רק לפני כמה ימים פרסם השר וחבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי מאמר ב"ידיעות אחרונות", שבו הוא ציין כי לממשלת ישראל החדשה מצפות חמש סוגיות שעליהן היא צריכה להסתער מיום השבעתה: מתקני הגרעין באיראן, משילות, מחירים, משפט ומסורת. הערב (רביעי) הודיע ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו כי הנגבי ימונה לראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל).
במאמר האחרון העריך הנגבי כי הממשלה השישית של נתניהו תיתקל בהתנגדות עזה מצד האופוזיציה בתחומי המשפט והמסורת. לעניין מתקני הגרעין, כתב הנגבי: "אין בישראל מחלוקת על הצורך הדחוף לדרבן את העולם החופשי ומנהיגתו ארה"ב, הגדולה שבבעלות בריתנו, לפעול בכל אמצעי יעיל לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית כל עוד ניתן הדבר.
"ואם העולם יחריש, לא רק נתניהו הבהיר חזור והבהר את זכותה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה. גם בנט ולפיד הקפידו להביא לידיעת הציבור כי הנחו את מערכת הביטחון להיערך לכל התפתחות, לרבות לכזו שבה ניוותר לבדנו אל מול פני איום קיומי". בראיון בחודש שעבר לאולפן שישי, הצהיר הנגבי כי נתניהו יפעל להשמיד את מתקני הגרעין של איראן.
לגבי סוגיית המשילות, הבהיר הנגבי כי "אין ישראלי שלא מתוסכל מתפקודן של כל הממשלות בעשור האחרון בעניין זה. אין מי שלא תובע מן הממשלה החדשה לגייס את כל המשאבים הדרושים כדי לבער את הפשיעה במגזר הערבי, את גביית דמי החסות שפשתה בכל חבלי הארץ, ואת הבריונות, האלימות וההתרסה בכבישים, בבתי החולים, במוסדות החינוך ובמגרשי הספורט".
הנגבי גם הגן על "חוק בן גביר", שיעגן את סמכות השר המיועד לביטחון לאומי להתוות את מדיניות המשטרה, ואמר שלא תהיה השתלטות פוליטית של השר על פעולות המשטרה. ראש המל"ל המיועד אף תקף את ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד ואת הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט, שבהתנהלות שלהם מאז תוצאות הבחירות יש סממנים מדאיגים של אי קבלת דין הבוחר, ממש על סף הקריאה למרי אזרחי. הנגבי גם הגן על "פסקת ההתגברות", והבהיר שהיא דווקא עשויה להסדיר את היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון.
הנגבי הדגיש שנתניהו לא רצה לשוב ללשכת ראש הממשלה כדי לבטל את משפטו אלא כדי להשלים את העבודה מול איראן. "להערכתי, הבעירה הפנימית של נתניהו היא חתירתו לסכל את הסכנה העצומה שמציבה תוכנית הגרעין האיראנית לקיומה של מדינת ישראל. הוא ממוקד במשימה זו כבר למעלה מ-20 שנה, וכעת מתקרב רגע ההכרעה. בהיעדר פעולה ביוזמת מנהיג העולם החופשי, מנהיג העם היהודי ייאלץ לבחור בין כניעה לבין מניעה. כניעה משמעותה השלמה עם איראן כמדינת סף גרעינית. השלכותיה של השלמה כזו הרסניות. מניעה משמעותה נקיטה בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להסיר את הרעה".
הנגבי (65), שמילא בעבר שורה של תפקידים בכירים בממשלה ובכנסת ובכללם שר המשפטים, שר התחבורה, שר הבריאות, השר לביטחון הפנים, השר לשיתוף פעולה אזורי, שר החקלאות, שר התקשורת, השר להגנת הסביבה, שר התיישבות ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, מונה לתפקידו החדש במפתיע. הוא נבחר לכנסת בפעם הראשונה ב-1988 ומאז היה ח"כ כמעט ברציפות, כולל חמש שנים מטעם מפלגת קדימה.
בסוף 2010 הוא פרש מהכנסת לאחר שהורשע בעדות שקר בעניין מינויים פוליטיים ונגזר עליו קלון. הנגבי שב לכנסת לאחר הבחירות הבאות ב-2013. בפריימריז האחרונים של הליכוד נבחר הנגבי למקום ה-46 הלא-ריאלי. ואולם, כבר בשלב מוקדם היה ברור שהנגבי, שנחשב לאחד מנאמניו של נתניהו ומי שנשלח על-ידי לשכתו להגן עליו באולפנים, יקבל תפקיד בכיר.
ריאיון עם הנגבי באוגוסט השנה
(צילום: אורי דוידוביץ, אסף חן)
הנגבי הוזכר גם כמועמד אפשרי לתפקיד יו"ר קק"ל. נתניהו בחן כמה מועמדים לתפקיד ראש המל"ל, בהם רון דרמר שמוזכר כעת כמועמד לשר החוץ ברוטציה עם ישראל כץ או שר במשרד ראש הממשלה לענייני מודיעין ועניינים אסטרטגיים. מועמד נוסף לתפקיד ראש המל"ל היה מי שכיהן כמזכירו הצבאי של נתניהו, אלוף אייל זמיר.
נתניהו מעריך מאוד את הנגבי ומרבה להתייעץ איתו בנושאים ביטחוניים רגישים כמו סוגיית הגרעין האיראני. ראש הממשלה המיועד דאג בעבר למנות את הנגבי למשקיף בקבינט, גם כשהיה שר במשרד ראש הממשלה, ואף מינה אותו כנציגו לנושאים שונים כמו למשל נציג ישראל לדיוני ועידת התורמות לרשות הפלסטינית ונציג ישראל למשא ומתן עם הוותיקן. המינוי של הנגבי מהווה בשורה חשובה למעמד המל"ל. הנגבי מוכר היטב במערכת הביטחון מתוקף תפקידיו הקודמים, וכעת הגוף צפוי לזכות לקשב והערכה בגופי הביטחון השונים.
