יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך ועופר גולן, הנאשמים בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, הגישו לבית המשפט בקשת "הגנה מן הצדק" לביטול כתב האישום, בטענות לפעולות חקירה בלתי חוקיות של המשטרה בגיבוי הפרקליטות. שלשום הם הגיעו לדיון נוסף, לאחר שהואשמו כאמור בהטרדת העד נגד ראש הממשלה בתיק 4000, בפרשה שבה נאשם גם ישראל איינהורן.
הסנגורים טוענים כי בעוד שמנהל המחוז בפרקליטות חיים ויסמונסקי והחוקרת רינת סבן הצהירו כי החדירה הבלתי חוקית לטלפונים הניידים של הנחקרים נעשתה "בתום לב וללא תכנון", נמצא מייל של סבן ובו היא שואלת את מפקדה האם לבקש מבית משפט צו חדירה לטלפונים הניידים, וכן תוכנית חקירה שבה נכתב: "בתום חקירת החשודים, תפיסת מכשירי הסלולר". בכך טוענים הסנגורים כי ויסמונסקי וסבן שיקרו לבית המשפט, וסללו את הדרך לעשות שימוש בתוצרי פעולות חקירה בלתי חוקיות.
גולן ואוריך, שלשום בבית המשפט
(צילום: עידו ארז, רענן בן צור)
בית המשפט העליון בפסק הדין "אוריך" קבע כי המשטרה וסבן ביצעו חיפוש אסור בסלולרי של יועצי רה"מ אוריך וגולן, מבלי שקיבלו מהם "הסכמה מדעת" מראש לפני פעולת החקירה, שהיא פעולת חקירה אסורה. יחד עם זאת, הכשיר בדיעבד את תוצרי פעולת החקירה.
"אחת השאלות החשובות ביותר שהיו אמורות להתברר בדיונים שהתקיימו בבקשת המשטרה להוצאת צווי חיפוש וחדירה, הייתה שאלת תום הלב של החוקרים כשהם ביצעו את החיפושים הלא חוקיים בטלפונים הניידים של אוריך וגולן", כתבו הסנגורים עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין בבקשת ההגנה מן הצדק. "קרי, האם החדירה הלא-חוקית לטלפונים הניידים של המעורבים נעשתה בשל טעות וחוסר היכרות, או באופן מכוון ועל אף שהצורך בהוצאת צווים שיפוטיים עלתה קודם לכן, אך נדחתה או נזנחה".
בדיונים שהתקיימו בסוגיה בבית המשפט בינואר 2020, כשנה בלבד לאחר ביצוע החיפוש, הצהירה החוקרת סבן שביצעה חלק מהחיפושים הלא-חוקיים במכשיריהם הסלולריים של הנחקרים בתום לב, וכי לא התקיימו במשטרה דיונים בנושא לפני זימון יועצי רה"מ לחקירה.
אולם הסנגורים טענו כי על-פי פרוטוקול בית המשפט, נשאלה סבן על-ידי השופט: "האם האופציה לגשת לבית המשפט לבקש צו עלתה?", וסבן השיבה "לא זוכרת. עובדתית לא הוצא צו. אם הייתה אופציה כזו אני לא זוכרת. האחריות על זה היא שלי". כך, למספר שאלות השיבה סבן כי "לא זכורה לי התייעצות לעניין עם צו או בלי", "לא זוכרת שיח כזה ביני ובין יורם (החוקר הראשי יורם נעמן - נ"ב)" ו"לא הייתה איתו התייעצות".
גם הפרקליט המלווה של החקירה ויסמונסקי, מי שהיה אז מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות וכיום מנהל מחוז מרכז בפרקליטות, אמר לבית המשפט כי "שוחחתי עם מפקד היאל"כ, שלומית לנדס, ויועמ"ש היחידה. לבקשתי הם הסתכלו על מיילים פנימיים בתוך התיק וגם מזיכרונם. נאמר לי שמתוך התכתובות הפנימיות וגם מזיכרונם, אין מצב שבו עלתה לדיון הוצאת צווי חדירה למי מהמעורבים, ושלאחר מכן התקבלה החלטה שאין בסיס להוציא צווי חקירה בשל חוסר ראייתי. משום שאנו גם מפקחים על החקירה, לא אסתפק בכך גם בשל התפקיד שלנו על פיקוח החקירה וגם כי יתכן בסבירות לא מבוטלת שלדבר זה תהיה נפקדות על ההחלטה".
