בית משפט השלום בתל אביב גזר בצהריים (יום שלישי) על חיים סירוטקין, שהואשם והורשע בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב, שנה מאסר בפועל וארבע שנות פסילת רישיון נהיגה. בנוסף, בית המשפט חייב אותו בתשלום פיצויים בגובה של 20,000 שקלים לאחת הנפגעות ו-4,000 שקלים לכל אחד מארבעה נפגעים נוספים.
תיעוד מתוך הרכב של סירוטקין
בהכרעת הדין קבע ציין בית המשפט כי סירוטקין נהג במכונית שבה נסעו גם אשתו וזוג חבריהם בדרך למסיבה. "כשהגיעו למפגש הרחובות נמיר-בגין ושאול המלך בתל אביב, היה הצומת עמוס במפגינים שחצו אותו", נכתב. "הנאשם עצר את מכוניתו, והוא, ובעיקר אשתו, התעמתו מילולית עם מפגינים שעברו בסמוך למכונית. בשלב כלשהו, דווקא כששוטר שהציע לכוונו ולסייע לו לצאת מן הצומת לא היה לידו, לחץ הנאשם בחוזקה על דוושת התאוצה של הרכב, וחצה את הצומת תוך שהוא פוגע בחמישה מפגינים ופוצע אותם".
בהכרעת הדין צוין כי אחת הנפגעות, כבת 60, נחבלה בראשה, וארבע מצלעותיה נשברו. אחרי שחצה את הצומת, המשיך הנאשם בנסיעה יותר מ-10 שניות עד שעצר את מכוניתו. "בגין מעשים אלו הרשיע בית המשפט את הנאשם, בהתאם לכתב האישום, בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב", נכתב.
בניגוד למה שחשבו רבים מן הנפגעים ומעדי הראייה, הפרקליטות לא טענה בכתב האישום או במשפט שסירוטקין נסע כפי שנסע במטרה לפגוע במפגינים, אלא שנהג בפזיזות – כלומר תוך קלות דעת או אדישות לתוצאות נהיגתו. למעשה, הפרקליטות ייחסה לו יסוד נפשי שמעבר לרשלנות, אך לא כוונה ממש. מנגד, ההגנה לא עמדה במשפט מאחורי טענתו המקורית של סירוטקין שלפיה דרס את המפגינים בשל תקלה במכוניתו שגרמה לו לא לשלוט בה - ומכך נגזר כי האופן שבו נסעה המכונית היה תוצאה ישירה של אופן תפעולה על ידיו.
תיעוד רגע הדריסה בהפגנה בקפלן
(צילום: איתי רזיאל )
הראיות שהובאו במשפט לא אִפשרו לקבוע בוודאות מדוע סירוטקין, שלא מיהר לדרכו בשל מצב חירום כלשהו – רפואי או אחר - נהג בדרך הנמהרת והרשלנית שבה נהג, ועד כמה הושפעה התנהגותו מעצבנותו על העיכוב בדרך, כעסו על דברי מפגינה שעברה ליד המכונית ואמרה אמירה שהרגיזה אותו, יחסו השלילי הכללי למפגינים, לחץ מצעקותיה של אשתו, האלכוהול ששתה - ולא צוין בכתב האישום - ויחס של קלות דעת לגבי האפשרות שיפגע במפגינים.
בית המשפט קבע גם שייתכן שחלק מפעולותיו היו תוצאה של כשל לא מכוון שלו בתפעול הרכב כתוצאה מהתערבות גורמים אלה ואולי גם גורמים אחרים.
בית המשפט קבע שצירופן של שלוש נסיבות מחמירות במקרה זה מחייב הטלת עונש מאסר בפועל, על אף העובדה שלא יוחסה לנאשם פגיעה מכוונת במפגינים. הנסיבה הראשונה היא שלא מדובר במקרה של רשלנות בלבד, אלא במקרה שבו הנאשם לחץ במודע על דוושת התאוצה כשלפני מכוניתו ניצבים אנשים רבים - וכאשר השוטר שהציע לסייע לו לצאת מן הצומת, אינו מכוונו אלא עסוק בשיחה עם אשתו שמתעמתת עם מפגינים. בכך, לפי בית המשפט, שונה המקרה ממקרה של אדם שמבקש ללחוץ על דוושת הבלם ולוחץ בטעות על דוושת התאוצה.
הנסיבה השנייה היא ריבוי הנפגעים וחומרת הפגיעה באחת מהם, שנחבלה בראשה וארבע מצלעותיה נשברו. הנסיבה השלישית, שגם לה ניתן משקל מסוים, היא הקשר בין חוסר הסבלנות של סירוטקין שגרם לו שלא להמתין לסיום חציית המפגינים אלא לנסוע ביניהם באופן מסוכן - לבין חוסר הסובלנות שבא לידי ביטוי בעימות המוקדם של נוסעי המכונית עם המפגינים. כתוצאה מן הקישור שנעשה בין הדברים נוצר חשש אצל נפגעי העבירה ואצל אחרים לבטא את דעתם ונפגע חופש הביטוי הפוליטי שלהם.
בית המשפט סיים את גזר הדין בהבעת תקווה שהלקח שנלמד על ידי הנאשם מן המקרה - שהיה עליו להמתין בסבלנות במכוניתו ולא לפרוץ בנסיעה מסוכנת כשהכביש לפניו עמוס במפגינים, לקח שמבטא דרגה מינימלית של סובלנות נדרשת כלפי האחר - יונחל בציבור, ויחסכו פגיעות כואבות בגוף ובנפש כמו אלו שסבלו נפגעי העבירה במקרה זה. בית המשפט הביע גם את תקוותו שאנשים ישובו להרגיש בטוחים לבטא את עמדותיהם במרחב הציבורי.
