סדקים בבטון: משבר האמון מול הצבא פגע משמעותית בחוסן תושבי הגליל והצפון. מחקר "מדד חוסן העורף" של אלוף-משנה במיל ד"ר איציק רונן, חוקר במכון דוד לחקר מדיניות וביטחון, קובע כי ליל 11 במרץ הוביל לצניחה של 15% בחוסן תושבי הגליל והקריות. הנתון מתייחס ללילה שבו חיזבאללה שיגר כ-200 רקטות משטח לבנון, בעוד צה"ל התעקש כמה שעות לפני כן שאין שינוי בהנחיות.
דובר צה"ל מתנצל על אי העדכון לפני הירי לצפון
(צילום: דובר צה"ל)
המחקר, שנערך בקרב יותר מ-1,355 ישראלים, קובע כי הפער בין הכחשות הצבא למציאות של מטחי הירי ריסק את אמון הציבור. ד"ר רונן, מומחה ליחסי צבא-חברה, מדע המדינה וביטחון לאומי ולשעבר רמ"ט אוגדה 143 בפיקוד הצפון ומפקד חטיבת הראל, מנטר מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" את הדופק של העורף.
המשתתפים, ש-55% מהם גברים והשאר נשים, משיבים על שאלון שמבוסס על מודל "וולש" שמתוקף מדעית, ומדרגים על סולם של 1 עד 5 את היכולת שלהם "להחזיק מעמד". הירידה הניכרת ברמת החוסן של התושבים במרחב הצפון, כתוצאה של פגיעה באמון במערכות המדינה והשלטון מטרידה אותו מאוד.
עם חשכה, ביום רביעי שעבר, בזמן שראשי הרשויות בצפון זעקו לתושבים להיכנס למרחבים המוגנים ולהיערך לליל קרב, ביחידת דובר צה"ל ובקרב בכירי פיקוד העורף התעקשו שאין שינוי בהנחיות. זמן קצר לאחר מכן, 200 רקטות של חיזבאללה קרעו את השמיים, ושלחו מיליון אזרחים לממ"דים תחת אש תופת. למוחרת מיהרו הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר וגם דובר צה"ל תת-אלוף אפי דופרין להתנצל בפני אזרחי המדינה, אך את משבר האמון הזה מסתבר שלא פשוט לתקן בהצהרות.
כלקח מעשי מאירועי השבוע שעבר, בצה"ל החליטו לעדכן היום את הציבור באפשרות שחיזבאללה ישגר הערב מטחים גדולים לכיוון הצפון, ואף ייתכן שהם יעשו במשולב עם שיגורים של איראן לכיוון המרכז. ההחלטה לעדכן את הציבור מבעוד מועד התקבלה אחרי ההססנות בשבוע שעבר, שיצרה גל שמועות והפחדות.
הפעם דובר צה"ל עדכן את הציבור מבעוד מועד
הנתונים למחקר של ד"ר רונן, שנאספו בשיטת "כדור שלג" ברשתות החברתיות, חושפים שבר עמוק: מאז אותו ליל מטחים והנחיות סותרות, רמת החוסן, בגליל, בחיפה ובקריות צנחה כאמור ב-15% לפחות. ביישובי קו העימות המצב חמור עוד יותר - המדד צלל ל-3.86, הרבה מתחת לרף ה-4.0 שנחשב למינימום היציבות הקהילתית.
"האירוע ב-11 במרץ היה נקודת המפנה", מסביר ד"ר רונן, המכהן כראש דסק יחסי צבא וחברה ב"מכון דוד" מיסודה של תנועת הביטחוניסטים. "החוסן נשען על שלושה צירים: ניהול שגרה, תמיכה משפחתית ואמון במערכות. כשדובר צה"ל והרמטכ"ל נאלצים להתנצל למוחרת על כך שלא התריעו בזמן, הציר של האמון נפגע משמעותית".
יירוטים באזור חיפה בשבוע שעבר
לפי ממצאי המחקר הדינמי, דווקא ביהודה ושומרון נמדדה רמת החוסן הגבוהה ביותר בארץ - 4.11. בזמן שתושבי הצפון מרגישים שהופקרו על ידי המערכת, ביהודה ושומרון המדדים נותרים יציבים. המחקר מראה שגורמים כמו גיל (55 ויותר), משפחה רב-דורית ומספר בני משפחה המשרתים בצה"ל, מהווים "שכפ"ץ" של חוסן. אבל אפילו הגורמים הללו לא מצליחים לעצור את הסחף בצפון.
