שלושה ימים נותרו עד לחתימה בשווייץ של מזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית, ועדיין פרטיו המלאים של ההסכם - שנחתם כבר "אלקטרונית" ועליו כבר הכריז הנשיא דונלד טראמפ - אינם ידועים. היום (שלישי) אמר הנשיא האמריקני כי ההסכם "הוגן וטוב", וציין: "הוא עובר כעת לשלב השני, שלדעתי יהיה למעשה קל יותר".
לדבריו, "זו הסיבה שנכנסתי לזה, וזו הסיבה שהסכמתי לחתום. בתחילה, כשמרקו (מזכיר המדינה, א"א) היה איתי, הם ניסחו את זה כך שאיראן 'לא תפתח נשק גרעיני'. אמרתי: 'לא, לא. אתם לא רק לא תפתחו נשק גרעיני - אתם גם לא תרכשו אותו'. אז הוספנו את זה, וזה לקח עוד כמה ימים של משא ומתן. זה נשמע מגוחך, אבל כך היה. לכן ההסכם קובע שהם לא יפתחו, לא ירכשו, לא יקנו ולא ישיגו בשום דרך אחרת נשק גרעיני. הם לא ישיגו נשק גרעיני. ואם הם יעשו זאת - כל הגיהינום ייפול עליהם. והם לא יעשו את זה. אנחנו מעריכים את מערכת היחסים שהייתה לנו עם איראן בפרק הזמן הקצר הזה".
בהמשך, כשנשאל על ציפיותיו מישראל והאם ההסכם עם איראן ישרוד אם צה"ל יתקוף בלבנון, השיב טראמפ: "כן, הוא יכול.. בלעדיי לא הייתה ישראל. ביבי צריך להיות אחראי יותר. אני רואה בזה את המלחמה הקטנה, איראן הייתה הסיפור הגדול. אבל יש לנו את אותה בעיה קטנה שממשיכה לצוץ שוב ושוב - וזו חיזבאללה. ישראל נלחמת בחיזבאללה כבר יותר מדי זמן, ויותר מדי אנשים נהרגים. לא חייבים להפיל בניין מגורים בכל פעם שמחפשים מישהו, כי יש הרבה אנשים בבניינים האלה, ולא כולם אנשי חיזבאללה, את זה אני יכול לומר לכם. הצעתי לישראל לתת לסוריה לטפל בחיזבאללה, כי למען האמת, אני חושב שהם יעשו את זה טוב יותר".
בינתיים, האיראנים ממשיכים להתעקש כי בהסכם כלולה גם הפסקת אש בלבנון, שלפי שר החוץ עבאס עראקצ'י תחל ביום שישי. "אתמול הוכרז סיום המלחמה המיידי והסופי בכל החזיתות, כולל לבנון, והיישום הרשמי של מזכר ההבנות יחל ביום שישי", אמר עראקצ'י. הוא איים כי "כל מתקפה צבאית של ישראל נגד לבנון מעתה ואילך תהווה הפרה של מזכר ההבנות עם ארצות הברית. איראן ראתה בסיום המלחמה בלבנון חובה. כמו שהפסקת האש כללה את לבנון, ההכרזה על סיום המלחמה גם כוללת את החזית הלבנונית".
לדבריו, "עקב קשיים בהגעה להבנות, החלטנו לחלק את המשא ומתן לשני שלבים. השלב הראשון דן בסיום המלחמה, במצר הורמוז, בשחרור כספים איראניים מוקפאים ובשיקום. אחר כך יימשך המשא ומתן 60 ימים, עד להגעה להסכם סופי, שידון בנושא הגרעין ובהסרת הסנקציות. ההישג החשוב ביותר של השלב הראשון הוא ההכרזה על סיום מיידי וקבוע של המלחמה בכל החזיתות, שנכנסה לתוקף בבוקר יום שני, למרות שהיישום הרשמי יחל בשישי".
בישראל חוששים שבמהלך החודשיים הקרובים - שלפי ההסכם הצדדים אמורים לדון בהם בנושא הגרעין - איראן תפרוץ לפצצה. אבל נושא מרכזי אחר - הטילים הבליסטיים - ככל הידוע כלל לא מופיע במזכר ההבנות. האיראנים באופן מסורתי לא מוכנים לדון על הטילים כי מבחינתם מדובר בהגנה עצמית.
