ב-14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל – מדינה יהודית ריבונית בלב המזרח התיכון. 77 שנים חלפו מאז, ובמהלכן הפכה ישראל למעצמה טכנולוגית, עם שם עולמי בתחומי ביטחון, כלכלה ותרבות – חרף מאבק מתמיד ומדמם על זהותה ועצם קיומה. בפנים הארץ, שיכונים הפכו לערי ענק, אזורי תעשייה ומסחר נבנו מצפון ועד דרום, וממדינה קטנה בת 872 אלף תושבים – חיים כיום בישראל יותר מ-10 מיליון בני אדם.
סקירה קצרה
מבין התושבים שחיו בישראל עם קום המדינה, כ-600 אלף היו יהודים. על פי מפת החלוקה שהוכרזה בשנה שלפני כן, הם אמורים היו לחיות על שטח של כ-15 אלף קמ"ר - קצת יותר ממחצית מהשטח הכולל. אך מלחמת העצמאות שפרצה שינתה את התמונה: ישראל השתלטה על כ-20 אלף קמ"ר, כ-78% מהשטח הכולל, שהלך וגדל עוד קצת במלחמות לאורך השנים. כיום שטחה של ישראל הוא כ-22 אלף קמ"ר, ללא אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה.
מאז מלחמת העצמאות ישראל קלטה מיליוני יהודים מרחבי העולם, נתון שלצד שיעור הילודה הגבוה מסביר את קצב גידול האוכלוסייה המרשים. עד שנת 1970, ותוך כדי הלחימה במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, הייתה ישראל עסוקה בבניין לאומי. באותם עשורים הוקמו יישובים חדשים, נקלטו עולים חדשים - והמשק כולו נרתם למען המדינה הצעירה והצלחתה.
בשני העשורים שלאחר מכן, ובצל הזעזוע שלאחר מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, המשיכה לצמוח הכלכלה של ישראל – ובמקביל הגיעו אליה עוד ועוד עולים יהודים, שהביאו לגל של מצוינות ישראלית בתחומי המדע, התרבות וההייטק. כך, הונחו אבני היסוד שיהפכו את ישראל בהמשך ל"אומת הסטארט-אפ". בשנות ה-2000 כבר הפכה ישראל למדינה משמעותית ביותר עבור העולם, עם תשתיות מפותחות, קידמה טכנולוגית ופיתוחים ביטחוניים פורצי דרך. אמנם תמיד יש לאן להשתפר, ואפילו בנושאים רבים, אך היום העולם כולו שואב מידע מישראל - וחיים בה כאמור יותר מ-10 מיליון בני אדם.
הדרך הטובה ביותר להבחין בשינויים המדהימים שחלו בישראל לאורך השנים היא, כמובן, מבט מלמעלה; ומי שאחראי על הנושא הזה הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שם מצלמים מדי שנה את מדינת ישראל לאורכה ולרוחבה כדי לעקוב אחר התפתחות המדינה והקמת היישובים, וגם כדי לתכנן פיתוח ערים עתידי. למעשה, במבנה קטן ומעט מיושן בלב תל אביב, שבנה המנדט הבריטי ב-1931, נמצאים מחשבים שבהם מאוחסנים מאות טרה-בייט של תצלומים על תצלומים של כל פינה בארץ ישראל.
"יש לנו יותר ממיליון תצלומי אוויר, בהם כ-600 אלף בשחור לבן שנסרקו בהמשך למחשב בעבודה סיזיפית - ויותר מ-400 אלף תצלומים שצולמו במצלמות דיגיטליות", סיפר בשיחה עם ynet דוד גלידאי, ראש תחום צילום אוויר וארכיון במפ"י. בואו להתבונן בחלקם.
התמונות
גם במבט מלמעלה, לא ניתן לטעות באופייה הייחודי של עכו וצורתה המיוחדת של העיר העתיקה, שמוקפת בים התיכון משלושה כיוונים. עכו נחשבת לאחר מערי הנמל העתיקות ביותר בעולם; התמונה הראשונה שלה מהאוויר צולמה ב-1917, כשנה לפני שכבשו אותה הבריטים במסגרת מלחמת העולם הראשונה.
לא רבים יודעים, אבל ערד היא "העיר המתוכננת הראשונה בישראל". בתמונה מ-1963 ניתן לראות תחילתה של בנייה בלב המדבר השומם, ובהמשך – בעיקר בשנות ה-60 וה-70 - התפתחה בה קהילה תוססת של כ-10 אלף תושבים שוחרי תרבות, לצד פעילות עסקית שוקקת. בתמונה מ-2024 כבר ניתן לראות את העיר כולה, שבה חיים כיום כ-30 אלף בני אדם.
