"בית המשפט הנכבד מתבקש לכבד את ריבונות הממשלה, לדחות את העתירות, לבטל את הצו על תנאי שניתן - ולהימנע מפגיעה קשה בהפרדת הרשויות ומהתערבות פוליטית בהרכבה החוקי של הממשלה ומהפיכת הצו למוחלט". כך נכתב בתגובה שהוגשה היום (ראשון) לבג"ץ, לפני הדיון בעתירות לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיתקיים ביום רביעי.
1 צפייה בגלריה
דיון 40 חתימות במליאת הכנסת
דיון 40 חתימות במליאת הכנסת
בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתגובה שהוגשה מטעם הממשלה על ידי עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, צוין כי "עמדת ראש הממשלה והממשלה היא כי דין העתירות היה להידחות כבר על הסף. זאת, בעיקר בשל היעדר כל עילה משפטית להתערבות חריגה וקיצונית באקט החוקתי הראשון במעלה שהוא – הרכבה של הממשלה הנבחרת כפי שזה נקבע בדין על ידי כנסת ישראל, הממשלה והעומד בראשה, ולאור המשמעויות האנטי דמוקרטיות, שפוגעות בהפרדת הרשויות, בעקרונות הממשל התקין, בדין ובפסיקה".
עוד צוין כי "אל לו לבית המשפט הנכבד להיעתר לעתירות המבקשות להביא ליצירת תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידיאולוגית למדיניות אותה מקדם השר לביטחון לאומי".
בתגובת הממשלה הממשלה לבג"ץ נטען כי "הנושא הנדון בעתירות הוא נושא בלתי שפיט. הרכב הממשלה ובכלל זה הסמכות וכן שיקול הדעת בכל הקשור במינוי שרים או העברתם מתפקידים, נתון באופן בלעדי לראש הממשלה ולו בלבד. השיקול המכריע, העיקרי, וזה שבלעדיו אין, הוא השיקול הפוליטי-ציבורי ואין זה מתפקידו של בית המשפט הנכבד לקבוע את דבר זהותם של חברי הממשלה".
הדיון על פיטורי בן גביר יתקיים כאמור ביום רביעי, בהרכב של תשעה שופטים. הדיון נדחה מהחודש שעבר לבקשת ראש הממשלה נתניהו, בעקבות המלחמה. מאז הוציאו השופטים, עוד לפני המלחמה, צו על תנאי שמורה לראש הממשלה נתניהו להסביר את השיקולים מדוע הוא לא מפטר את השר בן גביר.
העותרים לבג"ץ כתבו בעתירה כי תפקודו של בן גביר כשר אינו חוקי, בעיקר בשל התערבויות שלו בעבודת המשטרה, ובניגוד לפסק דין קודם שניתן בעניינו - "בג"ץ פקודת המשטרה". לכך, הוסיפו העותרים כי טענותיהם בהליך הקודם שנדחה, ולפיהן עצם מינויו של בן גביר לקה ב"אי סבירות קיצונית" בשל עברו הפלילי, התעצמו כעת.