ילדים ישראלים רבים חיים באי-ביטחון תזונתי. חלקם, תלמידי בתי הספר היסודיים, זוכים להימנע מהישארות רעבים, אבל כ-60 אלף תלמידים בחינוך העל-יסודי לא יכולים להישען על מפעל ההזנה של משרד החינוך, שמספק ארוחה חמה אך ורק לתלמידים בבתי הספר היסודיים - עד כיתה ו'.
לפי ההערכות, מתוך 750 אלף תלמידים בכיתות ז'-י"ב, כשישים אלף סובלים מאי ביטחון תזונתי ועוד כ-15 עד 20 אלף תלמידים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי לעיתים תכופות. מצב כזה עלול לפגוע ביכולתם להתרכז בלימודים, מדיר אותם חברתית ולעיתים גם גורם למצוקות רגשיות ובעיות אלימות. יותר מכל, המצב הזה משמר פערים חברתיים ולא מאפשר להם הזדמנויות שוות לבני כיתתם.
1 צפייה בגלריה
(צילום: ירון ברנר)
ילדים רבים בישראל חיים באי ביטחון תזונתי. חלקם, שנמצאים בבתי הספר היסודיים - עד לכתה ו', יוכלו להישען על מפעל ההזנה של משרד החינוך שמספק עבורם ארוחה חמה. אך בחטיבות הביניים ובתיכונים אין כל פתרון מערכתי לתופעה קשה זו. "במשך שנים רבות המדינה הפקירה את הנוער בסיכון בחינוך העל-יסודי", אומרת טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 שייסדה את שותפות "מתכון להצלחה - הפורום לקידום הזנה בחינוך" - שמקדמת תקצוב ארוחות לתלמידים בסיכון בחינוך העל-יסודי.
לדבריה, "המחדל הזה מביא לכך שעשרות אלפי בני נוער מתקשים לנצל את ההזדמנות ללמוד, ורבים מהם נושרים לגמרי ממערכת החינוך. אנו מקווים ששרת החינוך ושר האוצר יתגייסו לעזרת התלמידים ויאמצו את התוכנית שתאפשר להם ללמוד ולהבטיח את עתידם".
להערכת השותפות, תוכנית שתיתן מענה לכ-20 אלף תלמידים בסיכון תעלה כ- 39 מיליון שקל לשנה, ותצריך תקציב חד פעמי נוסף של 12 מיליון שקל למימון תשתיות שיאפשרו שימוש בהצלת מזון. תוכנית כזו, מעריכים בשותפות, תציל את התלמידים והתלמידות האלו מנשירה ממערכת החינוך, על כל המשתמע מכך להמשך חייהם.
"צריך להבין שיש היום בני נוער שאין להם מה לאכול בבית", מסביר יזהר אפגן, מנהל בית ספר אמית ברמלה. "אני חושב שילדים היום מחפשים שייכות, ובית הספר הוא אי של יציבות עבורם. ילד שאין לו מה לאכול ומוצא בבית הספר את הצורך הכי בסיסי שלו, יהיה לו אינטרס לבוא וללמוד".
אילת ורד יוסף, מנהלת תיכון עתיד ברחובות, מוסיפה: "אצלי בבית הספר מקבלים ארוחות חמות, לא ממשרד החינוך אלא דרך עמותה פרטית. זה מאפשר לילדים להשאר בבית הספר שעות ארוכות. יש לי ילדים שבסיום יום הלימודים הולכים לעבוד כי הם צריכים. ואז אני יודעת לפחות שהם מקבלים ארוחה חמה. אוכל יש לו שני היבטים – גוף ונפש. זה משפיע לטובה על ההישגים הלימודיים שלהם, משפיע לטובה על הריכוז שלהם, גורם להם לנחת ומאפשר להם להרגיש טוב".
הוועדה לזכויות הילד, שבראשה עומדת ח"כ מיכל שיר, צפויה להתכנס הבוקר כדי לדון בחוסר הביטחון התזונתי שבו נמצאים בני נוער רבים. שותפות "מתכון להצלחה" צפויה להציג לוועדה את התוכנית המלאה לתקצוב ארוחות לתלמידים בסיכון בחינוך העל-יסודי.