ציוני הבגרויות בכל התיכונים בשנת 2024 נחשפים לראשונה - וכמדי שנה הם ממחישים את גודל הפערים בין השכבות המבוססות לחלשות, בין החינוך הממלכתי-דתי לממלכתי ולחרדי ובין המרכז לפריפריה.
הנתונים נחשפים במסגרת מיזם מיוחד של ynet והתנועה לחופש המידע, שחושף את הציונים זו השנה השישית. במסגרת המיזם ניתן לבדוק את הציון הממוצע במקצועות החובה בכלל היישובים ובתי הספר בישראל בין השנים 2024-2017, אף להשוות ביניהם. ציוני 2024 מתפרסמים כאן לראשונה בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד החינוך על-ידי התנועה לחופש המידע. אז מה הממוצע ביישובים השונים, מי בצמרת ומי בתחתית?
איך חושבו ודורגו ההישגים?
בהתאם למדיניות עיבוד הנתונים של משרד החינוך, לא חושבו ולא נספרו בתי ספר שבהם נבחנו פחות מ-11 תלמידים בבחינה מסוימת (לדוגמה בבחינת 5 יחידות במתמטיקה). חישוב הממוצע בכל אחד מהיישובים נעשה כך: איגדנו בנפרד את הציון הממוצע בכל בית ספר והכפלנו אותו במספר הנבחנים שניגשו באותו מוסד לימודים. את התוצאה שהתקבלה מכל בתי הספר של אותו יישוב חילקנו במספר הנבחנים שניגשו לבחינה באותו יישוב. (למשל: בתל אביב ישנם 42 בתי ספר שניגשו לבחינה ב-2 יח' אזרחות - הכפלנו כל ממוצע של בית ספר במספר הנבחנים. את הסכום שיצא חילקנו במספר התלמידים הכולל מתל אביב שניגשו לבחינה).
הצמרת והתחתית של 2024
כאן ניתן לראות. בין היתר, אילו יישובים נמצאים בראש הטבלה והצטיינו במקצועות השונים, ואילו יישובים צריכים חיזוק. כדי לתת משקל סטטיסטי סביר בדירוגי הצמרת והתחתית של בחינות הבגרות במקצועות החובה המשותפים לכלל הזרמים במערכת החינוך, חושבו יישובים שבהם ניגשו יותר מ-200 תלמידים לבחינה. המקצועות שבהם חושב המדד: מתמטיקה (כל היחידות), אנגלית (כל היחידות), אזרחות (2 יחידות), ספרות (2 יחידות) והבעה עברית (2 יחידות). הציון חושב ללא נקודה עשרונית, גם אם היא גבוהה במיוחד.
בשאר המקצועות החישוב נעשה בהתאם לכל היישובים שנתוניהם חושבו על-ידי משרד החינוך, ללא נקודה עשרונית. בחלק מהמקצועות לא מופיע דירוג מלא, או בכלל, בשל העובדה שהתקבלו נתונים של פחות מ-20 יישובים.
מה מלמדים הנתונים?
לפי נתוני משרד החינוך, 446,365 תלמידים למדו בכיתות י'-י"ב במסגרות חינוך שמגישות לבגרות. שיעור הזכאות לבגרות מלאה עמד על 76.6% מהתלמידים, לעומת 76.3% בשנת 2023. בחברה הערבית הנתון עומד על 78.3%, לעומת 77.8% בחברה היהודית. שנת 2024, למעשה, השלימה מהפך במובן זה, אחרי עלייה שנתית עקבית בשיעור התלמידים הערבים שזכאים לבגרות.
גם השנה נעזרנו בחברת מדלן כדי להכין ציון משוקלל לכל בתי הספר והמחוזות, שמשלב שלושה מקצועות: אנגלית (40% מהציון המשוקלל), מתמטיקה (40%) ועברית (20%). הניתוח התחשב גם באחוז התלמידים שניגשו לבחינה בכל אחת מרמות הלימוד (2 יחידות בעברית, ו-5,4,3 במתמטיקה ואנגלית). אם בית ספר מסוים קיבל ציון גבוה מ-100, הוא נורמל כלפי מטה ל-100. כדי להבטיח מובהקות סטטיסטית ולמנוע עיוותים שנובעים מקבוצות קטנות מאוד, המדד כולל רק בתי ספר תיכוניים שבהם נבחנו יותר מ-100 תלמידים בשקלול המקצועות הנבדקים.
אמנם ב-2024 חלה עלייה בשיעור הזכאות הארצי לבגרות, אך השיפור חל בכל הקבוצות ומפת הפערים נותרה כמעט יציבה - כשהחינוך החרדי ממלכתי בתחתית, בפער ניכר מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. וכך נראית הטבלה בחלוקה למחוזות ופיקוח, לפי שלושת המקצועות הנבחרים:
בראש המדד המשוקלל, באופן לא מפתיע, נמצאים בתי ספר במרכז, רשויות מבוססות ותיכונים פרטיים ממיינים שגובים תשלומי הורים גבוהים. בתחתית - בעיקר בתי ספר ערביים, וגם חרדיים.
מנכ"ל מדלן, טל קופל, אומר כי "הנתונים שעולים מהניתוח שלנו מציגים תמונה לא פשוטה של פערים במערכת החינוך, שמשפיעים באופן ישיר על העתיד של הדור הצעיר. מה שחשוב להבין הוא שמיקום גיאוגרפי הוא לא חזות הכל: הפערים בין המרכז לצפון, למשל, הם יותר עניין של נגישות למשאבים ורקע חברתי-כלכלי מאשר מרחק פיזי. העובדה שיש יישובים בפריפריה או באזורים כמו יהודה ושומרון שמצליחים להגיע להישגים גבוהים, מוכיחה שעם השקעה נכונה ותכנון ממוקד אפשר לגשר על המרחק".
טל קופלצילום: אורית פנינילדבריו, "האתגר הגדול כיום הוא השקיפות. מאז שבוטלו בחינות המיצ"ב, להורים קשה מאוד לדעת מה המצב הלימודי של הילדים בשלבים המוקדמים. התיכון הוא למעשה התחנה האחרונה לפני הבגרות, ולעיתים קרובות מדי מגלים את הפערים רק כשכבר מאוחר מדי לתקן אותם. השאיפה שלנו צריכה להיות מערכת שוויונית שמאפשרת לכל ילד למצות את הפוטנציאל שלו, בלי קשר למקום שבו הוא גר".
עו"ד אור סדןצילום: עידן גרוסעו״ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע, שמנחה את הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, מסר כי "נגישות לנתוני בגרות בחתך בית-ספרי היא תנאי סף לקידום שוויון הזדמנויות. משרד החינוך מועל בתפקידו בכך שהוא הופך את המידע הזה ליעד קשה להשגה, במקום להנגיש אותו לכל משפחה בישראל בלחיצת כפתור. התנועה והקליניקה צריכות, שנה אחר שנה, להיאבק על הנתונים הבסיסיים הללו. רק עם גילוי נתונים מעין אלו, הורים, בתי ספר ורשויות מקומיות יוכלו לפעול להפניית משאבים לאזורים המוחלשים באמת ולגבש צעדים אופרטיביים שיבטיחו שכל תלמיד ותלמידה יקבלו הזדמנות שווה, ללא קשר לכתובת המגורים שלהם".
את בקשת המידע הגישה הסטודנטית עמית ליזמי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
