"מי אלה המחבלים מול החטופים שהשתחררו? הם 'הקופה הקטנה' ונמלא אותה מחדש". לצד התמונות המרגשות של שחרור החטופים, משפחות רבות מרגישות ביתר שאת את מחיר העסקה, שבמסגרתה משתחררים מהכלא בישראל מי שלקחו להם את היקר להן מכול. בפעימה השישית שנערכה אתמול (שבת), בתמורה לסשה טרופנוב, יאיר הורן ושגיא דקל-חן ישראל שחררה 369 אסירים, מתוכם 36 שאמורים היו לרצות מאסרי עולם. בין האסירים ששוחררו גם מוחמד נאיפה (48), שהורשע באחריות לרצח 13 ישראלים, ונידון ל-13 מאסרי עולם.
נאיפה היה אחראי בין היתר לתכנון הפיגוע הקשה בקיבוץ מצר בנובמבר 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה. אבי אוחיון איבד בפיגוע בקיבוץ שבצפון-מערב השומרון את גרושתו רביטל ואת שני ילדיו הקטנים, נועם בן ה-4 ומתן בן ה-5. בשיחה עם ynet הוא שיתף בכאב העצום שמלווה אותו, אך הדגיש כי למרות המחיר הכבד הוא תומך בשחרור האסירים במסגרת העסקה.
אבי אוחיון שמשפחתו נרצחה בפיגוע בקיבוץ מצר
(צילום: ליאת לרנר)
"זה יום טעון, אבל לא מהסיבות האלה", שיתף אוחיון, "זה יום טעון כי אני כבר 14 שנים אבא חדש (לשתי בנות, אלה ומיה. א"ה) והבת הקטנה שלי עוברת ניתוח קטן פה באיכילוב, ויצא שהגורל זימן שהכוכבים יסתדרו כך, ובשבת שאני כאן מי שתכנן את הרצח של המשפחה שלי משתחרר, אבל זה לא זה".
אוחיון הוסיף: "בשבת שאני כאן הגיע לכאן מישהו שהיה כמעט 500 ימים שבוי בתנאים נוראיים. מה שיוצא הוא שאם שחררו את המחבל אני כאילו שילמתי עבור השחרור - אבל ממש לא. לי אף אחד לא חייב כלום ולחטופים אנחנו חייבים ונהיה חייבים כל החיים". אוחיון סיפר כי מה שהחזיק אותו כשהיה במצב הזה, זו תחושת המחויבות של עם ישראל אליו: "בכל מקום שהלכתי אנשים פשוט החזיקו אותי וחיזקו אותי ולא נתנו לי ליפול".
אוחיון גילה על שנאיפה משתחרר רק אחרי שבדק בעצמו את רשימת האסירים, ולא עודכן על-ידי אף גורם. "אפרופו גורל וסימנים מחזקים, כל פעם שיש איזה משהו שקשור אני בודק, אני עוקב אחרי המחבל ב-23 השנים האחרונות, אז אני יודע מה הוא הספיק לעשות", סיפר. "בפעימה הראשונה משרד המשפטים פרסם באתר שלו את רשימת המחבלים שישתחררו. זה היה קצת קשה למצוא שם, אבל מצאתי אותו והבנתי שהוא מתישהו הולך להשתחרר".
2 צפייה בגלריה
חגיגות שחרור הרוצחים ברמאללה. "נאיפה גורש, מקווה שלא יאריך ימים"
(צילום: AP/Mahmoud Illean)
כשראה את שמו של נאיפה, סיפר אוחיון כי עלתה בראשו המחשבה מה רביטל הייתה חושבת באותו הרגע. "כשהתצפיתניות השתחררו זה היה ביום ההולדת של רביטל וזה גרם לי לחשוב עליה. ממש הרגשתי את הכאפה ממנה, היה לי ברור איפה היא הייתה עומדת עכשיו. אמרתי לעצמי שאם הייתה עוברת לי מחשבה אחרת שלא צריך לשלם את המחיר הזה, אז היא הייתה זורקת אותי בעצמה למנהרות, ממש ככה".
אז לא התנגדת לעסקה או השתתפת בעתירות נגדה?
"ממש לא, להפך. בעיניי בשביל זה הם פה, הם הקופה הקטנה שלנו ולפעמים צריך לגשת אליה, ולא צריך להתקמצן כי זה ממש 'כסף קטן'. תרוקנו ומחר אפשר למלא באלפים אותו דבר עם אותו גועל ואותה שנאה. כל דבר בעיניי שאנחנו אומרים עליהם מגדיל אותם. מי הוא מול החטופים שהשתחררו?".
ולצד העמדה הנחרצת שלו, הדגיש אוחיון שהוא יכול להבין את עמדת המשפחות השכולות שכן מתנגדות לעסקה. "אני מבין את ההרגשה שלהן, הן מבינות את ההרגשה שלי ואנחנו יודעים שאף אחד לא יכול להתווכח עם ההרגשה של האחר. אבל אני יודע דבר אחד, שאני עומד בצד הישראלי, שיותר מ-80 אחוזים מהאנשים שחיים פה במדינה רוצים שזה מה שיקרה, שהם יחזרו וכמה שיותר מהר.
"זאת העמדה של כולנו, ואין לי צורך להיאבק על שום דבר כי בתוך עמי אני חי, ואני רוצה שהעם שלי יהיה שמח, אלה הדברים שמשמחים אותנו", הוסיף. "אני יודע שהטראומה שכל העם חווה לא תעבור. אנחנו נרגיש אשמים ונרגיש את העצב הנורא הזה, אז הרגעים האלה, הם אלה שעושים את הכול. הרי החיילים הלכו בשביל להחזיר את החטופים. הם הקריבו את החיים בשביל להביא את האחים שלהם, ואנחנו לא נהיה מוכנים לתת עבריין? אני כן מקווה שהמחבל לא יזכה להאריך ימים, ממש מקווה. עקבתי אחריו מדי פעם, רציתי לדעת, סיים תואר, עשה עוד ילד".
הפריע לך?
"נו בטח. הייתי רוצה שתהיה פה מערכת ענישה לפשעי שנאה ולטרור שתהיה דומה לזו שבמרבית העולם. יש תנאים ויש תנאים והתנאים שבהם הם חיים לא הגיוניים. הוא לא הולך לעזה למזלנו, הוא גורש לצמיתות הרחק-הרחק, לא יודע מה עדיף. אבל בכלא שלנו היה להם הרבה יותר טוב".
פורסם לראשונה: 22:39, 15.02.25
