קרב התא"לים: מכתב רשמי שיצא בימים האחרונים מאגף המבצעים של צה"ל יוצר סערה בצבא, בעקבות האשמות קשות שמוטחות בו כלפי תת-אלוף במיל' אורן סולומון, שלחם ב-7 באוקטובר ליד מסיבת הנובה, טען בהמשך לטיוחים בתחקירים - וכעת נחשב לאחד המועמדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשות המטה לביטחון לאומי (המל"ל).
במכתב, שהגיע לידי ynet, נטען שסולומון שיקר בבוטות וניפח את "גבורתו" בקרב בעוטף, הגזים מאוד במספרי האנשים שהציל, ובכלל לא פיקד על כוחות שאלתר או הכווין מסוק של חיל האוויר - כפי שסיפר פעמים רבות. על פני 10 עמודים, עם נספחים ותחת חותמת אגף המבצעים, חטיבת תורה והדרכה, הציג בימים האחרונים תת-אלוף במיל' מאיר פינקל ממרכז "דדו" לחשיבה צבאית בינתחומית שורה של האשמות כבדות כלפי מנהל הלחימה של אוגדת עזה בתחילת המלחמה - תא"ל סולומון.
פינקל שימש באחרונה כחבר בכיר בוועדה של אלוף במיל' סמי תורג'מן, שבדקה את איכות תחקירי 7 באוקטובר שנערכו בצה"ל. הוועדה קבעה בין היתר שתחקיר מסיבת הנובה סומן בצהוב עקב חוסרים שהיו בנתוניו המחייבים השלמה.
בין שני הקצינים במיל' התפתח באחרונה ויכוח פומבי באשר לתחקירים המטכ"ליים על 7 באוקטובר. פינקל מצידו הציג לדבריו בוויכוח שש סיבות שמפריכות את טענות סולומון נגד תחקיר הנובה. "סולומון בתגובה לא התייחס עניינית לשש הסיבות שמניתי, וטען כי איני בקיא בפרטים", כתב פינקל במכתבו למפקדים בכירים בצה"ל. "סולומון גם טען פרטנית נגד תחקיר הנובה, ממנו הועלם לדבריו לצורך סיכולו לטענתו".
"מוטרדות קשה ממה שמצאתי"
סולומון, נזכיר, הודח מתפקידו על-ידי מפקד אוגדת עזה, תא"ל ברק חירם. חקירת מצ"ח נגדו בחשד להוצאת מסמכים מסווגים מהצבא נסגרה ללא אישום בשל חוסר בראיות. פינקל כתב: "לסולומון יש שיטה קבועה של שליחת מכתבים לראש הממשלה ולשר הביטחון על אנשים שלטענתו אינם ראויים לשרת בתפקידם או שעשו עבודתם בצורה שגויה, כפי שהאשים שוב ושוב את הרמטכ"ל הלוי וטען נגד מפקד פיקוד דרום לשעבר אלוף ירון פינקלמן ונגד מפקד אוגדת עזה הנוכחי תא"ל חירם. בדיקות שערכתי בעקבות קריאת המכתב גרמו לי למוטרדות קשה ממה שמצאתי".
פינקל מבקר במכתבו גם את ההתנהלות התקשורתית של צה"ל לגבי ההאשמות הפומביות החוזרות של סולומון בתקשורת - מדיניות שמתבססת על התעלמות בעיקרה מטענות סולומון באופן שמשאיר את דבריו ב"זירה נטושה" ולכן הן נתפסות, לשיטת פינקל, כדברי אמת גם בקרב חיילים וקצינים בצבא שנחשפים לטענות. פינקל, אפוא, החליט להוריד את הכפפות נגד סולומון, וצלל לפרק העובדות בתחקיר הנובה שנערך ע"י תת-אלוף עידו מזרחי.
פינקל, שליווה כמפקד את התחקירים הרבים של המלחמה, טוען שהממצאים שליקט לגבי סולומון גם ינסו לסתור את הטלת הרפש לדבריו מצד מנהל הלחימה של אוגדת עזה כלפי חברי צוותי התחקירים. "לכולנו יש חוסר נעימות להתמודד עם התקפות אישיות של פרטים שחוו משבר גדול כמו משפחות שכולות וייתכן שזו הסיבה שצה"ל לא רוצה להתעמת עם מי שנקלע לטבח ונלחם בה בגבורה, כמו סולומון, או לפחות תפקד היטב", ציין פינקל במכתבו. "אולם יש מגבלה לחוסר נעימות זו מול רצף מתקפות ללא מענה. הפגנת גבורה אינה יכולה לשמש מעטה לשקרים ולהכפשה".
לפי פינקל, הפערים בין תיאורי הגבורה של סולומון, כפי שהעיד עליהם בעצמו בתקשורת, לבין ממצאי תחקירי הקרב ליד מסיבת הנובה "עצומים". ראשית, טוען פינקל, שסולומון שיקר כשטען שצוות התחקור המטכ"לי לא שוחח עימו, מאחר שהצוות ואף קצינים בכירים בצבא שוחחו איתו בנושא שבע פעמים ושמעו את השגותיו. באשר לקרב עצמו, פינקל טוען כי "סולומון הגזים במאות אחוזים, בעניינים כמותיים כמו כמות האזרחים שהציל, הזמן בו היה תחת אש ועוד ולמרות נתונים סותרים שהוצגו לו מספר פעמים".
