הוא היה לוחם מחתרת לפני קום המדינה, נרדף על ידי הבריטים ובסופו של דבר אותר ונרצח. עכשיו, 80 שנה לאחר רצח מייסד ארגון לח"י אברהם שטרן ("יאיר"), חושף לראשונה "ידיעות אחרונות" מכתב תודה שהוא כתב למשפחה שהסתירה אותו.
שטרן עמד בראש ארגון ששם לעצמו מטרה לסלק את הבריטים, ששלטו אז בארץ ישראל, ואנשיו ביצעו מתקפות נגד מטרות בריטיות. בעקבות כך נפתח אחריו מצוד שבמהלכו הסתתר מספר חודשים בדירת חבריו דב וזינה מאירי ובתם התינוקת מאירה ברחוב ביל"ו בתל-אביב.
2 צפייה בגלריה
הזוג מאירי והבת מאירה
הזוג מאירי והבת מאירה
הזוג מאירי והבת מאירה
(באדיבות המשפחה)
2 צפייה בגלריה
המכתב שהחביא אברהם (יאיר) שטרן
המכתב שהחביא אברהם (יאיר) שטרן
המכתב שהחביא אברהם שטרן ("יאיר")
(צילום: יובל חן)
בראשית 1942, לאחר שתמונתו הופצה, עבר לגור בדירת גג קטנה של טובה סבוראי בשכונת פלורנטין בתל-אביב. ב־12 בפברואר 1942 עלו הבריטים על עקבותיו, הגיעו לדירה ורצחו אותו ביריות. הוא היה בן 34 במותו.
בטרם נרצח הצליח שטרן להעביר את מכתב התודה שלו לבני הזוג מאירי. הם קיבלו אותו יומיים לאחר שנרצח.
שטרן כתב את המכתב בפולנית. כאיש מחתרת הקפיד לנסח הכול בצורה עמומה, בלי שמות מפורשים, וזאת בין היתר כדי למנוע מצב שהזוג מאירי ייענש.
הם שמרו את המכתב, והוא התגלה על ידי בתם מאירה שרמן, שהייתה תינוקת בעת ששטרן הסתתר בדירת הוריה והיום היא בת 82.
"גיליתי את המכתב ב-1972, אחרי שאבי נפטר", סיפרה. לדבריה, שטרן הקפיד להשתמש במכתבו בכינויים. כך, למשל, לה קרא "איקי", כינוי שהדביקה לה משפחתה. שטרן ביקש במכתב למסור לה נשיקות. את המכתב חתם בשם "ממה", כינוי שניתן לו בפולין.

"תהיו בריאים ותחזיקו מעמד"

"אני מאושר שלא נגרמה לכם שום אי-נעימות עד עכשיו", כתב שטרן, כשהוא מתכוון לכך שהבריטים לא נגעו בהם לרעה. "אני מקווה שגם בעתיד שום דבר לא יקרה לכם. נשיקות לגברת איקי ודרישת שלום לבטקה לסימפטיה המתוקה והנאה שלו. תהיו בריאים ותחזיקו מעמד. תודה רבה בעד הכול. ממה".
מאירה שרמן מספרת כי הוריה לא היו חברי מחתרת, אבל ראו חובה לסייע לשטרן שהיה חבר שלהם, למרות הסיכון הגדול, "ככה היה נהוג אז ביישוב".
המכתב של שטרן יועבר לעמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל ובהמשך יוצג במוזיאון הלח"י. בנו, יו"ר העמותה, יאיר שטרן, סיפר: "אני לא ידעתי על המכתב הזה. מי שגילה לי היה חבר העמותה משה בן יהודה שגר בשכנות עם המשפחה בבית בבילו. משפחתי ואני היינו בקשר עם משפחת מאירי לאורך השנים, אבל הם אף פעם לא הזכירו את המכתב. אני מניח שהמכתב עורר אצל מאירה רגש ולכן שמרה עליו כל השנים. אני שמח מאוד שהמכתב קיים".