מנכ"ל משרד הפנים, ישראל אוזן, התייחס הבוקר (חמישי) להתמודדות הרשויות במהלך המערכות מול איראן - ולשיקום שאחריהן. לדבריו, "ברשויות החזקות ביותר במדינת ישראל אמרו לי בשיחות סגורות אחרי שאגת הארי, 'היינו על סף קצה גבול היכולת'".
"רשויות כמו רמת גן, רשויות חזקות עם הרבה מאוד משאבים ומנגנון חזק, אומרות 'עוד טיל אחד, עוד נפילה כזאת, וכבר היינו מרוסקים'. הבנתי שגם הרשויות החזקות צריכות סיוע הדדי ביניהן, כי אם נפל עוד טיל ברמת גן, אז עירייה כמו כפר סבא או רעננה יכולה רגע להושיט עזרה", אמר.
מנכ"ל משרד הפנים באולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ')
לשם כך, הסביר אוזן, פעלו במשרד הפנים - שמתנהל בפועל ללא שר מאז התפטר משה ארבל מתפקידו, כחלק מהחלטתה של ש"ס לפרוש מהממשלה בעקבות משבר הגיוס - "לפשט את הסיוע ההדדי בין רשויות".
לדבריו, במקביל הם נערכו בציר נוסף: הציר הרגולטורי. "בסוף רשויות שמתמודדות עם חירום, יש להן פחות קשב להלוך ושוב היומיומי מול משרדי הממשלה", אמר. "בנינו סט של הקלות רגולטוריות. צאו, לכו לעבוד, תנו שירות, אנחנו ניפגש אחר כך".
אוזן התייחס בדבריו גם למצב בגבול הצפון, וטען כי כדי לשקם את היישובים הממשלה צריכה להפנות אליהם תקציבים נוספים - בדומה למה שנעשה בדרום: "תראו מה קורה היום בנגב. תראו את שדרות, את נתיבות, את אופקים. פריחה שאי-אפשר לתאר, הרבה הרבה בעקבות כמויות אדירות של כסף ממשלתי שנשפך לשם, כי המדינה הגדירה את זה כיעד לאומי לחזק את הדרום.
"אנחנו רואים שם פריחה משגשגת, תראו את הנתונים של רשות כמו שדרות. הגירה חיובית, שגשוג בתחום החינוך, בגרויות, מדהים. את זה צריך להעתיק לצפון. לשים שם את תשומת הלב הממשלתית".
הוא סיפר כי הם עובדים כעת על שתי החלטות ממשלה בעניין, וכשנשאל על ההחלטות הקודמות שכבר התקבלו במהלך המלחמה אמר: "לא, זה היה פלסטרים. צריך החלטה שאומרת שאנחנו הולכים לשים 250 מיליון שקל בשנתיים-שלוש הקרובות בכמה רשויות בצפון. זאת החלטה שמשנה המציאות. וזה לא מספיק, צריך להשקיע בפיתוח, בתשתיות, בתיירות, בהרבה מאוד עוגנים, כדי לתת לתושבים את התחושה שאנחנו שם בשבילם".