לפי פינקל, "סולומון רואה עצמו כאישיות חשובה עד כדי כך שיש מזימה מערכתית להפילו, למרות שהלוי לא הכירו וכי צוות תחקיר הנובה החל עבודתו כשנה לפני פיצוץ ההדחה של סולמון מאוגדת עזה בשל 'יחסי מפקד-פקוד'. למען הסר ספק, אין לצה"ל מכונה לחיזוי העתיד או תנועה אחורה בזמן. סולומון לא טרח להסביר גם כיצד צוות תחקור שלם בראשות תא"ל מזרחי, קצין הנדסה ראשי לשעבר שאינו מכיר בכלל את סולומון, ישים לו למטרה לפגוע בו אישית. בשקריו ובהכפשותיו סולומון פוגע בביטחון המדינה, במוסד התחקיר וביכולת הלמידה, תוך ערעור ביטחון הציבור בתחקירי צה"ל ובדימוי הצבא".
"חתר לעצב את התחקיר"
פינקל, כיום ראש תחום המחקר במרכז דדו, פירט בנספחים למכתבו מדוע לדעתו סולומון שיקר וניפח את גבורתו: "הצוות של מתחקר מסיבת הנובה היה בלתי תלוי, נפגש עם סולומון מספר פעמים והוא מצידו חתר לעצב את התחקיר כדי שייתן מענה לסיפור גבורתו האישי ולא לסיפור המעשה הכולל. הניסיונות שלו להשפיע על התחקיר נתקלו בחומה בצורה שכן צוות התחקיר מעולם לא הושפע על-ידי גורם חיצוני, גם לא על-ידי מפקד פיקוד הדרום והרמטכ"ל. טענות סולומון נבחנו בשלוש הזדמנויות שונות".
בהתייחסו לקרב בנובה, פינקל שחזר נתונים מהתחקיר המטכ"לי: "בין 8:10 ל-9:15 עיקר הלחימה במחבלים שהגיעו לנובה נוהלה בנקודת החסימה הצפונית של המסיבה, על כביש 232, עם 16 שוטרים שנלחמו בכ-100 מחבלים. 14 מהשוטרים נפלו בקרב. סולומון עצר את רכבו כ-500 מטרים דרומית לנקודה זו, ושם פעל עם שני שוטרים ומאבטח חמוש בקרב השהייה מול המחבלים. בהמשך כוח זה דילג 400 מטרים דרומה לנקודת הטנק הדרומית ואליהם הצטרפו שישה שוטרים.
"בין 9:15 ל-10:00 עיקר כוח המחבלים ביצע מסע טבח במתחם המסיבה ולאחריו עזב את המקום, כאשר לפי הערכות נשארו במתחם 15-10 מחבלים. באותן שעות ממש סולומון שהה בנקודה הדרומית ביותר של המרחב מבלי יכולת להשפיע על הטבח שהיה במסיבה. מ-9:15 עד 11:30, סולומון ובנו ניהלו קרב השהייה מול מחבלים בודדים שירו לעברם מטווח של מאות מטרים. כוח זה סיפק הגנה לכ-50 משתתפים במסיבה, טיפל בפצועים ודאג לפינויים בבטחה. החל מהשעה 11:30, עם הגעת כוח 'שקד-מצדה', פסקה האש לכיוון הכוח בנקודת הטנק הדרומית".
מסיבת הנובה ברעים, לפני הטבח
סולומון תיאר במכתב ששלח לרמטכ"ל הנוכחי רב-אלוף אייל זמיר באפריל בשנה שעברה, כי ניהל קרבות במשך 10 שעות לאחר שנתקל בדרך במארבי מחבלים. סולומון ציין אז כי מדובר ב"אולי קרבות מהקשים והאכזריים ביותר באותה השבת. פיקדתי על כוחות מאולתרים, מעטים נגד רבים, אני ובני עם מעט שוטרים, זכינו להציל 360 אנשים, 160 מהם תחת אש. לצערי נדהמתי להיווכח כי לחימתי ולחימת השוטרים שונמכה, היטשטשה ועומעמה, איני יודע בדירקטיבה של מי, אך אוכל רק לשער". סולומון ציין אז עוד: "עם פרסום התחקיר המטכ"לי לכתבים, נשבר עוד שיא של נבזות כאשר חלקי בקרב ושל בני והשוטרים נעלם כלא היה. כל שעשינו לא היה לקל פרס אלא להציל חיים".
פינקל מצידו כתב בנספח: "סולומון הגיע למרחב המסיבה ב-8:18 ועזב את השטח לכל המאוחר בשעה 15:00. המתקפה החלה ב-8:10 והאש הכבדה נפסקה לכל המאוחר ב-11:30, כלומר לחימה במשך שלוש שעות וחצי. הטיפול והפינוי של הפצועים נעשה בעיקר על-ידי המשטרה וכוח 'מצדה', בזמן שסולומון טען שנלחם 10 שעות בקרבות מהקשים והאכזריים ביותר".
