כשאליזבת השנייה ירשה ב-1952 את כס המלוכה, יחד עם הכתר של אביה היא קיבלה גם מיליוני נתינים של האימפריה הבריטית ברחבי העולם, שרבים מהם כלל לא רצו להיות תחת שלטונה. כעת, בקולוניות לשעבר של בריטניה, מעורר מותה של המלכה תחושות מעורבות, בהן גם כעס רב על העבר הקולוניאליסטי.
באותן מדינות שבהן שלטה בעבר בריטניה – באפריקה, באסיה ובאיים הקריביים – גברו בשנים האחרונות הקולות הקוראים להתמודד עם אותו עבר קולוניאליסטי: מהעבדות, דרך ההוצאות להורג שנערכו אפילו בתוך בתי ספר באפריקה ועד בזיזתם של אוצרות ארכיאולוגיים שעד היום מוחזקים במוזיאונים בריטיים. עבור רבים, ב-70 שנות שלטונה הפכה המלכה אליזבת למי שמייצגת יותר מכל את העבר הבעייתי הזה.
13 צפייה בגלריה
המלכה אליזבת השנייה, ועצורים במחנה בידוק של השלטונות הבריטיים במהלך דיכוי מרד המאו מאו בקניה, 1952
(צילום: AFP, AP)
13 צפייה בגלריה
בני הקבוצה האתנית קיקויו בדרך אל מחנה המעצר בקניה. המלכה הייתה סמל עבור רבים לדיכוי שחוו
(צילום: AP )
בקניה, שבה אליזבת למדה על מות אביה ועל האחריות האדירה שהוטלה עליה בגיל 25 בלבד, עורכת דין בשם אליס מוגו שיתפה בטוויטר תמונה של תעודת מעבר דהויה שקיבל סבה מהשלטונות הבריטיים ב-1956, בעיצומו של הדיכוי שערכו נגד מרד מחתרת המאו מאו. 100,000 קנייתים נשלחו אז למחנות מעצר שבהם היו תנאים עגומים למדי, ואחרים, כמו סבה של מוגו, נדרשו לקבל אישור מיוחד על מנת לנוע ממקום למקום. "רוב הסבים והסבתות שלנו דוכאו", כתבה מוגו בציוץ שפרסמה שעות לאחר ההכרזה על מות המלכה ביום חמישי, בגיל 96. "אני לא יכולה להתאבל".
בהצהרות הרשמיות שפרסמו בכירים באותן קולניות לשעבר לא ניתן ביטוי לתסכול הזה, וכך למשל לא הזכיר נשיא קניה היוצא אוהורו קניאטה בהודעת ההספד שלו את העובדה שאביו, ג'ומו קניאטה, הושלך לכלא בתקופת שלטונה של המלכה, לפני שהפך לנשיאה הראשון של קניה ב-1964. קניאטה הבן שיבח את שירותה ארוך השנים של אליזבת כמלכה, ומסר כי הייתה "הדמות האייקונית ביותר של המאות ה-20 וה-21".
ועדיין, רבים באותן מדינות דורשים לפחות התנצלות על הסבל שנגרם לאבותיהם בתקופת השלטון הבריטי, ואחרים דורשים פיצוי של ממש. "בחבר העמים הזה, העושר שייך לאנגליה", טוען ברט סמואלס, חבר במועצה הלאומית לפיצויים בג'מייקה, תוך שהוא מתייחס לארגון שבו חברות 56 מדינות שרובן הגדול היו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. "העושר הזה הוא משהו שמעולם לא שותף איתנו".
13 צפייה בגלריה
ילדים קנייתים מקבלים את פניה של המלכה במהלך ביקורה במדינה ב-1983. המבוגרים יותר היום שומרים לה חיבה: "היא כמו האמא של העולם"
(צילום: AP )
13 צפייה בגלריה
שלט ענקי עם תמונותיהם של אליזבת ונשיא גאנה דאז קוואמה נקרומה, לקראת ביקור שערכה שם המלכה ב-1961
(צילום: AP )
תהליך התפרקותה של האימפריה הבריטית החל אמנם עוד לפני שאליזבת עלתה לשלטון, אבל לאורך שלטונה הוא הגיע לעיצומו בתום מאבק ממושך שניהלו שורה של ארגוני מחתרת ותנועות למען העצמאות. מדינות כגון גאנה וזימבבואה באפריקה, בשורה של איים בקריביים ובקצהו של חצי האי הערב זכו כולן לעצמאות בתקופתה.
חלק מההיסטוריונים משבחים דווקא את אליזבת כמי שתחתיה הושלם המעבר הזה מאימפריה לחבר עמים בעל קשרים רופפים באופן שברובו היה לא-אלים, אבל המלכה המנוחה עדיין היוותה עבור רבים סמל לאומה שלעתים קרובות נהגה באכזריות עם העמים שהיו נתונים למרותה.