באוקטובר 1917, הייתה בירת הנגב עיר קטנה שזה עתה נכבשה על-ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי. היו בה אז מאות בודדים של תושבים, רובם המוחלט מוסלמים. ב-1945 חיו בה כבר כ-5,000 אנשים; ומשנה לשנה היא הלכה וגדלה, עד שכיום חיים בה כ-218 אלף בני אדם. בשנים האחרונות עוברת העיר פיתוח מואץ, עד כדי כך שמי שהסתובב ברחובותיה בתחילת שנות ה-2000 לא יוכל לזהות אותה היום. בתמונות תוכלו לראות איך התפתחה העיר מתקופה לתקופה, תוך התמקדות באזור העיר העתיקה.
כרמיאל הוקמה בשנת 1964, ובתמונה הראשונה תוכלו לראות את תחילת הבנייה. בשנת 1969 הסתיימה הכנת תוכנית האב של כרמיאל, שהחלה כמועצה מקומית - והוכרזה כעיר בשנת 1986. למעשה, תוך 61 שנים השתכנו כ-48 אלף תושבים בעיר שהוקמה בלב הגליל.
בשנת 1945, עיר הנופש של ישראל - השוכנת בקצהו הצפוני של הים האדום - נקראה אום רשרש. היא הייתה כמעט שוממת, ודוד בן גוריון הוציא משלחת לבחון אם ניתן להתיישב בה. בשנת 1948, הוא כבר הכריז על גרעיני התיישבות באילת - וב-1949 כבר נכבשה העיר, שהפכה ליישוב קטן בשנת 1950. בחרנו להראות לכם כיצד התפתחה העיר בכמה נקודות על ציר הזמן – בתמונות שבהן ניתן לראות, בין השאר, גם את שדה התעופה שנסגר. ב-1988 מוצגות שתי תמונות – אחת של אזור העיר, והשנייה של אזור הנופש.
בירת הכרמל, העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה, נכבשה על-ידי הבריטים בספטמבר 1918. הנמל בחיפה שימש את הצבא הבריטי כנקודת אספקה והיערכות, ובכך סייע לכוחותיו להתקדם לעבר לבנון וסוריה. שבוע אחרי כבישו חיפה נכבשה גם דמשק, המערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה תמה – והחלה תקופת המנדט. בתמונות תוכלו לראות את השינויים שחלו בעיר מאז ועד היום, תוך התמקדות באזור העיר העתיקה והנמל.
חריש, אחת הערים הצעירות ביותר בישראל, נוסדה כקיבוץ בשנת 1982. בהמשך, וכחלק מתוכנית יישובי הכוכבים, אוחדה עם היישוב קציר, ואז נפרדה ממנו בשנת 2012 - והוכרזה כעיר בשנת 2022. תוך 43 שנים, השתכנו בה כ-37 אלף בני אדם, וחרף התוכנית המקורית שתהיה עיר חרדית - בפועל הרכב האוכלוסייה בה הוא מגוון. בתמונות תוכלו לראות את קצב הבנייה המהיר בעיר בצפון-מזרח השרון, שעדיין הולכת ומתפתחת, וגם שניים מהכפרים הסמוכים לה - אום אל-קוטוף וא-טווילה.
בהרצליה, בחרנו להתמקד באזור המרינה, ולכן התמונה הראשונה היא מ-1990. צפו בהתפתחות של האזור המפורסם והיפה ביותר בעיר שנוסדה ב-1924 ונקראה על שמו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
"יפו זו יפו", אומר לנו גלידאי, "ואי אפשר לטעות בה". יופייה של עיר הנמל העתיקה ניכר גם ממעוף הציפור, ובתמונות שצולמו מהאוויר ניתן לראות כיצד השתנה עוד מראשית ימי קום המדינה. בהמשך הכתבה תוכלו לראות גם את התמונות של חלקה השני של העיר, תל אביב.
