בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירות הדורשות להורות לשר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם השופט יצחק עמית בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון. במהלך הדיון הציע נציגו של לוין, עו"ד יורם שפטל, להעביר את סמכויות נשיא העליון למשנהו נועם סולברג.
בתגובה להצעת שפטל אמר השופט יחיאל כשר: "שר המשפטים, בגלל שיש לו דעה על מינוי הנשיא, הוא לא מינה אותו. הוא גם אומר 'אני יצרתי קטסטרופה, אז תחלצו את מערכת המשפט, בת הערובה, כדי שתוותרו ותעשו את מה שאני רוצה - שמי שיעשה את הדברים זה השופט סולברג, ולא עמית'". שפטל השיב לו: "הבנת נכון לגמרי. אם רוצים לפתור את הבעיה, אנחנו רואים דבר אחד: שנה וחצי הבעיה לא נפתרה, יש פלונטר. בוא נהיה מעשיים".
העתירה הוגשה בעקבות סירובו של לוין להכיר בעמית כנשיא, וממילא לקבל עימו החלטות שלפי החוק יש לקבל בשיתוף פעולה של שר המשפטים ונשיא העליון. בג"ץ כבר הוציא צו על תנאי לקראת קבלתן האפשרית של העתירות.
במענה לעתירות כתב שפטל בשמו של שר המשפטים כי תפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא משרה ש"בלתי-מאוישת בעת הזו", וטען כי מבין הצדדים לוין הוא זה שמקפיד על הוראת החוק. לאחר דיון שהתקיים בחודש פברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי שלפיו על שר המשפטים להסביר מדוע לא ישתף פעולה עם נשיא העליון וימנה נשיאים, שופטים עמיתים ורשמים לבתי המשפט השונים. אלו ההחלטות שלא מתקבלות על ידי הוועדה לבחירת שופטים, אלא מדובר בהחלטות של שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
כזכור, מכון "זולת" עתר לבג"ץ באמצעות עורכי הדין חגי קלעי, גל בריר ועידן סגר בבקשה שיורה ללוין להפסיק את החרם שלו על עמית, או לחילופין שיורה לממשלה להעביר את סמכויותיו לשר או שרה אחרים. בעתירה נכתב כי "מזה כשנתיים וחצי מכהן השר לוין כשר המשפטים. מיום כניסתו לתפקיד נקט במדיניות חרמות מתמשכת נגד מערכת המשפט והליך מינוי השופטים בישראל. מדיניות זו הגיעה לשיא בעת האחרונה, כשהשר אינו מכיר ולמעשה 'מחרים' את נשיא בית המשפט העליון. השר נמנע מלקיים פגישות עבודה עימו, מצהיר בכל הזדמנות כי אינו מכיר במינויו לתפקיד וכן מצהיר שלא ישתף איתו פעולה בתפקיד. כך מצהיר, וכך פועל".
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הצטרפה לעותרים, ובתגובה לבג"ץ מטעמה כתבה כי "מדיניות של אי-שיתוף פעולה מצד שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ואי-הפעלת סמכויות למינויים של בעלי תפקידים נדרשים במערכת המשפט - המחייבות הסכמת הנשיא - נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המינהלי".
לפי בהרב-מיארה, "התנהלות זו של השר פוגעת בראש ובראשונה בציבור בישראל, שנזקק לשירותיה השונים של מערכת המשפט, ומימוש זכויותיו תלוי בתפקודה התקין ובאיוש התקנים הפנויים במערכת. למעשה, מבחינה משטרית, מדובר בפגיעה קשה וחסרת הצדקה או הנמקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, תוך שיבוש מערך הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית".
