יום השפה הערבית הבינלאומי הוא הזדמנות נדירה לחשוב על מערכת היחסים שלנו עם השפה הערבית, ובעיקר – עם החשיבות של הבנת התרבות ואני לא מדבר על להזמין בקלאוות או חומוס.
ארשה לעצמי לומר, שמצד אחד אנחנו כיהודים ישראלים כל כך מחוברים בנימי נפשנו לאזור, להיסטוריה ולמורשת שלנו כאן. זה חשוב כל כך, והיד עוד נטויה להמשיך לנטוע, ולהתחבר, בדיוק כמו אהוב שחזר לאהובתו אחרי 2000 שנות גלות.
אולי בגלל שכל כך היה חשוב לנו להתחבר אחד לשני, הפכנו בורים למרחב בו אנו חיים - שהשפה המובילה בו היא ערבית.
נאומי המנהיגים הסובבים אותנו - ששוטפים את ערוצי הטלגרם - אולי מצליחים לחשוף את קצה הקרחון עליו אנו חיים, אך הם לא יכולים לתרגם את העומק המסתתר בין המילים, שהוא לעיתים חשוב הרבה יותר - כפי שחווינו כולנו באותה שבת באוקטובר 2023.
7.10 הייתה דוגמא מצוינת לבורות העמוקה, בה לא הצלחנו לקרוא את הכתובת שהייתה על קירות הטלגרם והאינסטגרם - אולי כי חשבנו בעיניים זרות מדי, אולי כי לא רצינו להאמין עד כדי כך.
"בעזה יש גברים שחופרים מנהרות, חוזרים בשקים מלאי חלקי גופות" זו נבואה יוטיובית שנכתבה במאי 2021 על ידי ראפר מזרח ירושלמי שמוכר כ"שאב ג'דיד" - נער חדש. בפעם האחרונה שבדקתי, לשיר הזה היו מעל 100 מיליון צפיות.
אם אתם יהודים, כנראה שלא שמעתם על שאב ג׳דיד עד לקריאת שורות אלה, אך כל קולגה או שכן ערבי שלכם מהדור הצעיר מכיר אותו כמעט בוודאות. הדוגמא הזאת, היא מסר עבור כולנו, עד כמה חשוב לקרב בין התרבויות, לייצר ביניהן שיח באמצעות שפה משותפת, לקיים תקשורת רציפה, ולא להשאיר את שאב ג'דיד בוואקום.
לחבר בין כל חלקי החברה
ביום המיוחד הזה, אני נזכר בנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, שידע לחבר לא רק בין כל חלקי החברה הישראלית, אלא גם בין חלקי המזרח התיכון. "אנחנו פה באזור הזה, צריכים ללמוד לדעת מה הערך של התרבות הערבית, זה לא מספיק לדעת להגיד בערבית כמה עולה פיתה? - מה עם הנשמה?"
בדיוק מהנקודה הזאת הקמתי את בלנדר – בשל הצורך להבין את השפה דרך אותה הנשמה - התרבות. להבין את המנהגים, להתחבר לאנשים, ולהבין מה קורה בקרבנו. לשמחתי, בשנתיים האחרונות מאז השתנו חיינו, חלה התעוררות גדולה ברצון של אנשים ללמוד ערבית - וכמו שאמר נבון, לא כדי לשאול כמה עולה פיתה, אלא כדי להבין מי נמצא כאן סביבנו.
חן קופרמןאני פוגש מדי יום באנשים שתוהים: ״איך לא למדתי את השפה הערבית והתרבות הערבית קודם״, לשמחתי - רבים מהם אומרים זאת כי ברצונם לקרב ולהגדיל את הטוב, ולא רק כדי להיזהר ולהישמר מהרע.
בפרקי אבות נכתב "לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". ובאסלאם אומרים "בקש את הידע מהעריסה עד לגומחת הקבר". נראה לי שאם את או אתה קוראים את הטור הזה, אתם איפשהוא באמצע בין העריסה לגומחה (עד 120, ח'מסה ח'מסה) אבל תכל'ס, עכשיו אין לכם תירוצים.
חן קופרמן הוא מייסד ומנכ"ל עמותת "בלנדר", המפעילה תוכניות ללימוד ערבית ועברית, דרך הכרת התרבות הערבית.
