ביום הראשון לשנה האזרחית הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים תגובת היועצת המשפטית לממשלה לעתירות שהוגשו לבית המשפט בדרישה שיורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר מתפקידו את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בן גביר, נכתב בעתירות, חורג מסמכותו, מתערב בעבודת המשטרה בצורה בוטה, ובכך הוא מפר את הסיכום שהושג עימו בתחילת כהונתו. אותו סיכום הוא בעצם מסמך הבנות שניסה להסדיר את גבולות הגזרה שבהם השר יכול לפעול מבלי להתערב פוליטית בעבודת המשטרה, גוף אכיפה ושמירה על החוק והסדר שאמור להיות ממלכתי ועצמאי, כלומר משטרה שאינה משרתת את השלטון או גוף פוליטי כזה או אחר.
תגובת היועצת המשפטית משתרעת על פני 69 עמודים. זה מסמך שחובה ללמדו בשיעורי אזרחות אם אי פעם ישראל תחזור לשפיות - סקירה מאלפת של התהליך שבו השתלט השר בן גביר על משטרת ישראל והפך בעצם למפכ"ל-העל שלה. מפכ"ל עם כבוד עצמי שהיה קורא מסמך כזה היה מתבייש להוציא את הראש מהבית, אבל רב-ניצב דני לוי כבר הוכיח שהוא לא באמת הבוס האמיתי במשטרה. המסמך מפרט כיצד השר מתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה, תחום שאינו בסמכותו, וסוקר התבטאויות שלו בעניין חקירות פליליות קונקרטיות והתבטאויות שמטרתן ליצור דה-לגיטימציה להחלטות שיפוטיות ולמערכת בתי המשפט. ככל שאתה מעמיק במסמך וקורא בו, אתה מבין שלפניך מפת דרכים להשתלטות פוליטית על המשטרה, סממן מובהק של מדינות שחדלות להיות דמוקרטיות והופכות פשיסטיות.
פרק נרחב מוקדש להתערבות הפסולה של השר במינויים במשטרה: החל מהעברתו מהתפקיד של מפקד מחוז תל אביב, ניצב בדימוס עמי אשד, אי שם כשהחלו ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית; דרך הניסיון להקדים את פרישתו מהתפקיד של המפכ"ל הקודם קובי שבתאי שניסה להראות סימנים של עצמאות, כמו גם קידום רפ"ק מאיר סוויסה על אף שמח"ש הגישה נגדו כתב אישום בגין זריקת רימון הלם אל תוך קהל מפגינים בתל אביב לפני כשנתיים וחצי; ועד לסירובו של השר לאשר את העלאתה בדרגה של רפ"ק רינת סבן, חוקרת שהייתה מעורבת בחקירת תיק 4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף העידה במשפטו מטעם התביעה.
רוב הישראלים לא מבינים את הנזק שגרם בן גביר למשטרת ישראל. הם חיים את חייהם ונוטים לחשוב שהכול עניין של פוזיציה - שאם בן גביר היה איש שמאל ועושה את מה שהוא עושה, התקשורת לא הייתה פוצה פה
רוב הישראלים לא מבינים את הנזק שגרם בן גביר למשטרת ישראל. הם חיים את חייהם ונוטים לחשוב שהכול עניין של פוזיציה. שאם בן גביר היה איש שמאל ועושה את מה שהוא עושה, התקשורת לא הייתה פוצה פה. היום התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בעתירת רפ"ק סבן נגד השר לביטחון לאומי, בטענה כי קידומה תקוע מסיבות פוליטיות. המפכ"ל לוי, שאישר את קידומה, כמובן שלא הגיע כדי לתמוך בה. מי שכן הגיע הוא בן גביר. מי כמוהו יודע לנצל אירועים כאלה כדי להשתלח ביועמ"שית ובמערכת המשפט. בן גביר, כמו כל הממשלה הזו, עובד קשה מאוד כדי לייצר כאן אנרכיה. דה-לגיטימציה לבית המשפט העליון, למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, למערכת בתי המשפט, לפרקליטות, לבסיס שעליו יושבת מדינת ישראל כמדינת חוק מתפקדת. זו ממשלה שמתעלמת מפעולות אלימות על בסיס יומיומי של עברייני הגבעות בשטחים, ונוקטת יד קשה ללא פרופורציה נגד מי שמעז להפגין נגדה.
מי שמקבל את העובדה שמשטרת ישראל הפכה למשטרה פוליטית, מתעלם מהאפשרות שיום אחד זה יתהפך נגדו - וזה כבר לא עניין של פוזיציה, של ימין או שמאל, אלא סוגיה מהותית הרבה יותר. מי שאינו מתקומם על אי קידומה של רפ"ק סבן רק מפני שהייתה מעורבת בחקירה שנוהלה נגד פוליטיקאי, יהא אשר יהא, צריך להיות ישר עם עצמו, להפסיק להתקרנף ולשאול את עצמו תחת איזה משטר הוא רוצה לחיות.
פורסם לראשונה: 17:16, 25.01.26
