כמעט שנתיים חלפו מאז הלילה הנורא שבו סוממה ונאנסה לירון (שם בדוי) על ידי אחד מחבריה הטובים - ומאז היא עדיין נאבקת להוציא את הצדק לאור. "נפגשנו בבר כמה חברים ואחר כך רצינו ללכת לבית של חבר", היא משחזרת. "הוא אמר שהוא יקפיץ אותי לשם, וכבר בשלב הזה הרגשתי שקשה לי לפקס את הראייה. ברכב הוא התחיל לנשק אותי. ביקשתי ממנו שיפסיק. הוא השכיב את הכיסא שלי ונשכב מעליי".
מהרגע הזה הזיכרון של לירון מעורפל. "הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני מחוץ לרכב מקיאה ולאחר מכן אני עומדת בחדר שאני לא מכירה. כשהתעוררתי בבוקר מצאתי את עצמי במלון דירות. הייתי מבועתת כשגיליתי שהתחתונים שלי לא עליי. הרגליים שלי היו מלאות בסימנים כחולים. לאט־לאט חזר אליי הזיכרון בהבזקים. בדיעבד, הבנתי שהוא אמר לחברים שלי שאני לא מרגישה טוב ושהוא לוקח אותי הביתה, ובפועל הוא לקח אותי למלון".
2 צפייה בגלריה
סם אונס אילוסטרציה
סם אונס אילוסטרציה
עד כה נרשמה בישראל הרשעה אחת בלבד בגין שימוש בסם אונס. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
כמה ימים לאחר האירוע לירון הגישה תלונה למשטרה. במסגרת החקירה נשלחה דגימה משערותיה למעבדה באיטליה כדי שיבדקו הימצאות של שרידי סם אונס.. "חיכיתי בערך חצי שנה כדי לקבל תוצאות", היא מספרת. "זה היה נורא מתסכל. הבדיקה חזרה שלילית והתיק נסגר מחוסר ראיות".

