11 שנים בדיוק לנפילתו של לוחם הימ"מ פסקל אברהמי ז"ל שנהרג באוגוסט 2011 מירי מחבלים בגבול מצרים, בנו מתן סיים בהצטיינות קורס להכשרת לוחמי מג"ב, בגיל 31 - שנחשב לחריג ביותר. אברהמי, שגידל דורות של לוחמים, השתתף במהלך שירותו במגוון פעילויות וזכה לשני עיטורים - אות האומץ ועיטור המופת. בנו אמר ל-ynet ו"לידיעות אחרונות" כי עבורו "זאת סגירת מעגל ללכת בעקבות אבא למג"ב. בכל מקום אני שומע איזה אגדה אבא היה כלוחם ימ"מ".
מתן, בנו האמצעי פסקל, עדיין נרגש מהתקדים שיצר, כשבגיל 31 עשה צעד חריג ואמיץ ויצא להכשרת לוחמי מג"ב, יחד עם צעירים בני 18 שרק התגייסו. הוא סיים כמצטיין פלוגתי את ההכשרה ושיתף כי עבורו "זה ללכת בעקבות אבא שלי, שנפל כגיבור בקרב מול המחבלים". אביו, שהיה לוחם ותיק ומיומן, היווה דמות לחיקוי בימ"מ והיה נערץ על ידי הלוחמים. מותו השאיר חלל ענק ביחידה, שם שירת 26 שנה, ועד היום שמו מוזכר כאחד הלוחמים הנועזים שלה, וכאחד הלוחמים הגדולים בתולדות הימ"מ.
5 צפייה בגלריה
גאה שהגשים חלום "להפוך ללוחם מג"ב כמו כולם", מתן בטקס סיום טירונות מג''ב
(צילום: הרצל יוסף)
כשלושה חודשים לאחר נפילתו, אשתו סימה הלכה בעקבותיו והתגייסה למשטרה בגיל 49. בנו הבכור טל שהיה אז כבן 24, והבן מתן שהיה אז בן 20, התגייסו למשטרה ולמג"ב. בן הזקונים השלישי בחר שלא להתגייס למשטרה. מתן אמר בהתרגשות: "להגיע למג"ב, ובמיוחד לתחום אילוף הכלבים, זה עבורי מצמרר ותחושה של סגירת מעגל. התמונה האחרונה של אבא שפורסמה, הוא עמד ליד אהוד ברק ולידם עמד אחד הכלבים של הימ"מ שאבא מאוד אהב. חבריו לצוות הביאו את הכלב, שהיה די מבוגר בכלביית מג"ב, כשהגיעו לנחם את המשפחה בשבעה".
מתן סיפר בפתיחות שבשל בעיות בריאותיות הוא לא התגייס לצה"ל: "בכל התקופות הקשות שלי אבא היה לצידי, והיינו ממש חברים. אני במקום שלי היום בזכות אבא. עד כמה שישמע מוזר, דווקא אחרי שנפל גיליתי בעצמי כוחות ומוטיבציה, והתגייסתי למג"ב, ליחידה שעסקה בטיפול בכלבים". מתן, שכבר עשר שנים משרת במג"ב, אבל לא עשה קורס הכשרת לוחמים הוסיף כי "הרגשתי שאני חייב לעצמי וגם בשביל אבא, לעשות את הכשרת הלוחמים, גם בגילי".
הוא סיפר: "לאן שלא הלכתי בבסיס האימונים, הביעו השתאות כששמעו ואמרו בהערצה 'הבן של פסקל'. לא רק המפקדים, גם החברים להכשרה, שהם היו בני שבע כשאבא שלי נפל. הם מכירים את הסיפור של אבא ואת הגבורה שלו כלוחם".
מתן שעבר את הכשרת הלוחמים כמו אחרון הצעירים אמר כי "ביקשתי ללא הנחות בגלל אבא, שחלק מהמפקדים הכירו אותו אישית". הוא סיפר על התחושות במהלך ההכשרה ואמר כי מבחינתו אבא שלו, שהיה איתו בתקופות הקשות בחייו, היה לצידו גם שם: "אבא היה לצידי ונתן לי אנרגיות להמשיך. גם אחרי 11 שנים קשה בלי אבא שלי המיוחד, החלל שהשאיר הוא עצום".
"דווקא כשאני במג"ב, ובמיוחד בזמן הכשרת הלוחמים, היו לי פחות געגועים לאבא. הרגשתי שהוא ממש חי לצידי. עצם הגיוס שלי למג"ב, לחיל שהיה מאוד גאה בו ושירת שם 26 שנים עד שנפל, סייע לי להתמודד עם המוות שלו. כילד גדלתי במג"ב, היינו מגיעים אליו לבסיס בחגים שבתות".
לפני כשבועיים, האמא סימה אברהמי, שבעצמה משרתת במשטרה, הגיעה גאה לטקס הסיום של בנה מתן שנערך באמפי פארק בבאר שבע, והיה הגדול ביותר בתולדות מג"ב. סימה שחזרה בהתרגשות ואמרה בקול חנוק מדמעות כי "פתאום מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן, שהיה חבר של פסקל, קורא לי לבמה. הוא מבקש ממני לחבוש את הכומתה ולהעניק סיכת לוחם למתן שלי. זה היה רגע שפסקל היה איתנו. הילדים שכל כך אהב והיה גאה בהם הלכו בעקבותיו, ובמיוחד מתן".
מתן שיתף בסיום הטקס כי "התחושה הייתה עוצמתית, פשוט הרגשתי את אבא שגם אחרי 11 שנים הגעגועים לא עוברים", והוסיף כי בשבילו לשרת במג"ב כלוחם מן המניין "זה להמשיך את אבא שלי יום יום, וזה מאוד מרגש אותי שזוכרים אותו ושהגבורה שלו לא נשכחה".
