המאבק על שטחי C ברחבי יהודה ושומרון צובר תאוצה: המתנחלים טוענים כי הבנייה הבלתי-חוקית של הפלסטינים בשטחים שנמצאים בשליטת ישראל מתקדמת ללא אכיפה ובאין מפריע.
מנתונים של תנועת "רגבים", שמיפתה את היקף הבנייה הפלסטינית ותציג אותה היום (שני) בדיון של שדולת ארץ ישראל בכנסת, עולה כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה בבנייה של הפלסטינים, אך עדיין מדובר בהיקפים גדולים, ובכל יום צצים בממוצע שבעה מבנים חדשים - למגורים, לשימוש ציבורי וכיו"ב.
3 צפייה בגלריה
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בשומרון
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בשומרון
מתוך מיפוי השטח: רוב הבנייה הלא חוקית - בשומרון
(צילום: רגבים)
לפי "רגבים", בין השנים 2021-2019 הקימו הפלסטינים 5,097 מבנים לא-חוקיים חדשים לעומת 7,957 בין השנים 2019-2017, אולם האחיזה בקרקע לא השתנתה. בסך הכל משנת 2008 הוקמו לפי רגבים 72,274 מבנים פלסטיניים. עוד עלה כי מרבית הבנייה מתרחשת בשומרון (1,739 מבנים) בעוד שבבנימין נבנו 977 מבנים.
בתנועה גם מיפו את השטח החקלאי שהפלסטינים תופסים בשטח ואומרים כי גם הוא מתרחב לאחרונה. לדבריהם, הפלסטינים מחזיקים 7,125 דונם במסגרת פעילות חקלאית שכוללת נטיעת מאות אלפי עצים בשנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף של עשרות קילומטרים בשנה והכשרת בורות מים להשקיה, וטענו שעיבוד חקלאי רציף גורם לקרקע לעבור בפועל לידי הפלסטינים.
3 צפייה בגלריה
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בהר חברון
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בהר חברון
(צילום: רגבים)
3 צפייה בגלריה
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בגוש עציון
מפת בנייה פלסטינית בשטחי c בגוש עציון
(צילום: רגבים)
מנגד, גם המתנחלים פועלים בשטח כדי לקבל אחיזה על הקרקע. בשנים האחרונות הוקמו בעידוד המועצות האזוריות חוות חקלאיות בנקודות אסטרטגיות בין כפרים פלסטיניים, ושם הוצבו משפחות וצעירים כדי "לתפוס" כמה שיותר שטח חקלאי.
הבוקר, למשל, המנהל האזרחי ביצע הריסה בכרם ענבים שנמצא בשטח ההתנחלות עמונה שפונתה ב-2017, בעקבות התחייבות של המדינה לבג"ץ. מדובר בכרם שנמצא בחלקו בשטח C וחלקו בשטח B. החקלאי ידידיה שפיץ שהתגורר בעבר בעמונה תקף את ההחלטה לאכוף את ההתחייבות ואמר: "ערב עשרה בטבת מדינת ישראל מחליטה לפעול על פי מידת הדין ולא לפי מידת הרחמים. ללא שום צדק וללא שום מוסר מחליטה לעקור כרם שנטוע 21 שנה בעמונה 5 שנים אחרי שהרסו את היישוב".
אחד ההסברים שהציגו ברגבים לירידה בהיקף הבנייה מול העלייה באחיזה של השטחים החקלאיים, טמון בהחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבנייה חדשה - להפנות אותם למימון המאבק המשפטי למניעת אכיפת הבנייה הבלתי-חוקית וההשתלטות החקלאית שתופסת הרבה שטח בהשקעה לא רבה.
"הרשות מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח", אמר מנכ"ל התנועה מאיר דויטש. "זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור".
גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן", אמר במהלך הדיון בכנסת כי "מדינת ישראל נמצאת במערכה של ממש בכל הנוגע לשטחי ההתיישבות. חוסר הריבונות בישראל נמשך וכעת ישראל מאבדת דה פקטו את שליטתה בשטחי C. הגיע הזמן שהמדינה תסביר לאיחוד האירופי כי היא איננה עוד קולוניה שלו".