"הפשיעה הלאומנית", הסביר אלוף פיקוד מרכז בדיון שנערך אתמול בהשתתפות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, "היא כמו גפרור שיכול להצית את הכל ברגע". הלוואי שאבי בלוט היה מצטיין במאבק נגד "הפשיעה הלאומנית" – מונח מכובס לטרור יהודי – כמו שהוא יודע להזהיר מפניה במכתבים ודיונים, כאילו שהיה הצופה לבית ישראל. אבל כבר למחרת הדברים התברר שוב, ולא בפעם הראשונה וגם לא העשירית, שהסיפור הוא לא רק הכישלון המוחלט של הצבא בשמירה על החוק בשטח שבו הוא הריבון אלא האופן השערורייתי שבו צה"ל עומד מנגד, מיתמם, מגלגל עיניים ואז חוזר למה שהוא מצטיין בו בהקשר הזה: גינויים. במילים אחרות: אם "הפשיעה הלאומנית" היא הגפרור, צה"ל הוא פס החיכוך.
האירוע החמור הבוקר, שבו ח"כ צבי סוכות ניצל "סיור" מאובטח בכפרים פלסטיניים על מנת לנתץ אנדרטה, הוא דוגמה מאלפת. כבר שבועות שסוכות מתהלך בין פרובוקציה לפרובוקציה, בחסות מעמדו הפרלמנטרי, כולל ניסיון לנסר מנעול על שער בית ספר בטובא זנגריה: הוא הרי יו"ר ועדת החינוך (גם כן הערת שוליים בהיסטוריית ההתבהמות של ישראל) וממש אכפת לו ממצבם של התלמידים והתלמידות הערבים. רק לפני חודשיים, הרמטכ"ל שלח מכתב ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, שבו התלונן כי סוכות ערך סיור פוליטי בקבר יוסף בכסות של "סיור ביטחוני". למעשה, כבר לפני שנתיים הוא היה בין הפורצים לבסיס בשדה תימן, במחאה נגד מעצרם של אנשי "כוח 100", בתקרית שסימלה את הסיכוי הקלוש של המערכת לחקור את החשדות.
והנה לפני כשבועיים, לפי גרסת הצבא, סוכות הגיש בקשה ל"סיור אנדרטאות" בכפרים פלסטיניים הנמצאים בשטח A ו-B. בצבא כנראה חשבו ש"סיור אנדרטאות" זאת המקבילה לתיירים שבאים לסיור בנוה צדק: קצת היסטוריה, קצת תרבות והביתה. במקביל ביקש ח"כ גלעד קריב מספר פעמים (הראשונה הייתה באותו יום שבו סוכות הגיש את בקשתו) לבקר בקוסרה, היכן שמתנחלים הפכו את חיי התושבים לגיהינום (למרות שלכאורה מדובר ב"שטח צבאי סגור"), ונמסר לו ש"אין סד"כ". הבוקר, ברוך ה' ותודה גם לשאר האחראים על הנס הגלוי, נמצאו בפיקוד המרכז הכוחות המתאימים כדי שסוכות ועוזריו יוכלו לבוא עם פטישים (ציוד חובה בכל "סיור אנדרטאות" כידוע) ולטפל בעצמם באנדרטה בזמן שחיילים שומרים עליהם, כי הרי ככה פועלת מדינה נורמלית.
לאחר שהתברר מה הייתה מטרת ה"סיור", והמראה של חיילים מאבטחים את הפעולה כאילו שהם מעניקים לה מסמכותם, נדרש דובר צה"ל לתירוצים. וכאלה, כידוע, יש לו למכביר: "המשתתפים פעלו באופן שקרי ומניפולטיבי, ללא סמכות ובניגוד מוחלט למתווה שאושר", "כוחות בגזרה הוסטו לטובת המשימה וסוכנו שלא לצורך" וכיוצא באלה תירוצים וזעקות שבר על ההונאה הכה מתוחכמת שבוצעה נגדם על ידי ח"כ. לשאלה, מה בדיוק חשבתם שיקרה כשאישרתם את ה"סיור" שיש בסמכותכם לסרב לו (כפי שנעשה במקרה של ח"כ קריב כאמור), לא נמצאה תשובה. מצד שני, לפחות לא נמסר שהלקחים הופקו והנהלים יחודדו.
צה"ל בכלל ופיקוד מרכז בפרט באמת חושבים שאפשר ללכת בלי ולהרגיש עם: לטפח את מפעל ה"חוות" ולהזהיר מפני התלקחות כאילו היא צומחת יש מאין; לאשר "סיורים" שנועדו להתסיס ואז להתבכיין שעבדו עליהם
דרוש עיוורון מוחלט כדי לא לראות את הניסיונות העקביים להבעיר את הגדה המערבית (וגם מוקדי חיכוך בגבולות הקו הירוק) רגע לפני הבחירות. לא ניתן להתעלם מהתחושה שגם סגירת הקלפיות, לרבות האופציה של חילופי שלטון, היא הזדמנות להצית את האינתיפאדה המיוחלת. אישים כמו סוכות לא רק פועלים להכחשת הסכנה שהם מהווים לפי כל אמת בחינה מקצועית, אלא לקדם אותה באמצעות היותו נבחר ציבור. אולם מה שמבהיל באמת, הוא שצה"ל בכלל ופיקוד מרכז בפרט באמת חושבים שאפשר ללכת בלי ולהרגיש עם: לטפח את מפעל ה"חוות" (כפי שהתגאה האלוף בלוט לאחרונה) ולהזהיר מפני התלקחות כאילו היא צומחת יש מאין; לאשר "סיורים" שנועדו להתסיס ואז להתבכיין שעבדו עליהם; לגלות אוזלת יד מוחלטת כשחיילים משתתפים בפעילויות הצקה והטרדה ואז להתפלא שהמצב בשטח על סף פיצוץ.





