משרד הביטחון קיים היום (ראשון) תדרוך בשם הוועדה הציבורית לבחינת המענה הלאומי לטיפול ושיקום פצועי ופצועות צה"ל. לפי נתוני משרד הביטחון, מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו 25 אלף פצועי מלחמה, כשיותר מ-70% מהם זכו להכרה רשמית מצד המדינה וכעת ממתינים לקביעת אחוזי הנכות שלהם.
המלצות הוועדה מגיעות על רקע הגידול העצום במספר הפצועים מאז 7 באוקטובר וקליטת יותר מ-25 אלף פצועים ופצועות במלחמה הנוכחית, כשהצפי הוא שעד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף השיקום לכ-100 אלף, מתוכם כ-50 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות.
העבודה של הוועדה כללה ארבעה שלבים עיקריים על פני שבעה חודשי עבודה - מפגש למידה ושיתוף ציבור (נובמבר-דצמבר), עבודה בצוות משנה ודיני מליאה בנושאים נבחרים (נובמבר-פברואר), הצגת מסקנות צוותי המשנה וכתיבת דוח המלצות (פברואר-מרץ), תמחורים ומשמעות תקציבית (מרץ-יוני). צוותי המשנה של הוועדה כללו צוות נפגעי נפש, בראשות פרופ׳ גיל זלצמן; צוות זכאויות בראשות אלוף (במיל׳) איציק תורג׳מן; צוות ״חוויית לקוח״ בראשות קובי הלפרין; צוות מתן השירותים בראשות ניר קידר; וצוות תשתיות ארגוניות וטכנולוגיות, בראשות אשר דולב.
במקביל, לפרסום הנתונים, יישום כלל מסקנות הוועדה עדיין דורש אישור תקציבי על-ידי משרד האוצר, וכן הליכי חקיקה.
המסקנות העיקריות שעלו מתוך הוועדה כוללות ליווי אישי לכל פצוע, שיבוא לידי ביטוי באמצעות איש קשר אישי מטעם האגף; הרחבת השירות הדיגיטלי, במענה בשירות עצמי שברובו ייעשה דרך הנייד; שיפור הטיפול הרפואי, שכולל הוספת אפשרות הבחירה בקופת החולים, חיזוק רופאי האגף והתמחותם בשיקום; מענים לאוכלוסיות ייחודיות, שמתייחס בין היתר לפגועי ראש, חיילים בודדים ונשים שנפצעו וצפויות להתמודד עם השלכות על פוריות.
המסקנות כוללות גם את הרחבת המענים הטיפוליים לפגועי הנפש, שיכלול הרחבת הטיפולים האלטרנטיביים, הקמת מחלקה פסיכיאטרית, ״בית מאזן״ לתחלואה כפולה, שייתן מענה לתחלואה נפשית והתמכרות, ואחד נוסף שבו יטופלו נשים בלבד וקבוצת טיפול ייעודית להפרעת דחק פוסט-טראומטית. עוד התייחסו המסקנות להרחבת מענה לפצועים הפיזיים - טיפולים אלטרנטיביים, מענים טיפוליים והטבות.
בין היתר הומלץ על תמרוץ לשיקום ותעסוקה על-ידי תגמול כספי לעובדים, ליווי אישי - והשתלבות במסגרת שיקומית למי שאין ביכולתו לעבוד. השאיפה המרכזית היא להצליח לסייע לפצועים להשתלב בחזרה בשוק העבודה, וכיום כ-75% מהפצועים שבו למעגל התעסוקה. המטרה היא לעודד ולאפשר ל-25% הנוספים לחזור גם כן.
עוד הומלץ על מענים לבני המשפחה של הפצועים: הרחבת הזכאות לטיפולים נפשיים והדרכות, ותמיכה כלכלית באשפוז והחלמה - גם אחרי שחרור בן המשפחה הפצוע מאשפוז. הומלץ גם על השלמת יישום רפורמת ״נפש אחת״, שלדברי דובר משרד הביטחון צפויה להיות מקודמת כעת.
