בצל המאבק בבג"ץ על יישום חוק מח"ש, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התריעה בפני בית הדין כי מנכ"ל משרד המשפטים ואיש אמונו של השר יריב לוין הוא האחראי על מינוי חברים לוועדת האיתור למנהל חדש למחלקה לחקירות שוטרים. הדבר מהווה לדבריה ראייה נוספת לפוליטיזציה של מח"ש שמעוררת חשש לפגיעה בבחירות הקרבות, עקב הטלת מורא על שוטרים ותובעים.
שר המשפטים לוין והיועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ', עמית שאבי)
החוק, נזכיר, מוציא את מח"ש מהפרקליטות, והופך אותה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים - הכפופה ישירות לשר. לוין עומד על כך שהמכרז לבחירת ראש מח"ש החדש שאותו פרסם והאריך את מועד הגשת המועמדים לתפקיד יימשך. הוא גם יטען שאם הממשלה הקודמת מינתה את הרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך הבחירות לכנסת ב-2022, וקיבלה לכך אישור מבג"ץ, הרי שכעת הממשלה יכולה למנות ראש מח"ש באמצעות ועדה מקצועית שלא חברים בה בכלל פוליטיקאים.
היועמ"שית כתבה לבג"ץ כי "נוסף למנכ"ל משרד המשפטים ולנציג שמינה שר המשפטים, אף הנציג השלישי מונה במעורבות משמעותית של איש אמונו של השר, על יסוד בחינת המועמד היחיד שהעביר לנציב. התוצאה המתקבלת מן המכלול היא כי בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה - שלושה מתוך חמישה חברים - הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים".
בהרב-מיארה הדגישה כי "בהתאם לתיקון הוועדה, היא רשאית לפעול אף בשלושה חברים, היינו - הוועדה יכולה לדון במינויים או בפיטורים של בעלי התפקידים בהרכב שכולו גורמים שהם נציגי השר או שלשר הנוכחי מעורבות משמעותית במינויים. גם עובדות אלה ממחישות את המעורבות הפוליטית בהקמת הוועדה ואת הפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק שאליה מוביל התיקון, שעליהן כבר עמדנו בתגובה לבקשות לצו ביניים".
היועמ"שית כתבה עוד כי נדרש צו להקפאת החוק, שכן למרות שהוא "נראה כבעל תחולה נדחית לאחר הבחירות, בפועל המנכ"ל והשר החלו להפעיל את החוק". היא תיארה כי "החוק מוצג כבעל תחולה נדחית עד לאחר הבחירות, תוך שבבחירות יבוצעו אך פעולות מקדמיות להיערכות להקמת היחידה, אך בפועל מדובר בתחולה נדחית למראית עין, שכן בחינה מהותית של ההסדר מלמדת כי ליבת התיקון נכנסת לתוקף במסגרת הוראת התחילה ובפועל השפעתו של החוק מיידית".