רק הרשעה אחת

הכלי היחיד שיכול להביא להרשעה במקרים של שימוש בסמי אונס הוא בדיקות לנוכחותם בגוף הנפגעות. דגימות דם לגילוי נוכחות סם האונס GHB נלקחות רק עד שמונה שעות מהאירוע. במקרה שחלף זמן רב יותר, ניתן לבדוק שרידים של הסם בזקיקי השערה, אבל הבעיה היא שבדיקות כאלה אינן נעשות בישראל.
וכך, על אף עלייה משמעותית בתיקים שבהם עלה חשד לשימוש בסם אונס, המשטרה ממשיכה לשלוח דגימות של הקורבנות למעבדה האיטלקית. מעבר לכך, גם במקרה של תוצאה חיובית, הראיה לא תהיה בהכרח קבילה בבית המשפט עקב מגבלות בחוק. השורה התחתונה המטרידה: עד כה נרשמה בישראל הרשעה אחת בלבד בגין שימוש בסם אונס.
2 צפייה בגלריה
אופיר שטוי
אופיר שטוי
"הכול רק לא לשתוק". אופיר שטוי
באחרונה החליטו שתי צעירות שהתלוננו כי נאנסו באמצעות סם אונס ושהתיקים נסגרו מ"חוסר ראיות" לצאת למאבק נגד התנהלות המערכת. בעתירה שהגישו לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד רוני סדובניק, הן טוענות כי בישראל לא קיים אמצעי סביר לזיהוי סם אונס בזקיקי השיער. "ב־2019 נשלחו לבדיקה 41 מקרים שנחשדו בשימוש בסמי אונס. מתחילת 2021 נבדקו כבר 90 מקרים, כלומר יותר מפי שניים", נכתב בעתירה. "אולם מספר זעום של כתבי אישום נפתחים בעבירות אלו לאור היעדר קיומה של מעבדה מוכרת לזיהוי סמי אונס בישראל. במצב הקיים הנפגעות מתמודדות עם סבך בירוקרטי המעמיק את הפגיעה בהן ויוצר עינוי דין". 
אחת העותרות היא רוני גוזלי, קצינה לשעבר בשייטת 13 בחיל הים, שעל פי החשד סוממה ונאנסה על ידי רופא ששירת איתה. גוזלי התלוננה במשטרה הצבאית אך בסופו של דבר התיק נסגר מחוסר ראיות. "הפרקליטות הצבאית של חיל הים שלחה דגימות של קצוות שיער למעבדה באיטליה", צוין בעתירה. "מסמכי בדיקת המעבדה מעולם לא נמסרו לגוזלי ותוצאות הבדיקה נמסרו לה רק בעל פה - ולפיהן, לא נמצאו סמי אונס בבדיקה".
"צריך המון כוחות נפש לתהליך הארוך הזה", אומרת גוזלי. "אני חלק מהעתירה הזו כי אני חזקה ומקבלת המון תמיכה, אבל אני יודעת שזה לא כך עבור כולן. הייתי רוצה לקדם צדק עבור בנות שהיו ושיהיו במצבי, אני רואה בזה שליחות".
העותרת השנייה, אופיר שטוי, יזמה את העתירה כחלק מהפרויקט שלה, "הכל רק לא לשתוק", שנולד מהמקרה האישי שלה ושנועד להגביר את המודעות לבעיית סמי האונס. הכל התחיל לפני כשלוש שנים, אז פגישה תמימה עם ידיד הסתיימה בסימום ובאונס. במשך כמעט שנה היא המתינה לתוצאות בדיקות שיערותיה שנשלחו לאיטליה, אך הן חזרו שליליות והתיק נסגר. "הוא לקח אותי לבית ההורים שלו, עשה מה שעשה, וזרק אותי למונית יחפה בחודש ינואר, לבית של אחותי", משחזרת שטוי. "הייתי מסוממת לגמרי, לא הצלחתי לזהות את הבית. אחותי מצאה אותי ב-6:30 בבוקר בכניסה".
"הלכתי בעיניים עצומות אחרי המשטרה והתאכזבתי", היא מוסיפה. "מה שנשאר לנו, נפגעות סם האונס, זו בדיקת השערה הזו, כי לרוב אחרי אונס את לא מגיעה למצב שאת הולכת לבית החולים בזמן, כי את נמצאת עם האנס. התהליך עצמו יוצר טראומה, והעתירה נולדה מכאב שחשתי בכל הגוף כשהבנתי שזה לא רק אצלי. אני רוצה להביא שינוי". 
שטוי גם התעקשה לקבל מאיטליה את רשימת החומרים שנבדקו, ולתדהמתה התברר שהמעבדה כלל לא בדקה נוכחות של GHB - סם האונס הנפוץ ביותר. יחד עם עו"ד סדובניק היא דרשה לקבל בחזרה את שאריות דגימת השיער לבדיקה פרטית. "בבדיקה אותרה כמות גדולה פי 23 מסם זה בדיוק ביום האונס", מספרת סדובניק, "אבל המעבדה כתבה ההפך ולכן לא ניתן לראות בכך ראיה".
עו"ד רוני אלוני סדובניקעו"ד רוני אלוני סדובניקצילום: יובל חן
אבנר רוזנגרטן, כיום מנהל המכון למדע פורנזי ובעבר ראש מעבדה במחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, הסביר: "סוג הבדיקות הזה קיים בעולם לפחות 20 שנה. בישראל התחילו להזדקק להן בחמש השנים האחרונות. אני חושב שהיום נשלחות פחות מדי דגימות שיער לבדיקה. ברגע שהדגימות יהיו במעבדה בארץ, הזמינות שלהן תהיה הרבה יותר גדולה וכך גם הבקרה על הממצאים".

משרד הבריאות מתעקש

המשטרה מסרה בתגובה: "אנו פועלים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים לרבות משרד הבריאות ומשטרות בעולם. במעבדות הכימיות במז"פ מבצעים בדיקות שונות לגילוי סמי אונס ולפיענוח אירועים מסוג זה".
משרד הבריאות אמר כי הוא כלל לא רואה כלל צורך בהקמת מעבדה לגילו סם אונס בשיער. "המדינה התקשרה עם המעבדה באיטליה לספק שירותי בדיקות לזיהוי סם אונס", הסביר המשרד. "המעבדה באיטליה מקצועית ובעלת הניסיון והידע הנדרשים לצורך ביצוע הבדיקות... לאור היקף הבדיקות הנערכות מדי שנה ולאור העלויות הכרוכות בהקמת מעבדה דומה בישראל, אנו לא רואים בשלב זה יתרון להקמת מעבדה כזו בישראל".
בינתיים, משרד המשפטים הגיב לעתירה של שתי הצעירות בתשובה שחוזרת למעשה על תגובת משרד הבריאות: "שליחת הדגימות לאיטליה אינה מאריכה את ההליך באופן משמעותי... משרד הבריאות פנה לאחרונה לספקים לצורך בדיקה עדכנית של היכולת לבצע את הבדיקות בארץ".