מסע התלאות של ולנטינה ומריאנה מקייב לוורשה הסתיים באיחוד מרגש: שתי הנשים, ילידות קייב, ברחו בנפרד מהמלחמה באוקראינה והחליטו לעלות לישראל. כשהמתינו במלון בוורשה, בקונסוליה הישראלית שהקימה הסוכנות היהודית, הוקראו כל השמות של מי שעולה לטיסה הקרובה ארצה ושם המשפחה של השתיים חזר פעם אחר פעם. להפתעתן, לאחר בירור מהיר, הן גילו שהן אחיות מאותו אב והתרגשו עד השמיים.
"בתוך כל התוהו ובוהו הזה - מצאנו אחת השנייה וגילינו שאנחנו אחיות", אמרה מריאנה. לפנות בוקר הן עלו לישראל בטיסת הסוכנות היהודית והקרן לידידות יחד עם עוד כ-150 עולים חדשים מאוקראינה.
3 צפייה בגלריה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
"עלינו לטיסה יחד, כמו משפחה אחת גדולה. איזה אושר, איזה נס"
(צילום: אולבייה פיטוסי עבור הסוכנות היהודית)
3 צפייה בגלריה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
ולנטינה ומריאנה ורשבסקי
ולנטינה (46) ומריאנה (53) לא ידעו אחת על קיומה של השנייה לפני המלחמה. שתיהן יצאו מביתן ביום השלישי של הפלישה הרוסית לאוקראינה, לאחר שהבינו שעצם ההישארות במדינה תחת אש תסכן אותן ואת משפחותיהן. הן החליטו לארוז את חייהן לתוך מזוודה קטנה, לחצות את הגבול לפולין ומשם להמריא ולעלות לישראל. הבנים שלהן עלו לארץ לפני ארבע וחמש שנים והן רצו להצטרף אליהם לחוף המבטחים.
מריאנה היא בתו הבכורה של אביה. כשהייתה ילדה הוריה התגרשו והאב התחתן בשנית וניתק את הקשר עמה ועם אמה. פרט לעובדה שהוא גר בקייב, מריאנה לא ידעה דבר על אביה. היא נולדה וגדלה בעיר, בחייה הבוגרים עבדה כמהנדסת ואחר כך כפסיכולוגית. לפני 26 שנים ילדה את בנה פאבל, שחש חיבור עז ליהדות ולמדינת ישראל. לפני ארבע שנים עלה פאבל לארץ וכיום הוא מתגורר ברמת גן. ולנטינה גם היא נולדה בקייב, היא נשואה ואם לשני ילדים ועד המלחמה עבדה כבנקאית. בנה הבכור ניקיטה בן ה-23, עלה לישראל לפני חמש שנים והשתקע בחיפה. בתה הצעירה של ולנטינה, מאשה בת ה-13, עזבה יחד איתה ועם החתולה שלהן את העיר והן עלו לישראל יחד.
3 צפייה בגלריה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
אחיות טיסת עולים אוקראינה מלחמה משפחה ולנטינה מריאנה
ולנטינה, בתה מאשה ומריאנה
למרות הדמיון הרב בחייהן של השתיים, החיים הובילו את האחיות כל אחת במסלול שלה והדרכים הללו לא הצטלבו. הן חיו באותה העיר ונולדו לאותו אב, אך ולנטינה ומריאנה מעולם לא הכירו ואף לא היו מודעות האחת לאחרת. עד שפרצה המלחמה שכפי שהן אומרות "חיברה אותנו לעד". האחיות ורשבסקי יצאו שתיהן מקייב בה הן גרות, כשהצבא הרוסי עשה את דרכו במהירות אל הבירה ואיים לכבוש אותה. הן ארזו את מזוודותיהן ועשו דרך ארוכה ומייגעת כמו מיליוני פליטים אל מחוץ למדינה, לגבול פולין.
