המביט התמים מהצד לא היה מזהה כל חריג באתר העבודות להרחבת שכונה 6 ביישוב הבדואי שגב שלום, לא הרחק מבאר שבע. כמו כל מתחם מהסוג הזה, היו פזורים בו כלי עבודה וציוד מכני כבד בין ענני אבק וקרווילות שמוקמו שם ונועדו לשרת את הקבלן, את בעלי המקצוע ואת הפועלים. אלא שאתר העבודה הזה היה בעצם מעין במה – כמעט סט צילומים של הפקת סרט – כשאת תפקיד הבמאי מילא מפקד זרוע אח"מ (אגף החקירות והמודיעין) במחוז דרום של המשטרה, רב-פקד תומר פלס.
כל זה קרה במחצית השנייה של השנה שעברה. את המיקום של כל טרקטור או מבנה יביל בחרו רפ"ק פלס ואנשיו מתוך מטרה לפקח בסודיות ומקרוב על הנעשה. את המשימה הוא קיבל אחרי שבשנים האחרונות נמלטו מהפרויקט הנדל"ני לא פחות משישה קבלנים שונים שנשכרו על ידי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב כדי לפתח את השכונה. לשם כך שתלו פלס ואנשיו באתר סוכנים סמויים - חלקם כפועלים, חלקם כמנהלי עבודה וחלקם כאנשי חברת אבטחה שהוקמה במיוחד בשביל המבצע.
הפעילות שלהם הולידה בדצמבר האחרון כתב אישום חמור שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד שישה מבני משפחות אבן סעיד ואל-עזאזמה. השישה, נטען, קשרו קשר להטיל אימה על הקבלנים ולהרתיע רוכשי קרקעות בשכונה כדי למנוע את הפיתוח שלה ובכך להשיג רווחים כלכליים עבור עצמם. על פי כתב האישום, הם גרמו לנזק של כ-6.2 מיליון שקל רק בגין עלויות אבטחת העבודות, שחייבה ליווי משטרתי בשכר במשך 18 חודשים לכל אורך הניסיונות להשלים את הפרויקט.
כבר יותר מעשור שהיעדר משילות והתגברות הפשיעה בנגב הם מהנושאים המרכזיים המטרידים ומדאיגים את תושבי הדרום. לא פעם נדמה שהמדינה, ובעיקר רשויות האכיפה, עומדות חסרות אונים מול ההתרחבות של התופעות האלה
כבר יותר מעשור שהיעדר משילות והתגברות הפשיעה בנגב הם מהנושאים המרכזיים המטרידים ומדאיגים את תושבי הדרום. לא פעם נדמה שהמדינה, ובעיקר רשויות האכיפה, עומדות חסרות אונים מול ההתרחבות של התופעות האלה. המבצע המשטרתי בשגב שלום שכונה "מגרש לוהט" היה אמנם נקודתי, אולם הוא הבהיר שעם חשיבה מקורית ואורך נשימה – יש דרכים להתמודד מולן.
בשיחות עם מגזין סופ"ש של ynet חושפים שניים מהסוכנים הסמויים, השוטרים והקבלן ששיתף איתם פעולה את מה שהתרחש בחודשים האינטנסיביים שהובילו למעצרים ולאחר מכן לכתב אישום. בתקווה שמדובר רק בהתחלה.
כל קבלן זוכה לאיום
הקבלן שליו אדרי (36), מנהל חברת "נתיבי דרום", הגיע לשטח שכונה 6 כשהוא כבר למוד קרבות. "חוויתי איומים ושריפות של כלים במרכז, בצפון וכמעט בכל מקום שעבדתי בו", הוא אומר. "הענף הזה סובל. אגב, יותר מפרוטקשן מאשר סחיטה באיומים. זה קרה לי עם קווקזים, ערבים, בדואים - עברתי הכול. אבל תמיד שיתפתי פעולה עם המשטרה ובסופו של דבר סיימתי כל פרויקט שהתחלתי".
גם בשגב שלום הוא מיד נתקל בבעיות, ובהתחלה ניסה לפתור אותן בשיח מול תושבים מהיישוב כולל אנשי המשפחה שהקשו עליו. על פי כתב האישום, בספטמבר האחרון פרסמו המעורבים או אנשים מטעמים הודעה לתושבים ברשתות החברתיות, ולפיה: "אין כספי דם או תגמול למי שישתף פעולה עם המינהל".
אדרי: "התחלתי לעבוד וראיתי שמפריעים לי. אני מקים ריכוז ב-40 אלף שקל ולמחרת לא נשאר כלום. מנהל העבודה שלי אמר לי פעם בשעה: 'אני לא יכול להמשיך לעבוד. פועלים נעלמים'. אני מחויב למזמין העבודה ויש לי ערבות של מיליונים, אז אני תקוע באמצע - לא יכול לחזור אחורה ולא להמשיך קדימה. אז פניתי לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב והם חיברו אותי ליחידת יואב".
