הספקות סביב יכולתה של הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה, המכונה גם "ועדת הטכנוקרטים" שהוקמה במסגרת שלב ב' של תוכנית השלום האמריקנית, להתחיל בפועל את עבודתה ברצועה הולכים ומעמיקים: אף שחלף כמעט חודש מאז הוכרז על הקמתה, חברי הוועדה עדיין לא נכנסו לעזה.
מקור ברשות הפלסטינית התייחס לנושא ואמר ל-ynet: "הסיבה לעיכוב היא אחת - ישראל מונעת את כניסת הוועדה. במערכת הפוליטית הישראלית מתנהל קמפיין פנימי, שבו הסוגיה הפלסטינית בעזה ובגדה הפכה לכלי מרכזי במאבק לקראת הבחירות הקרובות". המקור הפלסטיני הוסיף: "הכיבוש מדבר על רפיח, ג׳באליה, יטא, רמאללה וחברון - לא על יוקר מחיה או חיי האזרחים בישראל. תנסו למצוא מצע בחירות ישראלי אחד שעוסק באמת בחיי הישראלים - את זה לא תמצאו".
עם זאת, נראה שלא רק התנגדות ישראל מונעת את תחילת העבודה של "ועדת הטכנוקרטים" בעזה - על הפרק גם מחלוקות פנימיות בזירה הפלסטינית וצעדים שמוביל חמאס - הנתפסים ככאלו שעלולים להכביד על ועדת העבודה בעתיד.
בנוגע לעמדת ישראל ביחס לוועדה המשותקת, לפי מקורות פלסטיניים שצוטטו בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון, ירושלים אינה מסתפקת במניעת כניסת חברי הוועדה לעזה, אלא מעלה שורה של דרישות ותנאים, בהם סוגיות הקשורות לסמלים, זהות הוועדה, ואף דרישה עקרונית לפירוק חמאס מנשקו כתנאי להעברת ניהול הרצועה לגורם אחר. זאת, למרות לחצים אמריקניים שמופעלים על ירושלים לקדם את תחילת עבודת הוועדה, הפועלת תחת סמכות מלאה של הזרוע המבצעת של מועצת השלום, בראשות הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב.
עם זאת, על פי אותם מקורות, הקשיים אינם נובעים רק מהצד הישראלי. בתוך עזה, חמאס ממשיך לנקוט צעדים מנהליים שמעוררים תהיות בנוגע לכוונותיו האמיתיות של ארגון הטרור. מאז הקמת הוועדה ואף בימים האחרונים מונו סגני שרים, מנכ״לים ובכירים במנגנוני הביטחון של חמאס, מה שהוביל גורמים בתוך הוועדה ומחוצה לה לשאול האם קיימת נכונות אמיתית להעביר את ניהול הרצועה לידיים אחרות.
בחמאס דוחים את הטענות. גורמים בתנועה טוענים כי המינויים נועדו אך ורק ל"ניהול שוטף" עד להגעת הוועדה, וכי ניתנו הנחיות ברורות להקל על עבודתה גם בתחום הביטחוני. עם זאת, מקורות המקורבים לוועדה מציינים כי הקמת ועדה פלסטינית שתלווה את הליך מסירת הסמכויות, הכוללת נציגי פלגים ואישים המזוהים עם חמאס, העלתה חשש שמדובר למעשה ביצירת במנגנון לחץ עתידי על הוועדה עצמה.
עוד נחשף כי חמאס התנגד לשמות מסוימים שיועדו לנהל תיקים רגישים בוועדה - כשבין היתר עלה מחדש שמו של סאמי נסמאן, קצין בכיר לשעבר במודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית, וכן שמו של רמי חילס, המזוהה עם פת״ח, שיועד לניהול תיק הוואקף. על פי מקורות, במקרה אחד לפחות התנגדות חמאס הובילה לסיכול של מינוי מתוכנן לוועדה.
הסיור במעבר רפיח וההמתנה לאישור התקציב
במקביל, חברי הוועדה ערכו ביום ראשון השבוע ביקור במעבר רפיח בצד המצרי ובמרכזי העברת הסיוע ביקור ראשון מאז הקמתה. המעבר, שהיה סגור רוב הזמן מתחילת המלחמה - נפתח לתנועת בני אדם בשבוע שעבר. יו״ר הוועדה, עלי שעת', אמר כי מצרים מבצעת ״מאמצים לוגיסטיים עצומים״ להקל על תנועת פלסטינים ולהכניס סיוע בהיקפים גדולים לרצועה. לדבריו, הוועדה פועלת לגיבוש תוכנית סיוע מקיפה, הכוללת הכנסת ציוד רפואי וחינוכי, וקיימה פגישות עם נציגי האיחוד האירופי, האו״ם ומדינות ערביות. לדברי שעת' התקבלו התחייבויות למימון פעילות הוועדה ונקבע דיון במועצת השלום בוושינגטון ב־19 בפברואר לצורך אישור סופי של הסיוע.
למרות זאת, הוועדה עצמה שומרת על שתיקה. מקורות המעורים בפרטים אומרים כי ניתנה הנחיה ברורה להימנע מהתבטאויות - במיוחד בנושאים השנויים במחלוקת. ובינתיים, הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה קיימת בעיקר על הנייר - ללא כניסה לרצועה, ללא תקציב מאושר וללא יכולת לממש את סמכויותיה, זאת בעוד חמאס נמצא חזק בתמונה ורק מחכה לשעות כושר כדי לחזור לקדמת הבמה.