ולנטינה נסעה עם בתה מאשה והחתולה שלהן ומריאנה נסעה לבדה, מאחר ובעלה אלכסנדר נשאר להילחם בצבא האוקראיני. משם הן המשיכו למלון בוורשה, בו שוכנו יהודים שנמלטו מהמלחמה וקיבלו מענה מהקונסוליה הישראלית ושליחי הסוכנות היהודית באשר לכל מי שמבקש לעלות למדינה.


האחיות ורשבסקי עברו כל אחת בנפרד את הבדיקות הדרושות לעלייה ונרשמו לטיסת הסוכנות היהודית. כשעובד הסוכנות קרא בקול את רשימת הנוסעים בטיסה, הן שמעו את שם משפחתן חוזר על עצמו פעמיים. הן ניגשו אחת לשנייה\ התחילו לדבר - וכך גילו שהן אחיות. במקום התעוררה התרגשות גדולה. "זה דבר מדהים", אמרה ולנטינה. "מי היה מאמין שדווקא כאן נגלה אחת את השנייה? בכלל לא ידעתי שיש לי עוד אחות".
"הדבר הכי מדהים הוא שבתוהו ובוהו הזה של מלחמה מצאנו אחת את השנייה. אנחנו מודות לסוכנות היהודית, מודות לישראל ואוהבות אותה אפילו יותר אחרי פגישתנו בוורשה. עלינו לטיסה יחד, כמו משפחה אחת גדולה ונגיע לישראל. שם נכיר האחת לשנייה את הבנים שלנו. איזה אושר, איזה נס", אמרה מריאנה בשמחה גדולה.
כשהן מעכלות את הסטטוס החדש בחייהן כאחיות, ולנטינה ומריאנה מתקשות לתכנן את העתיד שלהן אחרי המלחמה. "קשה לחשוב מה יהיה, הכל עדיין מעורפל בטח במציאות החדשה הזו ששתינו עוד מנסות לעכל. ליבנו עם אוקראינה מולדתו ועם קייב האהובה שלנו. אני מקווה שהכל יסתיים במהרה", אמרה ולנטינה. מריאנה סיכמה שיהיה לשתיים מספיק על מה לדבר בזמן הטיסה, על השנים שהן לא היו אחת לצד השנייה, על הילדים ועל אבא, שכל אחת הכירה קצת אחרת.
בטיסה שעלייה הגיעו לישראל ולנטינה ומריאנה, היו עוד כ-150 עולים ששהו במתחם העלייה של הסוכנות היהודית בוורשה, פולין. העולים הגיעו כחלק ממבצע "ערבות ישראל" בסיוע הסוכנות היהודית והקרן לידידות, בהם כ-50 ילדים מתחת לגיל 18 וכ-80 נשים. את טיסת העולים מפולין ליווה יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית ויו״ר הסוכנות היהודית בפועל, יעקב חגואל, ששב מביקור עבודה בפולין, אליה יצא כדי לנהל את מבצע העלייה של עולי אוקראינה. לטיסה מפולין הצטרף גם נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אריק פינגרהאט.
מאז פרוץ המלחמה תרמו הקהילות היהודיות ברחבי העולם ובראשן הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, יחד עם תורמים וידידים אוהבי ישראל מרחבי העולם, למעלה מ-60 מיליון שקלים למאמצי הסיוע למען יהדות אוקראינה.
חגואל אמר אתמול כי "אנו נמצאים במשבר ההומניטרי הגדול בעשור האחרון. לצד עבודה מאומצת של משרדי הממשלה והארגונים היהודיים שעושים לילות כימים, מרגש למצוא סיפורים מרגשים כאלה של איחוד משפחות".
אתמול נחתו בישראל כ-400 עולים חדשים, מרביתם מרוסיה, שם יש עלייה חדה בבקשות לעלות לישראל. עד עתה מפרוץ המלחמה הגיעו כ-2,000 עולים ובשבוע הקרוב צפויים להגיע לישראל למעלה מ-1,000 עולים חדשים נוספים.