"את אתר העבודות הנדסתי באופן שישרת את המבצע. זו פעילות 24/7 שכוללת תצפיות, כניסה לשטח בהסוואה ועוד. בלילה המשחק פה שונה לגמרי. הם יודעים לזהות כלי רכב סמוי. האתגר היה להכניס את הכוחות ולהיטמע בשטח"
איש במשטרה לא הופתע מהפנייה של אדרי. מדובר במשפחה מורחבת מאוד דומיננטית ומוכרת בשגב שלום, שמעל עשור מתמרנת את הרשות וגם את המשטרה. כתב האישום מייחס לאחד המעורבים, באסם אבן סעיד (42), שיחה על קבלן שברח מהפרויקט שבמסגרתה אמר: "הוצאנו אותו בכוח... אנחנו לא צריכים לדבר עם הקבלן. אנחנו רק אומרים לו שתי מילים וזהו. אם הוא לא מבין אנחנו נגיע אליו הביתה".
רב-פקד פלס מסביר כי "המשפחה מפרה במגמתיות כל הסכם שהיא חותמת מול הרשות בעניין מגרשים או קרקעות שהיא תובעת עליהם בעלות. כל קבלן שנכנס לעבוד פה זכה לאיומים, הצתה של רכב, ירי הפחדה. אחד אחרי השני הם החליטו לעזוב. יש שטח כינוס שפירקו כבר כמה פעמים".
למה עד כה לא הצליחו לעצור את זה?
"כל הקבלנים הקודמים שהיו פה לא רצו לשתף פעולה. הם היו לרוב קבלנים מהחברה הערבית, שמכירים את התרבות של הבדואים. אם יש סכסוך או מחלוקת על קרקעות - הם מעדיפים לא להיכנס לזה. המכרז שווה הרבה כסף והיו שחשבו שיוכלו לעבוד, אבל כשהתחילו לירות על הכלים שלהם, או שרפו אותם או גרמו נזק - הם ברחו".
ואז הגיע אדרי. זמן קצר אחרי שנכנס למשרד של רפ"ק פלס הבינו ביחידת יואב שעם הקבלן הזה אפשר להזיז דברים. הוא נרתם למשימה והסכים לשיתוף פעולה מלא עם כל רעיון שהעלו בפניו. המפתח להצלחה של המבצע, כפי שהסבירו לו, היה הדיסקרטיות. והוא אכן שמר על מידור מוחלט.
"הסברתי לאדרי שזה לא ייגמר ביום אחד אלא יימשך חודשיים-שלושה או אפילו יותר, ואני אצטרך אותו קואופרטיבי וזמין", אומר רפ"ק פלס. "את אתר העבודות הנדסתי באופן שישרת את המבצע. זו פעילות 24/7 שכוללת תצפיות, כניסה לשטח בהסוואה ועוד. בלילה המשחק פה שונה לגמרי. הם יודעים לזהות כל רכב שלא קשור לסביבה ויודעים מה זה כלי רכב סמוי. האתגר היה להכניס את הכוחות ולהיטמע בשטח".
העפנו את הקבלנים
המשטרה הפעילה כמה סוכנים, שניים מהם דומיננטיים. סיפור הכיסוי של הראשון: מנהל עבודה. ח' בן ה-38 הוא סוכן עם ניסיון שכבר הופעל על ידי רפ"ק פלס כמה פעמים בדרום. "התחלנו לעבוד יחד – הפעלנו את הפועלים יחד, שתינו קפה ביחד, הכול", אומר ח'. "המשכנו ככה עד שראינו את האיום מולנו. ראשית הם פונים אל העובדים הבדואים ומתשאלים אותם - מאיפה אתם? במה אתם עובדים? לאיזו משפחה אתם שייכים? אחר כך מגיעים אליהם הביתה. זה לא לקח הרבה זמן. כבר ביום השני אמר לי אחד העובדים: התקשרו אליי עכשיו ואמרו לי לא להמשיך בעבודה".
ח' היה מנהל עבודה מוצלח מאוד. היחיד שידע את הזהות האמיתית שלו היה הקבלן אדרי, שמספר: "היינו מגיעים כל יום ומתחילים את העבודה כרגיל מול קבלני הביוב והעפר. התחלנו בהנחת תשתית הביוב, שזו הנקודה הכי קריטית של העבודות. כבר ביום הראשון הגיעו אלינו גורמים שדיברו איתנו בקול מאיים. דברים בסגנון 'מה אתם עושים? יש פה ילדים'.
