, התנגדותו של טראמפ להסכם של סטארמר משקפת התנגשות בין תפיסות עולם. בעוד סטארמר טוען שלבריטניה יש חובה משפטית למסור את איי צ'אגוס למאוריציוס, טראמפ הבהיר שהוא אינו מכיר במגבלות כאלה.
כשנשאל בשבוע שעבר על ידי הניו יורק טיימס מה יכול לרסן את כוחו בזירה העולמית, השיב טראמפ: "יש דבר אחד. המוסר האישי שלי. המחשבה שלי. זה הדבר היחיד שיכול לעצור אותי". הוא הוסיף: "אני לא צריך משפט בינלאומי".