לאיראן טילים לטווחים ארוכים שמגיעים לאירופה, ולכן האירופים מאוד מודאגים מכך. דיפלומט אירופי בכיר אמר שההסכם הזה כושל ומהווה איום אסטרטגי על אירופה, והביע תמיהה כיצד ארצות הברית לא התעקשה על זה. בעבר דובר על הגבלת טווחים - אבל ספק רב אם האיראנים יסכימו לזה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש במסיבת העיתונאים שאיראן תכננה לפתח 20 אלף טילים בליסטיים, ולדבריו זהו איום קיומי על ישראל. הכוונה היא שאם איראן יורה הרבה טילים בבת אחת, הנזק שייגרם יכול להשתוות לפצצת אטום קטנה. לכן ישראל התעקשה לפגוע ביכולות הבליסטיות של איראן ופגעה במפעלי הטילים, כדי למנוע ממנה לפתח עוד טילים בהמשך. הזמן יוכיח אם הדבר הצליח - כי האיראנים הוכיחו שהם יודעים למצוא תחליפים, וסביר להניח שהסינים יסייעו להם.
במלחמה האיראנים שיגרו אלפי טילים בליסטיים לישראל ולמדינות המפרץ - והיו גם כאלה שהגיעו עד לאירופה, ופגעו בין היתר בבסיס בריטי בקפריסין, החברה באיחוד האירופי. זו כנראה גם הסיבה, שנשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, דרשו בדבריהם אתמול שסוגיה זו תיכלל בהסכם הסופי.
מקרון אמר כי ההסכם צריך לאפשר את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז בדחיפות וללא תנאים, ואמר כי הוא יוצר הזדמנות למשא ומתן רחב יותר שמטרתו לקדם שלום וביטחון ברחבי המזרח התיכון. לדבריו, שיחות כאלה צריכות לעסוק בחששות בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, למה שתיאר כ"פעילותה מערערת היציבות של טהרן באזור" - וגם לתוכנית הטילים הבליסטיים שלה.
פון דר ליין מצדה הביעה תקווה כי ההסכם יפתח את הדלת לשיחות רחבות יותר "ויוביל לסיומן של תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן". האמירות שלהם חשובות, אבל לא מפתיע שדווקא בנושאים שנוגעים לביטחון אירופה - הם מרשים לעצמם להיות קשוחים.
השאלה אם הטילים ייכללו בהסכם הסופי - אם יהיה כזה - תלויה בעיקר באמריקנים ובנחישות שלהם. בכל מקרה ההערכה בישראל היא שלא יהיה הסכם סופי - ולכן סביר להניח שלא רק נושא הטילים יישאר בחוץ, אלא גם הגרעין והפרוקסי. מלבד הטילים, לא נאמר דבר גם על הרחפנים - איום משמעותי אחר, אם כי פחות על ישראל ויותר על שכנותיה של איראן במפרץ.
במרץ האחרון, בעיצומה של המלחמה, שיגרו האיראנים טילים גם לאי דייגו גרסיה, המכונה "אי המפציצים" בשל הבסיס האמריקני הנמצא בשטחו ומרוחק 4,000 ק"מ מאיראן. הדבר העלה את האפשרות שהיא מחזיקה ביכולת לשיגור ארוך טווח יותר ממה שהעריכו בישראל - והטווח הזה מעמיד גם מדינות רבות באירופה תחת מטריית הטילים האיראנית.
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הזהיר לפני המלחמה כי איראן יכולה לשגר טילים גם לאירופה. בישראל, העריכו כי הטווח המקסימלי של הטילים האיראניים עומד על 3,000 ק"מ. עראקצ'י אמר בפברואר כי איראן הגבילה במכוון את טווח הטילים שלה ל-2,000 ק"מ.
טווח של 4,000 ק"מ מכניס למפה מדינות נוספות: הוא מאפשר לאיראן לשגר טילים לכאורה גם אל עבר מערב אירופה למדינות כמו גרמניה, איטליה, פינלנד ואוסטריה. אפילו מדינות בצפון מרכז אפריקה כמו קניה ואתיופיה חשופות לטילים שמשוגרים למרחק כזה. בצד המזרחי, הטילים יכולים להגיע עד לבנגלדש וכמובן להודו, ואפילו לחלקים בסין.
בהכנת הידיעה השתתפו ליאור בן ארי, אלישע בן קימון ויאיר קראוס
