הממשלה אישרה את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר, בישיבה שהחלה אמש (חמישי), בעוד שבר שהחליט לא להגיע אליה. במקום זאת, הוא שיגר מכתב ובו שלל האשמות חריפות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטוען כי אין לו עוד אמון בבר. במקביל לישיבה, אלפי מפגינים הגיעו למשרדי הממשלה כדי למחות נגד ההדחה.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הדחתו של ראש השב"כ אושרה פה אחד, וכי הוא יסיים את תפקידו ב-10 באפריל בעוד כשלושה שבועות, או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע במקומו, לפי המועד המוקדם מביניהם.
לקריאת מכתבו המלא של בר - לחצו כאן
בר הבהיר בפתח מכתבו כי הוא רוחש למוסדות המדינה ולשלטון החוק כבוד, אך החליט שלא להגיע מאחר שהוא סבור ש"הדיון אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר - ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".
"אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך", הוסיף בר. "לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".
"בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת", המשיך בר. "התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש".
3 צפייה בגלריה
"השרים לא נחשפים לדברים עקב הנחיה של רה"מ". ישיבת ממשלה בחודש שעבר
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
עוד אמר ראש השב"כ כי "מכל מקום, מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת. את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה, אציג בפורום המתאים בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים, וכן בפני אזרחי ישראל".
"החטופים? אולי הכוונה הייתה לא להגיע לעסקה"
"מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים", ציין עוד בר, והוסיף: "מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית - שככל הנראה כשלתי בהבנתה - הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".
עוד אמר ראש השב"כ על עסקת החטופים כי "בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המשא ומתן פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".
3 צפייה בגלריה
"המדינה בתקופה מורכבת, יש להתפלא שבמצב זה הממשלה נוקטת בצעדים שיחלישו אותה". לוחמים ברפיח
(צילום: דובר צה"ל)
על פרשת "קטאר-גייט" כתב כי "פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם - טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".
בר גם חשף שראש הממשלה נתניהו אסר עליו להיפגש עם שרים, וכתב: "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים - בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה - הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב. "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".
בסוף מכתבו כתב ראש השב"כ: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלא כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה - הן פנימית והן מול אויביה".
פרשננו רון בן ישי מציין כי יש לשים לב לכך שבר כותב כי ימסור התייחסות מהותית לטענות בהליך סדור, "לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים - ולא הליך למראית עין. את עמדתי המפורטת אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים - וכן בפני אזרחי ישראל". בר חוזר על דברים אלה גם בסוף מכתבו, ונראה שהוא מתכוון שיציג את עמדתו המפורטת מגובה במסמכים בפני בג"ץ - ועל ידי כך - אולי אפילו בקמפיין ציבורי נפרד - גם בפני אזרחי ישראל. בר אומר הלכה למעשה: הפיטורים לא ישתיקו אותי, אלא להפך - מה שקורה הלילה זו רק מערכת הפתיחה".
נתניהו: "אין לי אמון בבר מאז 7/10". בן גביר: "הוא איום לדמוקרטיה"
רה"מ נתניהו אמר בישיבה: "אין לי אמון בראש השב"כ מאז 7 באוקטובר". הוא טען ש"בצה"ל ניצלנו הפוגה להחלפת הפיקוד, צריך לנצל גם כאן בגלל חוסר אמון - קוראים לזה אי אמון". על הקריאה של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית אמר נתניהו כי "לא מקובל שהוא תומך באופציה מסוימת באופן פומבי".
נתניהו אמר כי "קיוויתי שלא נגיע לרגע כזה. חייב להיות אמון בין ראש הממשלה לראש שירות ביון. זה נכון לכל מדינה ובוודאי למדינה כמו ישראל, זה נכון בכל מצב ובטח בזמן מלחמה. איבדתי את האמון באיש. מיותר לדבר על אותו הלילה. רונן הוביל ניהול מו״מ חלש מאוד, לצערי הוא בחר לגרור את הארגון שוב ושוב לדיונים פוליטיים, לסוגיית ועדת החקירה, לסוגיית החטופים, זו זכותו להחזיק בעמדה שונה, אך זו לא זכותו לגרור את הארגון לוויכוחים פוליטיים".
במקביל, בהודעה שנמסרה מלשכת רה"מ, "גורם מדיני" תקף כי "ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא, אך הוא העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צעק במהלך הישיבה כי "ברור שראש השב״כ לא יכול להשאר אחרי 7 באוקטובר. זה לא יכול להיות". הוא טען כי "ראש השב"כ התנגד למשמר הלאומי, לשינוי התנאים של המחבלים בכלא. דווקא בגלל ההפחדות שלו בחול המועד סוכות לא עליתי להר הבית, וקרה אשר קרה". אחד הנוכחים בחדר העיר לבן גביר: "אז אתה אשם, יש לך אחריות".
בן גביר המשיך לטעון כי "במהלך כהונתי שמתי לב לדבר מוזר: בכל שבוע מתייצבים שני נציגי שב״כ להערכות המצב הביטחוניות במשרד לביטחון לאומי, הם נוכחים כל הישיבה, אך לא פוצים פה. יום אחד פניתי לאחד מהם ושאלתי אותו, מדוע הם לא נותנים סקירה, חוות דעת. התשובה שלו היממה אותי: 'לא שלחו אותנו כדי לדבר, אלא רק כדי לרשום מה אתה אומר בישיבה'.
