אלפי בני אדם הגיעו היום (שני) למסע הלוויה של לוחם סיירת גבעתי, סמ"ר מיכאל טיוקין, שנהרג בדרום לבנון מפגיעת רחפן והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. חבריו קראו לציבור להגיע ולחלוק לו כבוד אחרון, ורבים נענו לקריאה.
לאורך הדרך לבית העלמין עמדו תושבות ותושבים כשהם מניפים דגלי ישראל, שחלקם חולקו על ידי העירייה. טיוקין הותיר אחריו את אימו, קטיה, שאותה גידל כבן יחיד.
בדברי הפרידה שהוקראו בשם אימו וסבו נאמר: "מיכאל שלנו, קשה לעמוד כאן היום וקשה עוד יותר להאמין שאנחנו נפרדים ממך. רק בן 21 היית. צעיר עם חיים שלמים לפניך וחלומות שחיכו להתגשם. לפני 5 שנים וחצי עלית לישראל מלא תקווה אומץ ורצון לבנות כאן את חייך. כולנו ידענו כמה חזק היית - לא רק בגוף, גם בנפש. למרות שהיית בן יחיד בחרת להתגייס. היית חדור מטרה, נחוש, בחרת לתת מעצמך ולתרום. מתחת לכל העוצמה הזאת היה לב ענק. אהבת את המשפחה שלך, את החברים ומעל הכל - אהבת את אמא".
האם והסב גם אמרו בדברי ההספד: "איך ממשיכים מכאן? מישה, אהוב שלנו, אנחנו רואים כמה אהבה השארת אחריך, כמה אנשים זכו להכיר אותך ואהבו אותך. אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע כל יום וכל החיים".
אריאן, בת זוגו של הלוחם שנפל ספדה לו ואמרה: "מישה, אהוב שלי, האהבה הכי גדולה שלי, גיבור שלי, איך זה יכול להיות, זה נכון שאלוהים לוקח רק את הטובים ביותר. היית יפה תואר, מצחיק, חכם ועם הלב הכי גדול שיש. הצחוק שלך האיר כל חדר. הכרנו בדיוק לפני שנה והחיבור בינינו גבר על פערי השפות, התרבות וכל דבר אחר. אני שמחה שהייתה לי את האפשרות להכיר אותך ולהיות חלק מהעולם שלך. אני גאה בך יפה שלי שהגעת כל כך רחוק ועצובה שלא הצלחנו לממש את התוכניות שלנו. תמיד דיברת על להציע לי כשתשחרר, חצי בצחוק וחצי אמת. על חתונה בפראג. אני מתחננת שתשלח לי כוחות. אני אוהבת אותך חיים שלי".
נציג חטיבת גבעתי ספד ללוחם שנפל ואמר: "קשה להיפרד מאדם שהקדיש את חייו לדרך שבחר - דרך של נתינה, שירות ותרומה למדינת ישראל. עלית לישראל לפני שש שנים וכשלוש שנים לאחר מכן התגייסת לחטיבת גבעתי. עברת מסלול ארוך, מאתגר, מחשל ותובעני, שבסופו הפכת ללוחם בסיירת גבעתי - יחידה מובחרת הדורשת יכולות גבוהות, נחישות ואומץ לב. מפקדיך וחבריך מעידים על אדם מיוחד, בעל חיוך תמידי ולב רחב. אדם שרגיש לסביבתו, מתנדב, מושיט יד ומעניק מעצמו מבלי לבקש דבר בתמורה. אדם שלא חיפש כבוד לעצמו, אלא ביקש תמיד לסייע לאחרים.
"לאורך שירותך הקרבי השתתפת בלחימה בכל הזירות, מעזה בדרום ועד לבנון בצפון. היית לוחם מצטיין שפעל מתוך תחושת שליחות עמוקה, ערבות הדדית ורעות, ערכים שבאו לידי ביטוי בכל משימה ובכל פעולה. ביום שבת, 30 במאי, במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, באזור הבופור, נפגעת מרחפן חבלה שהתפוצץ. באירוע נפצעו גם חבריך לצוות. מכאן אנו שולחים איחולי החלמה לפצועים ומחזקים את כלל הכוחות הפועלים בגזרה".
בהמשך דבריו אמר: "משפחה יקרה - חטיבת גבעתי, סיירת גבעתי וכל חיילי צה”ל מרכינים היום את ראשם ומשתתפים בכאבכם העמוק. ביום זה איבדה מדינת ישראל את אחד מטובי בניה".
לאחר מכן הוא פנה לאם השכולה ואמר לה: "בחירתו של מיכאל לעלות לישראל, להתגייס לשירות קרבי משמעותי ולהילחם למען המדינה, גם לנוכח הקשיים והאתגרים שבדרך, מעידה על אופיו המיוחד, על הערכים שספג בבית ועל החינוך שהענקת לו. בשעה קשה זו אנו מבקשים, בשם מפקדי ולוחמי חטיבת גבעתי וסיירת גבעתי, להשתתף בצערכם הכבד. אנו מחבקים אתכם, כואבים את כאבכם ונעמוד לצדכם תמיד. מיכאל, תחסר לנו מאוד. תודה על הזכות שנפלה בחלקנו להכיר אותך, לשרת לצדך וללמוד ממך. יהי זכרך ברוך".
