דוברת משרד החוץ של רוסיה מריה זכרובה אמרה היום (חמישי) כי במוסקבה "מצפים לשחרורו של החטוף סשה טרופנוב מעזה במסגרת העסקה". ברוסיה בירכו על השגת העסקה, וזכרובה ציינה כי "שאלת חזרתו המהירה הביתה עלתה במהלך הקשרים הקבועים שלנו עם נציגי חמאס".
סשה טרופנוב (29), בעל אזרחות רוסית, נחטף ב-7 באוקטובר יחד עם אימו ילנה, סבתו אירנה וחברתו ספיר כהן מבית המשפחה בקיבוץ ניר עוז. שלוש הנשים שוחררו בעסקת החטופים בשלהי נובמבר 2023, אחרי 54 ו-55 ימים בשבי. אביו של סשה, ויטלי, נרצח בטבח על-ידי מחבלי חמאס. סשה אומנם נכלל ברשימה שפרסם ארגון הטרור בתחילת החודש תחת הקטגוריה ההומניטרית, אך לפי שעה לא פורסמה רשימה סופית של חטופים שצפויים להשתחרר בעסקה.
הג'יהאד האיסלאמי פרסם כמה סרטונים של טרופנוב מהשבי, האחרון שבהם לפני כחודשיים. בסרטון שקדם לו, שפורסם גם הוא בנובמבר, פנה טרופנוב למשפחתו וסיפר על הקושי בשהות הממושכת בשבי. הוא אמר אז כי "שנה שלמה שהחיים שלי נמצאים בסכנה. החיים שלי נמצאים בסכנה בעיקר בגלל המאמצים הצבאיים שאמורים לשחרר אותנו. הדבר היחידי הטוב שעשו למען האסירים הוא הפסקת האש הראשונה". עם זאת, נזכיר כי סביר להניח שדברים שנאמרים בסרטונים הוכתבו על-ידי השובים כחלק מהטרור הפסיכולוגי של ארגוני הטרור בעזה.
ברוסיה קיבלו הבטחות מחמאס, ורוצים לוודא שטרופנוב ייכלל בעסקה הנוכחית. סגן שר החוץ של רוסיה, מיכאל בוגדנוב, שוחח בעצמו עם סגן ראש הלשכה המדינית בארגון הטרור, מוסא אבו מרזוק. כמה ימים קודם לכן הוא שוחח גם עם ראש הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל, חאלד משעל. לדברי רוסיה, הפלסטינים הביעו בשיחות את הערכתם למאמציה העקביים של מוסקבה להבטחת זכויותיו של העם הפלסטיני, וכן לעמדתה בנושא. הבכירים שיתפו את סגן השר הרוסי במגעים להפסקת אש עוד בשלב המו"מ, ובוגדנוב ביקש מהם לדאוג לשחרור טרופנוב מהשבי.
בהודעת משרד החוץ של רוסיה לאחר השגת העסקה נמסר כי "רוסיה משבחת את עבודת המתווכים הקטארים והמצרים. המאמצים הדיפלומטיים שלהם ראויים להערכה הגבוהה ביותר, ובשלב הסופי הצטרפו גם נציגי הממשל האמריקני החדש למרתון המשא ומתן. אנו מצפים כי יישום ההסכם הנוכחי יתרום לייצוב המצב בעזה, ייצור תנאים לחזרתם הזמנית של העקורים ויאפשר את תחילת עבודות הבנייה מחדש של מה שנהרס במלחמה. חטופים ישראלים ואסירים פלסטינים יתאחדו עם משפחותיהם, ואנו מקווים שיישום ההסכם יהווה צעד מעשי חשוב לקראת נורמליזציה ארוכת טווח בסוגיה הישראלית-פלסטינית, וייצור תנאי התאוששות במזרח התיכון כולו, כולל בסוריה, בלבנון ובתימן.
"אנו מאמינים כי ההסכם יתרום לגיבוש התנאים הנדרשים לביסוס תהליך של הסדר מדיני מקיף לבעיה הפלסטינית על בסיס משפטי בינלאומי מוכר. מטרתה הסופית היא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים, תוך קיום בשלום ובביטחון עם ישראל. אנחנו משוכנעים שאין אלטרנטיבה הגיונית לגישה הזו, רק יישום נוסחה של שתי מדינות, שתאושר על-ידי החלטות העצרת הכללית ומועצת הביטחון, תסייע לאנשי המזרח התיכון לשבור את מעגל האלימות האכזרי ולבסס שלום בר-קיימא".