במזרח התיכון, למשל, לא היה קל למצוא סימנים לאבל ציבורי או אפילו להתעניינות מיוחדת במותה של המלכה. אתמול, יום שבת, חמאס ששולט ברצועת עזה קרא לבנה של אליזבת, המלך צ'רלס השלישי, "לתקן" את החלטות המנדט הבריטי שלטענת ארגון הטרור הביאו לדיכוי הפלסטינים. בקפריסין היוונית, רבים עדיין זוכרים את מאבק הגרילה בן ארבע השנים בשנות ה-50 נגד השלטון הקולוניאלי, ואת מה שנתפס כאדישותה של המלכה להוצאתם להורג בתלייה של תשעה בני אדם במסגרת הדיכוי שהובילו השלטונות הבריטיים.
בחלק מהקולוניות מבקשים למחוק כל זכר לקולוניאליזם. בהודו, למשל, ראש הממשלה נרנרדה מודי מוביל כעת מאמץ להסרת שמות וסמלים מאותה תקופה. הודו הענקית כבר מזמן המשיכה הלאה, ועקפה את בריטניה בגודל כלכלתה. "אני לא חושב שיש לנו איזשהו מקום למלכים או מלכות בעולם של היום, בגלל שאנחנו חיים בדמוקרטיה הגדולה בעולם", אומר דירן סינג, איש עסקים בן 57 מניו דלהי.
13 צפייה בגלריה
חייל בריטי מוביל איש מחתרת בקפריסין ב-1957, אחרי שנתפס מתחבא בתוך מערה בהרי טרודוס. המלכה הייתה אדישה להוצאות להורג?
(צילום: AP )
לצד משקעי העבר הללו, אפשר למצוא גם סימפטיה למלכה המנוחה באותן קולוניות לשעבר. מקס קהינדי, מניירובי בירת קניה, נזכר גם הוא במרד המאו המאו "עם המון מרירות", ומזכיר שמבוגרים רבים נעצרו אז ונהרגו. אולם הוא גם מציין שהמלכה עצמה הייתה אז "גברת צעירה מאוד", ושלה עצמה לא הייתה אחריות להתנהלות השלטונות הקולוניאליים: "אנחנו לא יכולים להטיל על המלכה אליזבת את האשמה לכל הסבל שחווינו באותו זמן".
טימות'י קלייגירה, פרשן פוליטי מאוגנדה, סבור שנותר "קשר רוחני" במדינות אפריקניות שהמשיכו מהעידן הקולוניאלי לתקופה הנוכחית, שבה הן חלק מחבר העמים הבריטי. "זה רגע של כאב, רגע של נוסטלגיה", הוא אומר. לדבריו, הכבוד הרב שרחשו לאליזבת ברחבי העולם, לצד המרכזיות של השפה האנגלית באותן מדינות, חזקים מספיק על מנת להשכיח את תחושות הכעס על העבר. "היא נחשבת ליותר כמו האמא של העולם".
תחושות מעורבות ניתן למצוא גם בקריביים, שם הפכה רק בשנה שעברה ברבדוס למדינה האחרונה שנוטשת את בית המלוכה הבריטי ומכריזה על עצמה כרפובליקה. גם ג'מייקה הודיעה השנה הממשלה על כוונה להוציא לפועל מהלך דומה – הכרזה שנעשתה במקביל לביקור שערכו שם הנסיך וויליאם, כעת יורש העצר, ורעייתו קייט מידלטון. "יש לנו סוג של מודעות מנוגדת", אומר מזיקי ת'אמה, מרצה בכיר ללימודים התפתחותיים באוניברסיטת איי הודו המערבית. לדבריו, לדור הצעיר יש רגישות גדולה הרבה יותר מהוריהם להשפעות של הקולוניאליזם. בביקורו בג'מייקה, יצוין, הביע הנסיך וויליאם "צער כבד" על העבר הזה.
הפעילה נדין ספנסר טוענת כי אין זה מפתיע שבקרב הדור המבוגר יותר בג'מייקה ישנה הערכה גדולה יותר לאליזבת. לטענתה הבריטים הציגו אותה בפני המקומיים "כמו מלכה נאורה שתמיד דואגת לנו" – אבל לדבריה הצעירים של היום לא רוחשים יראת כבוד שכזו. "הדבר היחיד ששמתי לב עם מותה של המלכה הוא שהיא מתה ומעולם לא התנצלה על העבדות. היא הייתה צריכה להתנצל".
בתוך כך, הערב הגיע ארונה של המלכה ליעד הראשון במסע הארוך הצפוי לו עד להלוויה הענקית שמתוכננת בלונדון ב-19 בספטמבר, יום שני בשבוע הבא. הערב הגיע הארון לבירה הסקוטית אדינבורו, בתום מסע בן 6 שעות מטירת בלמורל בסקוטלנד שבה מצאה את מותה. הרכב שנשא את הארון חלף לאורך המסע הזה בעשרות יישובים וכפרים, ועשרות אלפי סקוטים עמדו בצדי הדרך וחלקו למלכתם כבוד אחרון, רבים מהם בדממה ובעיניים בוכיות. באדינבורו עצמה אלפים המתינו לשיירה, ושם הועבר הארון אל ארמון הולירודהאוס, משכנה הרשמי של משפחת המלוכה בסקוטלנד. מחר יועבר לטירת סיינט גיילס בעיר, ושם יוכל הקהל הרחב לחלוף לידו, לפני שיוטס ללונדון ביום שלישי.