"אדם - היית נחוש, ומבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר"
בהמשך הערב ליוו אלפים למנוחות את סמל ראשון אדם צרפתי ז"ל. רבים הגיעו לבית העלמין הצבאי בראש העין כדי לחלוק לו כבוד אחרון, בעוד משתתפים רבים נדחסו לחלקה הצבאית הקטנה בבית העלמין המקומי.
הלווייתו של סמ"ר אדם צרפתי ז"ל
(צילום: ליאור שרון )
7 צפייה בגלריה
שיירת הדגלים בדרך להלווייתו של סמ"ר אדם צרפתי ז"ל
(צילום: אשר דיין ואלדד עובדיה, דוברות עיריית אשקלון)
צרפתי, בן 20 במותו, שירת כלוחם ביחידת מגלן בעוצבת הקומנדו. הוא נהרג הלילה מפגיעת רחפן בדרום לבנון, באזור רכס הבופור שנכבש אמש על ידי צה"ל לאחר 26 שנה. רגע לפני שהובא למנוחות, סבתו עמדה מול הארון וזעקה: "אדם שלי איפה הצדק"? באותם רגעים עמד מאחוריה השר מיקי זוהר, שהגיע ללוויה כנציג הממשלה.
נציג צה"ל בטקס היה סא"ל אבי, המשרת במילואים כמפקד בכיר ביחידה. הוא ספד לנופל ואמר: "אדם - היית נחוש, חותר קדימה ומבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר. בכמעט שנתיים ביחידה לקחת חלק במשימות מיוחדות שחלקן יישארו חסויות והיה לך בדיוק את מה שצריך ליחידה מקצועניות לצד רוח שטות.
"אנחנו נמצאים בימים קשים מול אויב קשה שמנסה לשזור פחד בארצנו. זו מחויבתנו עבור אדם להמשיך ולפעול. תודה על מה שהיית למען ישראל ולפלוגה, נחוש חודר קדימה ותמיד עם חיוך על הפנים שמדביק את כולם. נאחל מכאן החלמה לחברים שלך. אני מצדיע לך יחד איתם ובשמם".
האם השכולה, מלי, אמרה כי אינה יודעת כיצד מספידים ילד והוסיפה "הנה גם עכשיו אתה מאתגר אותי השמחה והחיוך היו סימן הנכר שלך גם כשראיתי אותך עכשיו כמה יפה אתה. בחרת לא לכתוב מכתב פרידה שלא יהיה מנחוס ונפרדת בפלאפון חבל שלא הקלטתי את השיחות האלו. היה בך הכל אדם אני לא מאמינה שזהו. אתה אהבה והגאווה שלנו והלוואי שאני הייתי שוכבת פה במקומך, ובאיזשהו מובן אני שוכבת כאן לצידך".
איתן כרמל, חברו לצוות, פנה תחילה לבני המשפחה והבטיח להם: ״אתם לא תישארו לבד אעשה הכל בכדי לעזור לכם להנציח אותך".
בהמשך סיפר על הרגע שבו התבשר על נפילתו של חברו: "התקשרה אליי קצינת נפגעים ושאלה מי מהחבר'ה ידבר? ישר עניתי שאני. אני לא יודע איך לדבר עליך בלשון עבר השארת אותי פה לבד עד המוות. היינו צוחקים תמיד על מה יקרה אם מישהו מאיתנו ייפול בקרב ועכשיו אני לא צוחק, אז אדם שכחתי איזה שיר של אריק איינשטיין רצית.
"תמיד שאפת להיות הכי מהיר והכי חזק, הגעת למגלן והיית מבסוט, הערצתי אותך, תמיד הייתי מספרים לחברים שלי עליך. היית חמור גדול מאחר סדרתי שהיה אומר לי שהוא יוצא ואני ידעתי שרק עכשיו נכנסת להתקלח. היית החבר הכי טוב שלי ואני לא יודע איך אמשיך כאן בלעדייך, אוהב אותך אחי".
רועי ניצני, חבר ילדות של צרפתי, אמר בהספדו כי חבריו תמיד יהיו המשפחה שלו. "בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שנהייה ברגע הזה. תמיד היית הכי יפה והכי מצחיק בן אדם שכולם אוהבים הצלחת לגעת בכל כך הרבה אנשים, אין דבר שאהבת יותר מלשמוע ולשמח את החבר'ה שלידך".
גם גל אור, חבר ילדות נוסף, ספד לצרפתי ואמר: "כל כך הרבה תוכניות היו לנו ביחד אנחנו לא מצליחים לעכל את המציאות הדפוקה שנפלה עלינו. תודה הזכות להיות איתך ולצחוק איתך, לעשות את ערבי שתייה שלנו יחד והעיקר לגדול איתך יחד. מעכשיו והלאה בכל מקום שאנחנו נהייה אתה תהיה איתנו".
