שאנן, שעבדה כספרנית באוניברסיטת בן גוריון, הייתה פעילה חברתית שוחרת שלום ואוהבת אדם. לאורך שנים התנדבה עם קשישים ובהקראה לעיוורים במרכז לעיוור בעיר. היא השתתפה באדיקות במשמרת 101 ותמכה במשפחות החטופים, והייתה מפעילות המחאה הבולטות בעיר. יום לפני שנהרגה בהתקפת הטילים האיראנית, היא עמדה בצומת במשכן נושאת שלט: "ועכשיו - החטופים".
המחאה השקטה לכבוד נעמי שאנן ז"ל
(צילום: תניא ציון וולדקס)
"היא פעלה ללא לאות למען שובם של החטופים, ממש עד יומה האחרון", סיפרה תניא ציון וולדקס, שמתעדת את ההפגנות בדרום וברחבי הארץ.
חבריה ממשמרות ועצרות המחאה כואבים את אובדנה של אישה שתמיד דאגה לאחרים. "יש תסכול מטורף, כי נעמי הייתה זו שהכי ממוגנת״, סיפרה שרית לזרוביץ, ״היא תמיד הייתה דאגה לי, ונזפה בי שאני לא יורדת למקלט. ההודעה הראשונה שכתבתי לה אחרי הנפילה הייתה, ׳את בסדר?׳, ואמרתי לעצמי מה אני כותבת לה? ברור שהיא בסדר. יש לה ממ"ד.
״אז התחלתי להתקשר ואף אחד לא ענה״, היא מספרת, ״זה לא נתפס. היא הייתה אישה שזכויות אדם היו חשובות לה, בכל יום ב-8:00 בבוקר היא עמדה יחד עם חברותיה בצומת, גם במלחמה. הן עמדו במקום, שלוש נשים מבוגרות, שבו הן יכולות לרוץ לבניין לתפוס מחסה. היא אמרה, ׳מלחמה, לא מלחמה, אני הולכת להילחם למען החטופים. אני מסוגלת לעשות זאת. אני צריכה לזכור אותם׳. היא מאוד דאגה, על כל ׳הותר לפרסום׳ היא דאגה. היה לה חשוב שכולם יהיו בסדר, אין הרבה אנשים שדואגים קודם לאחרים ואחר כך לעצמם. אבל זו הייתה נעמי. למרות שהיא מבוגרת ממני הרגשתי כאילו שאני מדברת עם בת גילי. היא הייתה חברה".
חבר המועצה עידו אטיאס, אחד מפעילי המחאה הבולטים, אמר: "זה אובדן גדול. כואב הלב. נעמי הייתה מראשוני המוחים, בכל יום ובכל אירוע, וסייעה למטה החטופים. והיא עשתה זאת תמיד בנועם ועם לב רחב. זה פשוט אסון טרגי. אני חושב שלאור הערכים האלה אנחנו חייבים להמשיך לפעול לסיום המלחמה ולהשבת החטופים".
הטיל הקטלני שפגע בבניין המגורים בבאר שבע שבו שהתה נעמי נורה רגע לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש שעליה הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 12 ימים מפרוץ המערכה עם איראן. לצד נעמי נהרגו שלושה בני משפחה שגרו במקום - חייל צה"ל רב-טוראי איתן זקס (18), אמו מיכל זקס (50), וחברתו נועה בוגוסלבסקי (18) מערד.