"אני מנסה להיכנס לראש שלהם והם רוצים ללמוד אותי. ולא רק אותי. הם ישר פנו לעובד הבאגר (כלי חפירה הנדסי, א"ק) כי הוא היה בדואי. אחרי שביררו מאיפה הוא, אמרו לו שיש לו 10 דקות לצאת מפה. והבנאדם לא רוצה שיירו עליו או שיהרגו אותו בגלל העבודה. הוא עצמו אמר לי: 'אתה לא יודע מה זה בדואים מהדרום'.
"לאורך העבודה הלב דופק מהר יותר. כל הזמן חששתי שיכולים לפגוע בי. אני מסתובב בשטח עם הרכב שלי ומסתכל על העבודות, ומסביבנו תמיד תמיד היה טרקטורון ועליו רעול פנים, הולך וחוזר, מעביר דיווחים"
"אחד המאיימים דיבר איתי אישית ואמר לי: 'היו הרבה קבלנים בשטח, נכון? אתה יודע, יותר מ-15 שנים אף אחד לא המשיך פה. כל קבלן שהגיע העפנו אותו'. ואני מושך אותו בלשון ושואל מה זאת אומרת העפתם? למה? הוא ענה לי 'זה שלנו. אף אחד לא נוגע פה. נגיע אליו עד הבית'. ואני מתחיל לתת לו שמות של קבלנים שעבדו כאן והוא אומר 'כן, העפנו אותם. אתה מתהלך על חבל דק'".
למה בעצם אתה מדבר איתם על זה?
"הייתי חייב למשוך את החוט ולשחרר אותו. רציתי שהם ידברו ואני אשיג את המטרה שלי. הם צריכים לדבר, אבל בלי שאני מכריח אותם. למשוך את החוט ולשחרר, למשוך ולשחרר. הם הרי חושדים בכל בן אדם. אחד מהם אמר לי פעם: 'אני יודע שכולם פה שוטרים, ואולי אתה גם אחד מהם'. כאן הייתי צריך להעמיד אותו במקום ואמרתי לו 'אתה לא מתבייש להגיד לי את זה? גם למנהל השני אמרתם אותו דבר והוא נעלב. אנחנו עובדים פה בשבילכם ואתם אומרים לנו שאנחנו שוטרים. זה חוסר כבוד'. ככה ריככתי אותו. מי שמדבר בשפה של כבוד מוריד מעצמו את החשד".
"אתה פה אצל הבדואים"
סוכן סמוי נוסף היה א'. סיפור הכיסוי שלו - מאבטח. כאן ניסתה המשטרה להכניס חידוש: בדרך כלל לא נשכרות חברות אבטחה להגנה על עבודות עפר, אבל כאן הוקמה לכאורה חברה חדשה, טירונית בתחום ובשטח, שמטרתה לשדר לסביבה שמדובר בקבלן שלא מוכן לספוג איומים ונזקים ולכן מסכים לשלם על כוח אבטחה שישמור על הציוד שלו.
"המטרה הייתה שאם יהיה אקט פלילי – אני אוכל לתעד אותו", מספר א', שהוצג כעובד החברה. "האוכלוסייה המקומית הסתכלה ובחנה אותי. פעם שלחו בן משפחה שיברר מי אני, פעם הגיעו ילדים, על פניו תמימים, ששאלו מי אנחנו, מאיפה באנו, מה אנחנו עושים. עניתי להם כמו לילדים אבל הבנתי שיש ברקע מבוגר, ושהילדים האלה הם שליחים שבאו לאסוף מודיעין. אחד מהם היה חד, ירד לפרטים, עירני, שאל שאלות נכונות. לא כמו ילד בן 12".
אבל עדיין מנהל העבודה ח' היה לב ההפעלה. "לאורך העבודה הלב דופק מהר יותר", הוא אומר. "כל הזמן חששתי שיכולים לפגוע בי. אני מסתובב בשטח עם הרכב שלי ומסתכל על העבודות, ומסביבנו תמיד תמיד היה טרקטורון ועליו רעול פנים, הולך וחוזר, מעביר דיווחים. היה גם נהג באגי אחד שהסתובב והגיע עד הבאגרים שעבדו שם. כשנסעתי לכיוון שלו הוא ברח תוך שניות. הוא רצה להעביר מסר: אני יכול להגיע אליכם, אני ליד הכלים, אני יכול לשרוף אותם לפני שתגיעו אליי".
בכתב האישום מצוטטים כמה דברים שנאמרו ל-ח' על ידי הנאשמים. אחד מהם הבהיר לו: "אתה פה אצל הבדואים, אתה לא בצפון. כאן, אם בעלי האדמה לא נתנו לך - אל תעבוד". אחר הוסיף: "בעלי האדמה לא ייתנו לך, אתה לא יכול לבוא בכוח".