"שתבינו, ראש שירות חשאי שולח נציגים לרגל ולפקח על נבחר ציבור. האיש הזה הוא איום ישיר על הדמוקרטיה. זה אותו ראש שב״כ שגם היה קם ויוצא מדיוני הקבינט כשאני דיברתי. הוא לא מכיר בדמוקרטיה, לא מכיר במרות הממשלה וראש הממשלה, והוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה״.
שר התקשורת שלמה קרעי התעמר ביועמ"שית גלי בהרב-מיארה במהלך הישיבה: "האם את לא חושבת שאת בניגוד עניינים עקב הליך ההדחה שלך? יש לך קשרים עם נדב ארגמן ורונן בר? נתת במישרין או בעקיפין ייעוץ לרונן בר לקראת הדיון הזה כדי לסכל את החלטת הממשלה?". השר זאב אלקין מתח ביקורת על מכתבו של בר, ותיאר אותו כי "כפירה מוחלטת ברעיון הכפיפות של הדרג הביטחוני לדרג המדיני".
שר החינוך יואב קיש הציע בישיבה להקדים את פיטוריו של בר - כבר ליום ראשון הקרוב. זאת לאחר פרסום מכתבו "המחוצף" של ראש השב"כ. רוב השרים הצדיקו את קיש.
במקביל, בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, פרסם ברשתות החברתיות כי "רונן בר מנסה לבצע מהלך של הפיכה ע"י ארגון חמוש בדומה למדינות עולם שלישי באפריקה. מה הסרט שהוא חי בו? הוא וחבריו ב'דיפ סטייט' שכחו מי בשלטון באמריקה? כדאי להם לצאת מהסרט שהם חיים בו".
סער: על הממשלה לממש את אחריותו של בר ל-7/10
שר החוץ גדעון סער הודיע שיצביע בעד הדחתו של בר: "חוק השב״כ קובע ש'הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ראש השירות לפני תום כהונתו'. איך ניתן לפרש את החלטת בר להימנע מהשתתפות בישיבת הממשלה? במכתבו הוא כתב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! כל האחראים האחרים ל-7 באוקטובר מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם, ראש אמ"ן, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום, ואני שואל - מה ההבדל? האם ראש שב"כ קובע את עת מימוש אחריותו? לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה".
סער טען בנוגע להיעדר לקיחת האחריות מצד רה"מ נתניהו וממשלתו לאסון 7 באוקטובר כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמון הכנסת. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים - בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת. מי שאינו מבין את ההבדל בין מי קובע את אחריות הדרג הנבחר (העם או הפרלמנט) לבין כפיפות גורמי המקצוע למרות הממשלה ואחריותם בפניה - החמיץ שיעור יסודי לענין מהותו של משטר דמוקרטי״.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר אמש שוב כי מפלגות האופוזיציה יעתרו יחד נגד פיטוריו של בר. "הפיטורים נטולי הבסיס של ראש השב״כ נועדו למטרה אחת בלבד: לעצור את חקירת קטאר-גייט. הנחקרים בפרשה פלילית חמורה שסיכנה את בטחון המדינה מפטרים הערב את החוקרים שלהם", כתב לפיד.
מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי אמר כי "ראש שב"כ שאוחז בכיסא בכוח לא שונה במאום מטייס שמסרב פקודה. בלי הגב של היועמ"שית לא הייתה לו התעוזה לנהוג כאחרון הקפלניסטים".
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, אמר כי "מכתבו של ראש השב"כ הוא כתב אישום חסר תקדים. המכתב הזה צריך להרעיד כל בית בישראל, כי אחד האנשים האחראים ביותר על ביטחוננו אומר בקול ברור: התנהלות ראש הממשלה היא סכנה ישירה לביטחון המדינה". הוא הוסיף כי "פיטורי ראש השב"כ אינם חוקיים, זו ממשלה שאינה פועלת על פי החוק ואינה מצייתת לחוק".
היועמ"שית ציינה בדיון שורה של סוגיות בעייתיות בהליכים להדחתו של ראש השב"כ, ובראשן היעדר הליך שימוע. היא הדגישה שוב את הצורך של הממשלה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת לפני פיטוריו של בר.
מפגינים צועדים לכיוון משרדי הממשלה
(צילום: גיל יוחנן)
נתניהו קיבל את ההחלטה להדיח את בר בעיצומה של חקירת "קטאר-גייט", במעורבות גורמים מלשכתו. שב"כ הוא אחד הגופים שחוקרים את הפרשה - ועל רקע זה, ניצת עימות בין בין ראש הממשלה לייעוץ המשפטי לממשלה. היועצת גלי בהרב-מיארה הגיעה לישיבה עם המשנה שלה גיל לימון. בממשלה מתכננים להתחיל ביום ראשון הקרוב את הליך הדחתה של בהרב-מיארה, שעשוי להיות מורכב וארוך יותר מפיטוריו של ראש השב"כ בר.
בג"ץ דחה מוקדם יותר עתירות שביקשו למנוע את פיטוריו של בר - וקבע כי הן הוגשו מוקדם מדי, לפני שהתכנסה ישיבת הממשלה. לאחר הישיבה, עשוי בג"ץ לדון בעתירות שמבקשות למנוע את פיטוריו של רונן בר - ואחת כזו כאמור כבר הוגשה.
פורסם לראשונה: 22:05, 20.03.25