אלא שלטענת הסנגורים, בניגוד להצהרות סבן וויסמונסקי לבית המשפט, הרי שנמצאה הודעת מייל ששלחה סבן לחוקר נעמן לפני החקירה, וכשנה בלבד לפני הצהרת לבית המשפט, ובה מתייעצת עמו האם יש להוציא צווי חדירה למכשירי החשודים: "האם אנחנו מעוניינים שיהיו לנו צווי חדירה למכשירי הסלולר של החשודים כדי שנוכל לבצע בדיקה במכשירים שלהם ולהבין עם מי דיברו? או שמסתפקים בחקירה שלהם ללא פעולה נוספת?".
בנוסף, בתוכנית החקירה שהועברה לסנגורים נכתב כי "יש לתת דגש בהבאת החשודים עם מכשירי סלולרי שבבעלותם". בהמשך נכתב: "בתום חקירת החשודים, תפיסת מכשירי הסלולר והעברתם לסייבר לצורך העתקתם וביצוע מיצוי בהתאם לממצאים ולגרסאות שינתנו".
לנוכח הראיות החדשות כתבו הסנגורים: "נאמר בעדינות כי הצהרה זו של הפיקוד הבכיר ביותר ביאל"כ הייתה לא אמת. הסתירות אינן שוליות: הן נוגעות לליבת השאלה שבית המשפט העליון הורה לברר - האם אי-הפנייה לצו מראש הייתה תוצר של שגגה נקודתית, או החלטה מודעת. כשמצד אחד קיימים מסמכים מאוקטובר 2019 המלמדים על העלאת הצורך בצו ועל תוכנית אופרטיבית לתפיסה ומיצוי; ומצד שני נמסרת לבית המשפט בינואר 2020 גרסה מכחישה, מתחמקת ומשתנה – המסקנה המתחייבת היא כי לבית המשפט נמסרו מצגים שאינם אמת, באופן מכוון, כדי לטשטש את מודעות החוקרים בזמן אמת לאי-החוקיות הטמונה במתווה הפעולה שנבחר".
על רינת סבן כתבו כי "עדה זו עשתה כל מאמץ אפשרי שלא להעיד עדות אמת. אותה עדה שנשלחה מסרה מצגים שקריים או מטעים ביחס לנסיבות קבלת ההחלטות, הרי שהפגם אינו מוגבל לשלב החקירה בלבד - הוא פוגע ישירות בתקינות ההליך השיפוטי עצמו. במצב דברים זה, הפגיעה בליבת הפיקוח השיפוטי וביכולת של בית המשפט למלא את תפקידו, באופן המצדיק מתן משקל מכריע למסקנה כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב בעוצמה חריגה".
בדיון שלשום הצהיר עו"ד חדד כי בכוונתו לבקש לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק: "יש כאן תיק בעייתי. פילבר טוען שלא הגיש תלונה והוא לא מעוניין בניהול התיק. בהטרדות אחרות המערכת לא טיפלה. התחושה קשה, יש כאן אכיפה בררנית".
כתב האישום הוגש בשנה שעברה, ולפיו השלושה הטרידו את פילבר באוגוסט 2019, כשבאותה תקופה התנהלה עדיין חקירה משטרתית בתיק 4000. פילבר, שמונה בידי נתניהו למנכ"ל משרד התקשורת אחרי בחירות 2015, חתם לימים על הסכם מול הפרקליטות והעיד על חלקו בקשר השוחדי לכאורה בין ראש הממשלה לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'.
על פי כתב האישום, אוריך, גולן ואיינהורן קשרו קשר להטריד את פילבר על רקע היותו עד מדינה. נטען שלשם כך הם שכרו באמצעות אחרים רכב עם מערכת הגברה, ושלחו שני אנשים מטעמם לכתובת ביתו של פילבר בפתח תקווה. השניים החנו את הרכב מתחת לביתו, והשמיעו במערכת ההגברה את קובץ קול ובו הקריאה: "מומו, תהיה גבר. צא ותגיד את האמת, מומו פילבר. מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
ההחלטה על הגשת כתב האישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה עמית איסמן לאחר כמה שימועים שנערכו לשלושה עד לאחרונה. סעיף 249 לחוק העונשין קובע כי ניתן לגזור על אדם שהורשע בהטרדת עד שלוש שנות מאסר בפועל.