עוד פירט פינקל: "סולומון טען שאלתר כוחות מאולתרים עליהם פיקד, נלחם פנים מול פנים, 'הכוונתי כוחות ומסוק קרב', 'ניהלתי פינוי פצועים וניצולים, ובסך הכול זכינו להציל מעל ל-300 אנשים, כ-160 מהם תחת אש תופת'. לפי העובדות, הוא נלחם בגבורה לצד כוחות משטרה, אך לא פיקד עליהם. מצלמת גוף שפעלה על אחד השוטרים המחישה ששניים מהשוטרים שלחמו ליד סולומון פעלו ביוזמה עצמאית, חילקו משימות באשר לטיפול בפצועים ופתיחה באש, הנחו חיפוי וחילוץ על האזרחים ולעיתים קיבלו החלטות בשטח בניגוד לעמדת סולומון".
פינקל הוסיף: "אף שהכוח פעל בתיאום, לא נצפו יחסי פיקוד ברורים בין הצדדים. הכוחות שהגיעו לזירה לא פעלו בתיאום עם האוגדה (שבה היה סולומון קצין בכיר במיל') למרות תיאוריו שהקפיץ כוחות. המסוק שהוזנק לשטח לא זיהה את נקודת הטנק שבה נלחם סולומון וגם לא פעל בשטח, ובשום שלב סולומון לא דיבר עם הטייס ישירות.
"סולומון גם טען שניתן היה למנוע את הטבח בבארי אם שיירת המחבלים שעשתה דרכה לקיבוץ הייתה מופצצת מהאוויר. סולומון מתעלם מהעובדות: עיקר הטבח בבארי הסתיים עד שעה 12:15, עוד לפני שכוח המחבלים האמור נכנס לקיבוץ. גם הטענה כי הועלמה פרשת המסק"ר, שלא ירה על טנדר נוחבה שזיהה, אינה נכונה: צוות התחקיר הוא שאיתר האירוע והעבירו למתחקרי הקרב בבארי, האירוע תוחקר לעומקו בחיל האוויר, לרבות תשאול הטייס ומפקד הטייסת ונקבע שהיה נכון לשקול ירי הרתעתי, בדיעבד. האירוע לא הוסתר והצוותים התעקשו שהתיעוד והמידע יוצג גם למשפחות, כפי שקרה".
לדברי פינקל, "סולומון גם טען שהיה הראשון שהבין את גודל האירוע ופינה אזרחים מהנובה, למרות שמפקד תחנת אופקים היה הראשון להורות זאת ב-6:35 ומי שביצע זאת היו השוטרים והמאבטחים של המסיבה, לפני שסולומון הגיע למרחב. בתיעוד של 10 הדקות הראשונות של סולומון במרחב המסיבה הוא נראה מבולבל, מנסה לברר מה קורה, הולך וחוזר לרכבו, משתתפי המסיבה שאלו אותו מה לעשות והוא אמר להם לנסוע דרומה. הוא אינו הראשון ואינו האחראי לפינוי מהנובה".
בהתייחס למספר הניצולים, פינקל ציין כי "סולומון העיד שבמרחב הטנק היו 50 אזרחים. שני השוטרים לצידו העידו על 30-15 אזרחים בנקודות זמן שונות. לפי עדויות וצילומים שונים, ניתן להעריך שהיו כ-60-50 אזרחים במרחב הטנק (ולא 160 או 300 שניצלו כפי שסולומון טען בתקשורת)". פינקל ציין עוד כי בניגוד לטענת סולומון שהודר מהתחקיר, שמו מוזכר בו 25 פעמים, כפי שהוצג לפורום מטכ"ל שבו נכח גם מנהל הלחימה של אוגדת עזה.
לדברי פינקל, "סולומון גם צוין לשבח בתחקיר. התחקיר הוצג בצורה עניינית והוגנת תוך שמירה על יושרה מקצועית חרף לחצים חריגים ובלתי סבירים שהופעלו על הצוות מטעם סולומון לאורך הדרך. גם תפקוד השוטרים צוין לשבח 20 פעמים. סולומון גם לא היה ראש צוות כל התחקירים כפי שטען, אלא שימש כנציג אוגדת עזה בתחקירים המטכ"ליים, והוא לא הכווין מקצועית את המתחקרים כפי שטען, אלא ראשי צוותים ואלופים במיל' עשו זאת".
המכתב של פינקל שופך אור גם על הסיבות שבעטיין סווג התחקיר של הנובה על-ידי 'ועדת תורג'מן' בצבע כתום: "התחקיר היה חסר כי לא התייחס לתפיסת ההגנה המרחבית של אוגדת עזה, מאחר שנושא זה תוחקר בנפרד - הצורך בתחקור תהליך אישור המסיבה והחוסר בתחקור שיתוף הפעולה עם המשטרה בגלל שתחקירי צה"ל בוצעו בנפרד מתחקירי המשטרה והשב"כ".
