סקר חדש של ה"ניו יורק טיימס" וסיינה קולג' מראה כי זוהראן ממדאני, מועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו יורק, פותח פער עצום על יריביו. לפי הסקר, רוב תושבי העיר תומכים בעמדותיו החריפות נגד ישראל. 46% מהנשאלים אמרו כי בנובמבר הם יצביעו למועמד המוסלמי והאנטי-ישראלי בן ה-33, נתון שכמעט כפול מהתמיכה שמקבל המושל לשעבר, אנדרו קואומו הפרו-ישראלי שמקבל בסקר 24%. ראש העיר המכהן אריק אדמס, והרפובליקני הוותיק קרטיס סליווה, משתרכים מאחור עם תמיכה של 9% ו-15% בהתאמה.
קרוב למחצית מהנשאלים סבורים שממדאני הוא זה שמציג את הגישה הטובה ביותר לסכסוך הישראלי־פלסטיני, בעוד הגישה של קואומו, שהציב את התמיכה בישראל במרכז הקמפיין שלו, מקבלת תמיכה של פחות מחמישית מהקולות. שני שלישים מהנשאלים הצעירים, עד גיל 29, תומכים בגישה של ממדאני לסכסוך.
זוהרן ממדאני: אסיר השקעות מישראל אם אבחר לראשות העיר ניו יורק
(צילום: CBS New York)
המספרים הללו מתפרסמים במקביל לצעדים חריגים מצד קהילות יהודיות בעיר, המנסות להיאבק בגל התמיכה בממדאני: בית הכנסת "שערי ציון" בגרייבסנד, ברוקלין, אחד הגדולים והמשפיעים בקהילה של יהודים ממוצא סורי, הודיע כי מי שמעוניין במושב בבית הכנסת בראש השנה וביום כיפור יידרש להציג הוכחה שהוא רשום להצבעה בבחירות הקרובות. במכתב שפורסם למתפללים לא נכתב במפורש למי להצביע אך הוסבר כי מדובר ב"צו השעה", שכן "הבחירות הקרובות עלולות לסכן את הביטחון ואורח החיים של הקהילה".
גם מוסדות חינוך מרכזיים בקהילה, כמו בית הספר "מגן דוד ישיבה", כבר יישמו מדיניות דומה. יותר מ־50 רבנים חתמו לאחרונה על קריאה דתית־ציבורית הרואה ברישום להצבעה מצווה, לצד תפילה וצדקה. העומדים מאחורי היוזמות הללו לא מסתירים את המטרה הברורה: לחזק את החזית הפוליטית מול מועמד הנתפס כאיום ישיר על עתיד הקהילה היהודית בעיר.
ממדאני, מנגד, מנסה לצייר את עצמו בתקופה האחרונה כפוליטיקאי מתון יותר, אך בסוף השבוע שב והצהיר כי יפעל להסרת כל השקעה עירונית באגרות חוב ישראליות אם ינצח בבחירות שיתקיימו ב-4 בנובמבר - מהלך שעורר סערה נוספת.
הסקר הראה גם שממדאני נהנה מתמיכה רחבה בנושאי יוקר המחייה בעיר וכי רוב הציבור הגדיר אותו "מעורר השראה", "בעל אופי טוב" ו"אכפתי" – למרות ההתקפות האינטנסיביות של יריביו ושל הנשיא דונלד טראמפ. הוא גם זוכה לתמיכה בנושא רגיש במיוחד בימים אלה בארה"ב בכלל ובעיר ניו יורק בפרט: פשיעה. למרות שבמהלך הקריירה הפוליטית שלו התייצב ממדאני לצד התומכים בצמצום תקציב המשטרה, הוא נתפס על ידי רבים כמי שמסוגל להתמודד עם אתגרי הביטחון בעיר – ברמה שוות ערך לקואומו, שדוגל בהגדלת מספר השוטרים ושיטות האכיפה.
נושא הפשיעה בניו יורק נחשב רגיש במיוחד, ולפי הסקר הציבור נותן אמון בממדאני לא פחות מאשר בקואומו בכל הנוגע לטיפול בביטחון האישי. הנתון הזה מקבל משמעות אחרת בעיר שבה לא מעט ממקרי הפשיעה החמורים ביותר מתרחשים ברכבת התחתית, בדומה לפרשת הרצח המזעזע שמטלטלת כעת את אמריקה: מה שמעסיק את הציבור והתקשורת האמריקנית כעת היא לא המתקפה הישראלית בקטאר, לא מעלליו של הנשיא עם ג'פרי אפשטיין ולא החזרתה מעיראק של החוקרת מפרינסטון, אליזבת צורקוב. אמריקה עוסקת בימים אלה בסרטונים שדלפו במלואם מהרכבת בשארלוט – תיעוד של נוסעים אדישים, צעירה מתבוססת בדמה, ורוצח שמתרברב כי "תפס לעצמו אישה לבנה".
