בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו טענו אמש (שבת), עם פרסום הסרטון שבו הסביר את החלטתו להדיח את ראש השב"כ רונן בר, כי הכוונה לסיים את תפקידו של בר פורסמה בתקשורת כבר בנובמבר 2024 - שלושה חודשים לפני פתיחת החקירה בעניין "קטאר-גייט". זאת בניסיון להוכיח כי החקירה נפתחה בתגובה לכוונה להדיח את בר.
לראייה, הם אפילו צירפו דיווח באתר ערוץ 7 מ-18 בנובמבר 2024, שכותרתו הייתה: "דיווח: נתניהו שוקל לפטר את ראש השב"כ רונן בר", ואף הוסיפו לינק לאותה ידיעה.
אלא שבסביבת ראש הממשלה לא שמו לב כנראה לכך שבאותה ידיעה, לשכת רה"מ הכחישה את הדיווח ומסרה בתגובה: "הידיעה אינה נכונה כלל. לא התקיים שום דיון בנושא".
"אזרחי ישראל, יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם", אמר נתניהו בפתח הסרטון שנמשך שתי דקות ו-42 שניות. "אבל לפני זה אני רוצה להבהיר - רונן בר לא יישאר ראש השב"כ, לא תהיה מלחמת אחים וישראל תישאר מדינה דמוקרטית". נתניהו פרסם את הסרטון החריג, שבו תכתובות בינו לבין ראש השב"כ, בזמן שישב יחד איתו בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתכנס אתמול בערב.
לדבריו, "אנחנו מדינת חוק והחוק במדינת ישראל אומר בפשטות: הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו - וכך בדיוק עשתה.
"בימים האחרונים נשמעות טענות כאילו פיטורי ראש השב"כ נעשו כדי למנוע את החקירה בעניין קטאר: אז עכשיו תשמעו ממני תיאור מטלטל של העובדות, שצריך להדאיג כל אחד ואחד מכם, אזרחי ישראל. אי-האמון שלי בראש השב"כ החל ב-7 באוקטובר כשלא העיר אותי וגם לא העיר אחרים", טען נתניהו.
הוא ציין כי אי-האמון "הלך והתגבר" עד שהדיח אותו מצוות המו"מ לעסקת חטופים, בעוד המגעים שמתקיימים כעת תקועים. "כל זה קרה הרבה לפני פתיחת החקירה בעניין קטאר", ציין נתניהו. לדבריו, "חשבתי שהזמן הנכון להביא לסיום כהונתו הוא לאחר שיגיש לי את תחקירי השב"כ על מחדלי 7 באוקטובר. כך קרה גם עם הרמטכ"ל״.
נתניהו רמז כי ראש השב"כ ביקש לדחות את הגשת תחקיר ארגון הביון על 7 באוקטובר ב-12 ימים, וביום שבו אמור היה להגיש את התחקיר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהליך ההדחה נגדה יחל היום, על פתיחת חקירת "קטאר-גייט", פרשה שבמסגרתה עוכבו לחקירה בשבוע החולף שניים מיועציו הקרובים של נתניהו - אוריך ואלי פלדשטיין.
ב-1 בפברואר נתניהו דרש מבר להציג לו את התחקיר תוך שבועיים. "הנחיתי את ראש השב"כ להגיש את התחקירים עד 15 בפברואר. ב-15 בפברואר בר שלח לי מכתב - והוא אומר: ׳ברצוני לעדכן שאין באפשרותי להגיש את תחקיר השב"כ במועד שביקשת. לאור האמור אבקש להגיש את עיקרי התחקיר לא יאוחר מ-27 בפברואר׳. אלא שב-27 בפברואר הוא לא הגיש לי את התחקיר וביקש דחייה נוספת של מספר ימים, ושוב נעניתי לו. אבל תראו מה קרה: באותו יום ממש, ב-27 בפברואר, בשעות הערב, בצירוף מקרים נדיר שאי אפשר להמציא אותו, היועמ"שית מודיעה על פתיחת חקירה בעניין קטאר, ב-21:00 בערב", אמר נתניהו - בעודו מציג את המכתב עם בקשת הדחייה של ראש השב"כ.
נתניהו: רונן בר לא יישאר ראש השב"כ, אי-האמון שלי בו החל כשלא העיר אותי לפני הטבח
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
המכתב של רונן בר: "ביקשת שאציג תחקיר תוך שבועיים"
"ברצוני לעדכן כי אין באפשרותי להגיש את תחקיר שירות הביטחון הכללי במועד שביקשת", כתב בר בפתח מכתבו, שאכן נשלח לנתניהו ב-15 בפברואר. אלא שבר ציין במכתבו כי תחקיר השב"כ "תוכנן בגאנט סדור ויסודי" - וצפוי היה להסתיים בכלל בסוף חודש מרץ. "מועד הסיום לקח בחשבון את רוחב היריעה של התחקיר, את התהליך המקיף שבחרנו לבצע בשירות ומעל הכול – את השיקולים הביטחוניים המיידיים, האיומים המתגברים והפעולות של שב"כ בכלל הזירות", כתב.
נתניהו טען בסרטון ש"החשיפה המטלטלת" מוכיחה שחקירת קטאר-גייט נועדה למנוע את פיטורי בר, ולא להיפך. אולם היועמ"שית הדפה טענה זו וקבעה שסדר האירועים היה הפוך: החקירה פורסמה לפני שהליך הפיטורים הואץ.
בחינת התאריכים מעלה כי ב-21 בנובמבר פורסמו לראשונה ב"הארץ" הקשרים בין יועציו של נתניהו, יונתן אוריך וישראל איינהורן, לקטאר, שלפי הדיווחים בנו קמפיין לשיפור תדמיתה לקראת מונדיאל 2022. ב-1 בפברואר, נתניהו דרש מראש השב"כ להקדים את לוחות הזמנים ולהציג לו את תחקיר הארגון ב-15 בחודש. ב-9 בפברואר פנה עופר חדד מחדשות 12 ללשכת רה"מ לתגובה על הטענה שיועציו קיבלו כסף מקטאר, ורק למחרת מתפרסמת הידיעה. באותו היום, 10 בפברואר, דרש נתניהו מבר להקדים את הגשת התחקירים.
ב-15 בפברואר השיב בר במכתב לדרישת רה"מ, שנתניהו עצמו חשף, וביקש דחייה ל-27 בחודש. באותו היום, שב"כ, במענה לח"כ גלעד קריב, מודיע על בחינה ראשונית של הקשר בין גורמים בלשכת רה"מ לבין קטאר. ב-27 בפברואר ביקש בר דחייה נוספת לצורך השלמת התחקירים ובאותו היום הודיעה רשמית היועמ"שית על ההחלטה לפתוח בחקירה בעקבות מידע שהוצג על הקשר בין גורמים במשרד רה"מ לקטאר.
נתניהו טען גם שאי האמון בבר החל ב-7 באוקטובר כשלא העיר אותו, אך למעשה קצין המודיעין של נתניהו הוא שעודכן על הכנות חמאס למתקפה ולא העביר את המידע. כמו כן, בניגוד לטענת נתניהו שהדיח את בר מצוות המו"מ לפני פתיחת החקירה, בר הודח מהצוות רק ב-18 בפברואר - שבוע אחרי שלשכתו כבר התבקשה להגיב בנושא קטאר. לשכת רה"מ טוענת שנתניהו ביקש את התחקירים כבר ב-29 בינואר, אך פרט זה לא מופיע במכתב שחשף.
