משדר הבוקר באולפן ynet
בנאום שנשא אתמול (שני) בצהריים יו"ר ש"ס אריה דרעי, שר הפנים והבריאות המפוטר, הוא האשים כי "אף אחד לא הזהיר את ראש הממשלה שהוא פועל בחוסר סבירות קיצוני כשמינה אותי", ותהה "האם מישהו רצה להכשיל אותו בכוונה?". אלא שנתניהו, או דרעי, כך מתברר, כלל לא פנו טרם הקמת הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כדי לקבל את חוות דעתה - או את אזהרתה מפני הקושי הצפוי במינוי דרעי.
דברי נתניהו ודרעי. יו"ר ש"ס האשים: "לא הזהירו"
(צילום: גיל יוחנן)
היועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה, לא מתערבת בהליך הפוליטי ביוזמתה - ומשכך, הועמדה בפני עובדה מוגמרת עם מינויו של דרעי לשר בממשלת נתניהו. את ראש הממשלה בנימין נתניהו היא פגשה רק שלושה ימים לאחר ההשבעה בכנסת - בשיחה מתוחה - שבה היא הודיעה לו כי לא תוכל להגן על מינוי דרעי בבג"ץ.
בניגוד לאופן שבו פעל נתניהו, בעבר נהגו כל ראשי הממשלות לפנות לייעוץ המשפטי לממשלה כדי לקבל חוות דעת לגבי מינוי אדם שהם חפצים למנות - והם היו גם מקבלים את העמדה הזו באופן דיסקרטי. נתניהו, כאמור, לא עשה זאת - ולצד זאת גם היה מודע כל העת לקשיים החוקתיים במינויו של דרעי ולכן גם יזם את חוק דרעי - כדי להימנע מבעיות במינוי.
דרעי הגיע להסדר טיעון עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בעניין עבירות המס שבהן הורשע - והתפטר מהכנסת. היועמ"ש ובית משפט השלום שאישר את העסקה לא נדרשו להציג עמדה בשאלה אם בעבירות שבהן הורשע דרעי נפל קלון, כי דרעי הודיע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים. הפרקליטות לא התחייבה לוותר לדרעי על הקלון, וכדי לעקוף את הנושא - תוקן חוק יסוד: הממשלה, תיקון שכונה "חוק דרעי" - ואפשר לאדם להתמנות לשר במקרה שנגזר עליו מאסר על תנאי - ולא מאסר בפועל. כך נמנע דרעי מפנייה ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם במעשיו דבק קלון - מה שמכונה "דרך המלך".
היועצת המשפטית לממשלה הגנה בבג"ץ על תיקון חוק היסוד, אך סברה כי מינויו של דרעי לשר אינו סביר נוכח הרשעתו בפלילים. בתגובה שהועברה לבג"ץ לקראת הדיון נכתב מטעם היועמ"שית כי "לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, החליטה היועמ"שית כי לא תוכל להגן על עמדתו". בעמדה בת 77 עמודים שהוגשה מטעמה לבג"ץ נכתב: "המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו של דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות".
מינויו של דרעי נפסל לבסוף ביום רביעי שעבר, בין השאר בשל חוסר סבירות קיצונית. הנשיאה אסתר חיות כתבה בפסק הדין כי "צבר ההרשעות מוביל לגישתי אל המסקנה כי כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". לכן, סברה חיות, "אין מדובר עוד במינוי המצוי 'על גבול מתחם הסבירות', אלא במינוי שחוצה גבול זה באופן ברור".
דרעי נפסל גם בעילה של "השתק שיפוטי". על פי אמת המידה הזו, כשהתעורר מקרה שבו אחד מהמתדיינים מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים, הדבר מוגדר כפוגע בטוהר ההליך המשפטי, ניצולו לרעה ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.
במקרה של דרעי, הוא דיבר לבתי המשפט בשני קולות - וכך הציג מעין מצג שווא: כשהורשע בעסקת טיעון אמר שהוא פורש מהפוליטיקה, ולכן התייתר הצורך לקבוע אם נפל קלון במעשיו - דבר שהיה מונע ממנו לכהן כשר. לאחר מכן, כדי לייתר את שאלת הקלון, נחקק עבורו בכנסת "חוק דרעי" - ואילו עתה הוא טען בפני בג"ץ כי כלל לא התחייב לפרוש. בפסיקה בבג"ץ התייחסו להבטחה של דרעי חמישה מתוך 11 השופטים. השופטים ברק-ארז, מינץ ושטיין ציינו זאת במפורש, והשופטים גרוסקופף וכבוב "הצטרפו גם הם לטעם זה כנימוק נוסף המצדיק את קבלת העתירות", כלשון הפסיקה.
למרות פסילתו של דרעי, ראש הממשלה נתניהו אמר אתמול שאינו מתכוון לוותר על שירותו של דרעי. "קודם כל כי זה לא צודק ונכון. אין אחד שהצביע ולא ראה אותו בתפקיד בכיר בממשלה בראשותי", טען ראש הממשלה. "הייתה פגיעה בעיקרון של זכויות הרוב, ואנחנו חייבים לתקן את זה. התרומה של אריה לביטחון הלאומי ושיקול הדעת שלנו היא אמיתית. החזרה שלו לשירות בהנהגת המדינה היא צורך לאומי עם הרבה היבטים אחרים".
פורסם לראשונה: 22:31, 23.01.23