ח': "הם היו באים לדבר אבל בעיניים שלהם הייתי רואה מה הם רוצים. זה כמו הצגה או סרט. היו כאלה שהביאו לנו מים או קפה, אבל המטרה האמיתית שלהם הייתה לברר מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתקדמים כדי להעביר את המידע למשפחה".
התרחיש ה-1,001
ההפעלה הסמויה הסתיימה בנובמבר האחרון כשעלה החשש שהנאשמים עומדים לעבור מאיומים מילוליים למעשים פיזיים. אחד המעורבים הגיע לאתר העבודות, שלף כלי שנראה כנשק וצעק לפועלים ולאחד הסוכנים שנמצא שם: "יש לכם 10 דקות. אם אתם לא יוצאים אני יורה".
זה סימן את סוף ההפעלה ותחילת המעצרים. "בימים האחרונים לקראת הסוף האיומים היו יותר אינטנסיביים", מספר אדרי. "סמכתי על תומר שיש לו תוכנית ב' אם משהו קורה. ביום האחרון קיבלתי טלפון מהעובדים שלי שאמרו לי שהגיעו שני רעולי פנים שאיימו. אמרתי להם להמשיך לעבוד ושאני בדרך".
כאן, כאמור, תמה הפעילות הסמויה והתבצעו מעצרים שהובילו להגשת כתב אישום נגד שישה בני אדם, בראשם ג'בר אל-עזאזמה (62) וג'מאל אבן סעיד (65). בינתיים, בית המשפט כבר שיחרר חלק מהנאשמים למעצר בית.
"סחיטה באיומים היא עבירה בעייתית לאכיפה", מסבירה רפ"ק מזל אסטרחן מיחידת יואב. "הבעיה המרכזית הראשונה היא חוסר שיתוף פעולה, ובלי שיתוף פעולה אי אפשר להתקדם. הבעיה השנייה היא שאתה לא באמת צריך לאיים כדי לגרום לאנשים לעשות מעשה. בתפר הזה נמצא האתגר שמובא בפני בית המשפט. קשה לבוא מבחוץ ולהבין מה קרה בשטח. הרי לכאורה למה הקבלן לוקח רגליים ועוזב פרויקט של מיליונים אם לא איימו עליו?".
"אני לוקח אותו למשימות מיוחדות כי אומץ הלב שלו לא רגיל וכושר האלתור שלו גבוה. היה מקרה שהוא לא קלט שעוד רגע אני נותן לו טפיחה על השכם"
רפ"ק פלס מייחס חלק נכבד מהצלחת המבצע לסוכן ח' שהתחזה למנהל העבודה. "אני לוקח אותו למשימות מיוחדות כי אומץ הלב שלו לא רגיל וכושר האלתור שלו גבוה", הוא אומר. "היה מקרה שהוא לא קלט שעוד רגע אני נותן לו טפיחה על השכם. יש מסגרות בהפעלה של סוכן שלקראתן אתה חושב על 1,000 תרחישים, אבל את התרחיש ה-1,001 לא לקחת בחשבון. כאן בא לידי ביטוי כושר האלתור. באירוע הזה, אם ח' היה מתחכם או זורק איזה קללה, זה היה מתפתח למקום רע. אבל עוד מההפעלות הקודמות הוא ידע איפה צריך לשחרר. ופה היה צריך לשחרר".
אדרי מסכם: "המעטפת שקיבלתי בפרויקט הזה היא משהו שלא נתקלתי בו לפני. אם ילוו את כל הקבלנים במדינה ככה, זה יפתור את כל הבעיות".
סנגוריהם של הנאשמים, עו"ד אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן, מסרו: "מדובר באישומים מופרכים שנועדו להלך אימים על משפחת אבן סעיד ואל-עזזמה בפרט, ועל התושבים שמתגוררים בפזורה הבדואית בעיקר. מדובר באינטרסים כלכליים כבדי משקל מאחורי הקלעים של קבלנים וחברות בנייה, שמצאו מעין פתרון להלין תלונות שווא על מנת להסתייע במשטרה כדי לסיים פרוייקטים של בנייה - למרות קיומם של צווי עיכוב ביצוע הריסת מבנים של בית המשפט. שתי המשפחות הינן משפחות מכובדות ביותר, המנהלות אורח חיים נורמטיבי, מנהלות עסקים ענפים, שירתו בצבא ותרמו לביטחון המדינה ויוכיחו באולם בית המשפט את חפותם וצדקתם".
פורסם לראשונה: 07:50, 07.02.25