בתמונה הראשונה תוכלו לראות את העיר העתיקה בירושלים ב-2 בנובמבר 1917, היום שבו הוכרזה הצהרת בלפור. זמן קצר מאוד לאחר שצולמה התמונה, נכנס אל העיר הגנרל אלנבי בראש הכוחות הבריטיים - וכבש אותה. בתמונות בשנים שלאחר מכן, ניתן לראות כיצד השתנתה הכניסה לעיר באזור גשר המיתרים - החל מ-1946 ועד 2024. אם תתמקדו מספיק, ובזכות הרזולוציה הגבוהה של צילומי מפ"י, תוכלו אפילו לראות את המיתרים של הגשר בתמונה העדכנית ביותר.
המושבה הראשונה, שהקימו אנשי העלייה הראשונה כבר בשנת 1882, הוכרזה כעיר רק בשנת 1950. 75 שנים לאחר מכן, ראשון לציון היא היום העיר הרביעית בגודלה בישראל - עם 260 אלף תושבים. למעשה, בראשון לציון החלה פעילות של הברון רוטשילד בארץ ישראל, ואחד הרחובות המרכזיים בה נקרא על שמו. בתמונות תוכלו לראות את השינויים שעבר אזור מערב ראשון לציון, וכיצד הפכו החולות לעיר ענקית.
התמונות של תל אביב מתמקדות באזור כיכר המדינה, והשינוי מ-1946 ל-2024 פשוט מרהיב – על אף שגם בשנותיה הצעירות, חיו ב"עיר העברית הראשונה" רבבות רבים של תושבים. למעשה, כבר ב-1963 חיו בתל אביב כ-400 אלף בני אדם - לעומת כ-500 אלף היום. וחרף הגידול הקטן יחסית במספר התושבים, השינויים שעברה העיר - שגם שימשה כבירה הזמנית של ישראל, עד להכרזה על ירושלים - הם מרהיבים.
אז איך מצלמים?
את התיעודים הראשונים של ארץ ישראל מלמעלה צילמה הטייסת הבווארית הגרמנית בשנת 1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בשנות ה-30 וה-40 תיעדו אותה הבריטים, ובהמשך – בין 1949 ל-1955 – הייתה אחראית לכך חברה פרטית. מאז 1956, מפ"י היא שמצלמת את כל שטח המדינה, וכיום כל אזור מתועד בתדירות של פעם בשנה. המצלמה מותקנת בחור מיוחד במרכז רצפת המטוס, והוא חג לאורכו ולרוחבו של השטח המצולם כדי לתפוס את כולו. מעת לעת, משדרגים במפ"י את המצלמות ומשכללים את שיטות התיעוד.
לדברי גלידאי, צילום של כל שטח המדינה אורך מספר חודשים, והוא תלוי גם באפשרויות הטיסה, בין היתר בנתב"ג ובאזורי לחימה וכן בתנאי מזג האוויר. כך למשל, עקב מלחמת "חרבות ברזל" נמנעה ממפ"י האפשרות לתעד אזורים מסוימים לאורך שנת 2024. המיפוי כולו, הסביר גלידאי, נעשה בצילומים שחופפים אחד לשני ב-60%, על מנת להצליח למפות כל נקודה בשטח המדינה. "התצלומים משמשים למיפוי המדינה, אבל גם ניתנים לשימוש עבור הרשויות או האזרחים שרוצים להוכיח שינויים שקרו באזור מסוים לאורך השנים", הוסיף.
גלידאי אמר כי הרשויות נעזרו בתצלומי מפ"י עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. כך למשל, מפ"י סיפקה לרשות המיסים מפות של יישובים שונים בעוטף עזה, שסייעו בהבנה של השטח שנחרב. לדברי דוד גלידאי, לצילומי האוויר יש יתרונות רבים גם בתכנון ערים ובבחינת התפתחויות שעברו לאורך השנים. במבט על התצלומים, ניתן לראות באיזו שנה בדיוק הוקמה עיר מסוימת, מתי נוספו לה שכונות חדשות - ואיך התפתחה המדינה כולה לאורך השנים.
בינתיים, בשנה וחצי האחרונות פועלים במפ"י למיפוי המדינה כולה בתצלומי תלת מימד. צילומים אלה נעשים מחמש מצלמות בו זמנית, שמתעדות תא שטח מסוים מכמה זוויות על מנת להבין את גודלם הפיזי של האלמנטים בשטח. תוכנת התלת מימד של מפ"י תאפשר לראות באופן מדויק את גובהם וגודלם בשטח של המבנים, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר – אפילו, למשל, מרפסות הבתים. התוכנה צפויה לסייע מאוד גם בתכנון עירוני, ותאפשר להלביש מודלים של בניינים על תא שטח כדי לראות את השפעתם על הסביבה והנראות.