הצעירה גססה למוות, הנוסעים המשיכו לגלול בסמארטפון
שאלת השאלות היא לא רק כיצד פושע סדרתי הצליח להסתובב חופשי, אלא לאן הידרדרה חברה שבה נוסעים מעדיפים להמשיך לגלול בסמארטפון מאשר להושיט יד לצעירה גוססת לידם. אירינה זרוצקה, פליטה אוקראינית בת 23 שהגיעה לארה"ב ב־2022 בעקבות הפלישה הרוסית, נדקרה כזכור למוות ברכבת הקלה בעיר שרלוט שבצפון קרוליינה. מצלמות האבטחה תיעדו את הרגע שבו התיישבה במושב פנוי, כשלפתע שלף מאחוריה הומלס בשם דקרלוס בראון אולר ודקר אותה שלוש פעמים בצווארה. בסרטונים המלאים שיצאו ביממה האחרונה ניתן לראות נוסעים ברכבת שעדים למעשה אך נראים ממשיכים בשלהם. נוסעים אחרים שולפים טלפונים ומצלמים את הצעירה המדממת – במקום לנסות להעניק עזרה ראשונה.
כעבור דקות ארוכות אחד הנוסעים ניסה לעצור את הדימום באמצעות חולצתו, אך חלף זמן יקר עד שהגיע סיוע ממשי, ובשלב הזה כבר היה מאוחר מדי. זרוצקה מתה בזירה. בתיעודים הנוספים נראה הרוצח מתהלך ברכבת, דם נוטף ממנו לרצפה, בעוד נוסעים ממשיכים להביט במסכים. ברקע נשמע קולו כשהוא קורא: "תפסתי לעצמי אישה לבנה".
קשה לצפייה: תיעוד מרגעי הרצח של אירנה זרוצקה ברכבת בארה"ב
בראון, בן 34, בעל עבר פלילי ארוך עם לפחות 14 מעצרים קודמים ובעיות נפשיות שאובחנו בעבר, נעצר ונאשם ברצח מדרגה ראשונה. אמש הודיעה התביעה הפדרלית כי האישום נגדו הועלה ל"פעולה הגורמת למוות במערכת תחבורה המונית" – עבירה שמאפשרת לגזור עליו עונש מוות. מדובר בצעד חריג במיוחד בצפון קרוליינה, שבה לא הוצא להורג אסיר מאז 2006. משפחתה של זרוצקה ביקשה לקבור אותה דווקא בארה"ב כי "היא אהבה את אמריקה".
דוברת הבית הלבן, קרולין לוויט, הקדישה את החלק המרכזי של התדרוך שלה אמש לנושא, עוד לפני התייחסות הנשיא טראמפ לתקיפה הישראלית בקטאר, שלא אושרה על ידו. "האישה הצעירה והיפה הזאת נמלטה ממדינתה בתקווה לחיים בטוחים יותר ולהתחלה חדשה ומבטיחה בארה"ב. אך באופן טראגי, מערכת התחבורה הציבורית בעיר אמריקנית גדולה הייתה מסוכנת יותר מאזור המלחמה שממנו ברחה". משם חזרה על דבריו של הנשיא, שתקף את הדמוקרטים וטען כי "דם האישה החפה מפשע מטפטף מידיהם של אלה שמסרבים לכלוא פושעים מסוכנים". במקביל, מקורבו של טראמפ ואחד מתורמיו הגדולים, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה Intercom, אייגן מק'קייב, הכריז על פרס של חצי מיליון דולר לאמנים שיציירו דיוקנאות של זרוצקה על קירות בערים מרכזיות בארה"ב. ההצעה הציתה ויכוחים נרחבים ברשת בין מי שראו בה מחווה מרגשת לזכרה של זרוצקה לבין מי שתקפו את הפרס כביטוי נוסף לתרבות ההאדרה סביב אלימות ומוות.
3 צפייה בגלריה
התיעוד המחריד של הרגע שבו הרוצח מניף את ידו עם אולר כדי לדקור את אירינה זרוצקה, ברכבת הקלה בשרלוט
במובנים רבים זו תמצית הפרשה כולה ומה שיוביל לכך שתמשיך להופיע בראש הכותרות בתקופה הקרובה – לא רק הרצח המזעזע, אלא גם הדיון סביב תגובת הציבור. אמריקנים רבים מודים כי האינסטינקט הטבעי הוא להתרחק מתקריות שבהן מעורבים דרי רחוב או אנשים שנראים אלימים או בלתי צפויים. אלא שבין זה לבין אדישות כלפי צעירה המתבוססת בדמה הפער עצום. התמונות שבהן נוסעים ממשיכים להביט במסכים בזמן שאישה נאבקת על חייה הן תזכורת חדה לאן חברה עלולה להידרדר כשהסולידריות מתפוגגת: ארצות הברית מובילה את העולם בתחומים רבים, אבל האמריקאים הם הראשונים להודות שיש תחומים שבהם מוטב שהעולם יבחר לעצמו מודל אחר לחיקוי.