ד"ר רונן מצביע על כך שמדד אמון החוסן של הציבור מהווה תמרור אדום שמבהיר שמלחמה לא מנצחים רק עם מיירטי "כיפת ברזל", אלא עם אמון הציבור. המשיבים, שחלקם הורים לילדים מתחת לגיל 18, מדווחים בשאלות הפתוחות על תחושת אובדן שליטה. הנתונים נחשפים בין היתר כשהנחיות פיקוד העורף ליישובים הצמודים לגדר אומרות קיום "שגרה" של עבודה רציפה בסמוך למרחבים מוגנים, בעוד זמן ההתרעה הוא אפס, הנסיעה בכבישים עלולה להיות "רולטת מוות" והילדים כבולים למקלטים או לממ"דים.
"צריכים להבין לקראת מה אנו הולכים"
דוד, תושב יישוב גבול בגליל המערבי, אמר בהתייחסו לממצאי המחקר: "צה"ל חייב להסתכל עלינו בעיניים ולהפסיק לחרטט אותנו. אנחנו חזית העורף, וכמו החיילים בחזית אנו צריכים להבין לקראת מה אנו הולכים כדי להיות מוכנים, גם ברמת המוכנות וגם ברמת החוסן".
על-רקע חוסר הוודאות באשר להמשך המערכה והצפי לאורכה, והפרסום אתמול ב-ynet על דברי הקצין הבכיר בפיקוד הצפון שציין כי הלחימה עשויה להימשך עד חג השבועות, אמר דוד: "על צה"ל להתחיל לבנות מחדש את מערכת האמון ולדבר אלינו כמו אנשים מבוגרים ואחראים. בצבא חייבים להפסיק לשחק אותה מולנו כגוף החזק והכול יכול, אלא אם הוא מתכוון להשתמש בתכונות האלו ולהכריע את המערכה ולהביא ביטחון ושקט".
דוד קרא לחיזוק הקשר בין החיילים המפקדים ומפקדותיהם לבין תושבי היישובים שבהם הלוחמים תופסים קו או מגינים על התושבים גם בימי שקט. הוא הציע "קידום פרויקטים של משפחות מאמצות לחיילים בודדים".
אורלי גבישי סוטו, תושבת קיבוץ חניתה, אמרה: "חזרנו לכאן לפני שנה מתוך בחירה ערכית עמוקה, למרות החששות ולמרות הידיעה שבאזורים אחרים בארץ החיים יותר קלים, נוחים ושקטים יותר. חזרנו כי זה הבית, אבל חזרנו עם צורך נואש לדעת שיש על מי לסמוך".
היא הוסיפה: "ברגעים האלו, כשהמסכים בטלוויזיה שידרו עסקים כרגיל ודובר צה"ל הבהיר שאין שינוי בהנחיות, מצאנו את עצמנו בתוך ואקום של חוסר ודאות. הרי אנחנו חיים את השטח אנחנו יודעים שביישוב גדר אין זמן התרעה, שלפעמים יש אזעקה ומייד בום, לפעמים בום ואז אזעקה. בתוך המתח הזה, כשהאמון במערכות הגדולות נמתח עד לקצה, הגיעה המנהיגות המקומית".
גבישי סוטו הזכירה בדבריה את הסרטון ששלח לתושבים משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר. לדבריה, "אנחנו לא מקבלים בדרך כלל סרטונים מראש המועצה, אבל הפעם הוא ביקש מכל תושבי המועצה לשהות בקרבת מרחב מוגן. זו הייתה פעולה מנהיגותית שפרצה את תחומי הסמכות היבשים כדי להגיד לנו את האמת הפשוטה. זה כוחה של מנהיגות ישירה".
עוד היא אמרה: "בלילה שבו הכול מתרסק מסביב, הדבר היחיד שמחזיק אותנו הוא התקשורת הישירה. האמון לא נבנה בהצהרות בומבסטיות מרחוק, הוא נבנה בחיבור הבלתי אמצעי שבין ראש רשות לתושבים שלו. הלילה ראינו איך תקשורת כזו היא לא רק עניין של הסברה, היא עניין של חיים ומוות. כשיש מישהו בשטח שרואה אותנו, שמבין את המציאות המקומית הייחודית שלנו ומעז לקחת אחריות - שם מתחילה המנהיגות שבונה חוסן".
