בימים נוראים אלה אנו זקוקים לכל טיפת שמחה שאפשר לסחוט מלימון חיינו, גם אם היא שמחה לאיד. זה מה שקרה בקרבי למקרא עתירה שהגישו 13 משפחות פלסטיניות נגד ממשלת בריטניה בעקבות הכרתה הרשמית במדינה פלסטינית בשטח ארץ ישראל. בעתירה, הנפרסת על פני קרוב ל־400 עמודים, המשפחות דורשות לא רק התנצלות רשמית על מעשי הרצח, העינויים, הגירוש בכפייה, הענישה הקולקטיבית, הצתת הכפרים, השימוש באזרחים כמגן אנושי והריסת הבתים שביצעו בבני עמם הכוחות הבריטים בתקופת המנדט בארץ ישראל - אלא בעיקר פיצויים על מעשים אלו שבוצעו, לשיטתם, לפי מדיניות רשמית בריטית או למצער באישור פקידים וקצינים בריטים בכירים. כך, למשל, לטענתם, במהלך המרד הערבי הגדול (1936–1939) הרגו או כלאו הבריטים 10% מהגברים הפלסטינים הבוגרים, מה שמוביל למאפיינים של רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
העותרים מתבססים בין השאר על עדויות שפרסמו כלי תקשורת אנגלים ובהן תיארו חיילים ושוטרים בריטים ששירתו במנדט (עשרות שנים אחרי תום שירותם) כיצד קשרו ערבים לחזית כלי רכב צבאיים, כלאו אנשים בשטחים פתוחים, הציתו כפרים שלמים והרגו באופן שרירותי. כאמור, לטענת העדים חלק מהפעולות בוצעו בהנחיות ישירות של מפקדיהם.
העתירה מסתמכת על תקדימים משפטיים שבהם בריטניה הכירה בעוולות קולוניאליות, ובעיקר על הפיצויים שהיא העניקה לנפגעי מרד המאו מאו בקניה (1952–1960). המשפחות עצמן מוצגות כמי שחלקים בהן סבלו אישית מפשעי המלחמה הללו בתקופת המנדט, ומבחינתן – כפי שמנסח דובר הקבוצה פרופ' ויקטור קטאן, מומחה למשפט בינלאומי פומבי מאוניברסיטת נוטינגהאם – "בריטניה שמנעה ממשל עצמי מהקהילה הפלסטינית" מכירה כעת בטעותה באופן רשמי, אך "הכרה בלבד אינה פותרת את כל הבעיות ההיסטוריות, שבשביל הפלסטינים אינן היסטוריה אלא מציאות חיה עד היום".
התקדים העיקרי הוא הסכם הפיצויים שחתמה בריטניה בשנת 2013 עם אלפי ניצולים קנייתים שנכלאו, עונו או סבלו מאלימות בתקופת הדיכוי של מרד המאו מאו בקניה נגד השלטון הבריטי
התקדים העיקרי הוא הסכם הפיצויים שחתמה בריטניה בשנת 2013 עם אלפי ניצולים קנייתים שנכלאו, עונו או סבלו מאלימות בתקופת הדיכוי של מרד המאו מאו בקניה נגד השלטון הבריטי. במסגרתו, שילמה בריטניה 20 מיליון פאונד לכ־5,200 קורבנות קנייתים. כאן הסכום אמור להיות הרבה יותר גדול, בין השאר כי מדובר בתקופה של 30 שנים עם שלושה גלי אלימות כלפי הפלסטינים (כך במקור). בתקדימים בינלאומיים אחרים שולם מעבר לפיצויים אישים גם כסף למיזמי סיוע לאותן אוכלוסיות.
בנוסף פורסם בתקשורת שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, לאחר שבירך על ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית, דורש שבריטניה תשלם פיצויים לפי “הערך של הקרקעות” שנגזלו מהערבים בתקופת המנדט, כשההערכות מדברות על כ“שני טריליון ליש״ט”. לא ברורה מהימנות הפרסומים האלה, אבל אין ספק שזה עשוי להיות רכיב נוסף בפיצויים שיתבקשו.
כך או כך, סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר דייוויד לאמי (הפרו פלסטיני) הודיע שהממשלה בוחנת את העתירה. דבר אחד כבר ברור: כמו בתקופת המנדט, גם עתה מוכח שהבריטים, שכוחם גדול אך דעתם קצרה, באים לסכסוך אולי עם מפות וארנק, אך בלי לב להבין באמת את מהותו. נקווה שאת המחיר הפעם רק הם ייאלצו לשלם.