במשרד הביטחון תולים את הצלחת מסקנות הוועדה בהפיכת האגף לרשות לאומית לטיפול בפצועי מערכת הביטחון. במסגרת תוכנית החירום לקליטת 25 אלף פצועי המלחמה במשרד יקדמו את השגת התקציב המתאים, יקימו צוות ליישום הרפורמה כך שיישום מסקנות הוועדה לא יתבסס על הליך חקיקתי בלבד, וכן יפעלו להשגת תוספת כוח אדם, מאחר שמיעוט הצוותים הרפואיים גורר עיכובים משמעותיים. כך למשל, מטופל שזקוק לאבחון פסיכיאטרי נדרש לעיתים להמתין כחצי שנה למפגש עם פסיכיאטר. עוד צוין כי תוקם מערכת מחשוב חדשה שתחליף את "המערכת המיושנת והמסורבלת הנוכחית", לפי משרד הביטחון.
העלות המשוערת של התוכנית לפי משרד הביטחון, שכאמור טרם אושרה על-ידי משרד האוצר, עומדת על 5.2 מיליארד שקלים בשנה. עם זאת, הערכה זו הייתה תקפה ל-7 באוקטובר 2023. ב-2026 התקציב עומד כבר על 10 מיליארד שקלים, ולאחר המלצת הוועדה - יש צורך בתוספת של 2 מיליארד נוספים בכל שנה, בנוסף לתוספת חד פעמית של 500 מיליון שקלים עבור יישום ההמלצות.
לפי ההמלצות, המענה האישי שיקבל כל מטופל יכלול קו לאשת קשר אישית, למשך עד חמש שנים, בנוסף לקו שני של מומחים, הכולל עובדים סוציאליים, מרפאה ורווחה.
ההמלצות שנוגעות לקיצור תהליכים, תחת הכותרת ״רפורמה בשער הכניסה לאגף השיקום״, כוללות איסוף מסמכים דרך מערכות AI שיסייעו לצוותים הרפואיים לעיבוד נתונים לפני קביעת אחוזים; מרכז לאבחון וקביעת נכות נפשית; נציג צה״ל בוועדה רפואית, שנועד להקל על הפונה לאגף, לתת תחושה נינוחה בהליך מורכב רגשית; ושילוב פסיכולוגיים בוועדות, כולל מומחים קליניים לקביעת נכות נפשית (דבר הדורש שינוי חקיקתי).
בנוגע למענים רפואיים ייחודיים לתחום הנפש מומלץ להרחיב את הטיפולים האלטרנטיביים, בנוסף לגיבוש מענה שיקומי ייעודי לאתגרים ייחודיים, שיפור מהערך המניעה בצה״ל ובגופי הביטחון, הקמת מחלקת אשפוז פסיכיאטרית ארצית ייעודית לנכי צה״ל; בית מאזן לתחלואה כפולה, ובית מאזן או אגף נפרד עבור נשים; הגברת הפיקוח על קנאביס רפואי על-ידי משרד הבריאות; הרמת יחידת מטה לנושא הנפש; וכאמור השלמת רפורמת ״נפש אחת״. במקביל מומלץ על מענה ייעודי עבור אוכלוסיות מיוחדות שכוללות פצועי ראש, קטועי גפיים, נשים, חיילים בודדים ופצועים המתגוררים בחו״ל.
ההמלצות כוללות גם ממשק עם גורמים נוספים, בהם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. אלו יכללו הצבת איש קשר בכל רשות, חיזור הממשק של האגף למול הרשויות והעמותות; ממשקים מחשובים עם ביטוח לאומי, תחבורה, שיכון, בריאות ומענים לילדי הפצועים במערכת החינוך.
כאמור, במשרד הביטחון מסבירים כי במטרה ליישם את המסקנות, נדרשת החלטת ממשלה במקביל לחקיקה. לפי אגף השיקום, כ-20% מתוך המלצות הוועדה דורשות חקיקה. כדי לזרז הליכים ולאפשר קידום המסקנות באופן המהיר ביותר, משרד הביטחון קורא להקים צוות יישום שיהיה מחובר למשרדי הממשלה השונים - ואלו יוודאו את התקדמות ההליכים בזמנים.
לשאלת ynet בנוגע לסדר העדיפויות שייקבע, בהינתן והתקציב לא יינתן במלואו או יעבור בפעימות באופן חלקי, דובר מטעם משרד הביטחון השיב כי עם קביעת התקציב ייערכו דיונים בנוגע לתעדופים, אך הודגש כי ישנם נושאים (דוגמת המעבר למערך דיגיטלי) שלא מאפשרים תעדוף ויידרשו להתבצע באופן מלא.