נעם שוורץ, ראש תחום מיפוי תלת מימד במפ"י, סיפר כי הצילום מחמש מצלמות נותן לכל אלמנט בשטח צורה מלאה ומאפשר יצירה של "מבט תלת-מימדי, כמו שרואות העיניים שלנו". לדבריו, "החזון של מפ"י זה ליצור עותק דיגיטלי תלת מימדי של כל המדינה. זה כלי מצוין לקבלת החלטות כשבאים לתכנן בנייה מסוימת. הכלי יכול לשמש למשל אדריכלים שרוצים לראות איך נראה השטח היום ואיך תשפיע התוכנית שלהם על המצב, וגם לסייע לכוחות חילוץ והצלה שיכולים לראות פתחים במבנה, דרכי הגעה אליו וכדומה. גם כוחות הביטחון יוכלו להשתמש בזה".
שוורץ הבהיר כי כשיעלה הכלי לאתר הממשלתי, הוא יהיה נגיש עבור הציבור - כך שיוכל לשמש גם אזרחים שירצו לרכוש דירה מסוימת לדוגמה. "אדם יוכל להיכנס לאתר ולראות את הנוף שיהיה לו מהמרפסת, ואפילו לחשב את האור והצל לאורך שעות היום", תיאר.
המפות
מלבד תצלומי אוויר, במרכז למיפוי ישראל מאוחסנים גם יותר מ-50 אלף מפות היסטוריות, החל מהמאה ה-14 לספירה ועד היום. "המיפוי המודרני הראשוני של ארץ ישראל בוצע על ידי ז'קוטן, שהיה הקרטוגרף של נפוליאון, בשנת 1799", סיפר גלידאי. "זו סדרה של שש מפות מאזור לבנון ועד צפון סיני. בהמשך השנים הוכנו מפות רבות על ידי גופים רבים, בהם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל שפעלה פה במאה ה-19 ועשתה מיפוי של הארץ. בנוסף, קיימות מפות של הכותל שיוצרו על ידי צ'ארלס וורן בשנים 1870-1867. גם במהלך המאה העשרים יוצרו מפות מסוגים שונים, בהם גם מפת החלוקה המקורית משנת 1947".
במפה שהציג דוד גלידאי לדוגמה, שהוכנה שנים רבות לפני קום המדינה, ניתן לראות את אזור חיפה שהיה כמעט כולו לא מיושב. במפה משנת 1949 ניתן לראות את תחילת ההתיישבות. במפה אחרת של אזור חיפה, שיוצרה בשנת 1917 על-ידי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, נכתב בגדול על אזור עתלית "Jewish colony". לדבריו, "במפ"י יש גם מפות צבאיות ששימשו את הכוחות שפעלו בישראל באותן שנים".
מתוך מפת חיפה 1919 (צילום: מפ"י)
עידית לוסטהאוז יוגב, יועצת מנכ"ל וממונה דוברות וקשרי חוץ במפ"י, אמרה כי "המרכז למיפוי ישראל הוא שילוב נדיר בין חדשנות טכנולוגית לשליחות ציבורית". לדבריה, "אנחנו מפתחים כלים מתקדמים שנוגעים ממש בחיים של כולנו, כמו מערכות GOVMAP ואתר הנדל"ן הממשלתי, שמנגישות מידע מרחבי לכולם ובחינם ומספקות שקיפות ומידע אמין לקבלת החלטות. מדובר בפתרונות טכנולוגיים ברמה גבוהה, המציבים את מפ"י ואת מדינת ישראל בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים".
לדבריה, מפ"י פעיל גם בזירה הבינלאומית. "לאחרונה הבאנו לישראל את הכנס הקרטוגרפי הבינלאומי שיתקיים בתל אביב ב-2027, בשיתוף האגודה הקרטוגרפית הישראלית, עיריית תל אביב והלמ"ס", אמרה. "בימים אלה אנחנו מקדמים תערוכה קרטוגרפית בינלאומית של ישראל לעולם, שתושק במהלך הכנס הבינלאומי. זו שליחות אמיתית – לקחת ידע מקומי ולהפוך אותו להשפעה גלובלית. מדינות פונות אלינו ומבקשות להיפגש וללמוד מהניסיון שלנו. זו תחושת גאווה אמיתית לדעת שישראל נחשבת בחזית הקדמה בתחומי המיפוי, הגיאו-מידע והתכנון".
