אריאלה אליהו מקריית שמונה, אמא לשלושה ילדים ובעלת הקייטרינג 'BIG MAMA', מציינת היום (שני) את יום הולדתה. הבוקר, היא מרגישה שקיבלה מתנת חיים. רגעים בודדים לאחר שיצאה מחדר השירות שמשמש אותה כמטבח שבו היא עובדת, שבר מיירט פגע בחצר ביתה וגרם להרס רב. ללא כל אזעקה או התרעה.
ההרס בביתה של אריאלה בקריית שמונה
(צילום: אביהו שפירא )
"אני מרגישה שקיבלתי חיים במתנה ביום הולדת שלי", סיפרה ל-ynet. "הייתי שם דקה קודם, הלכתי להביא לילדים ארוחת בוקר לבית הספר והם היו בבית. איך ששמעתי את השריקה, הייתה לי תחושה שאני חייבת לרוץ ולהיכנס הביתה. פתאום שמעתי בום וראיתי שהחדר מתפרק. החבלנים של המשטרה היו פה ואמרו שנפל אצלי ראש מיירט של כיפת ברזל. הוא הרס לי את כל המחסן שמשמש אותי בעסק שלי. פירק את הכול. התנור, החלונות והתקרה - הכול קרס".
גם היום, כמו אתמול, האדמה רעדה בכל האזור. פטריות עשן, רעשי ארטילריה בלתי פוסקים ושיגורי מיירטים לנטרול איומים על כוחותינו בדרום לבנון - הפכו לפס הקול הקבוע באזור שנדמה ונמצא בעולם אחר ושונה מזו של השגרה הישראלית.
כמעט חודש חלף מאז שהחליט נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על עצירת המלחמה בין ישראל, איראן ולבנון - ולמרות שקוראים לתקופה הזאת "הפסקת אש", בצפון חווים מציאות שהיא הכול, חוץ מהפסקת אש.
אליהו סיפרה: "אני המומה בעצמי ואין לי מילים איך לתאר את המציאות הזאת שמנסים לנרמל כאן. זה פשוט הזוי. אם דבר כזה היה קורה בבית בתל אביב המדינה הייתה על הרגליים, אבל כשזה כאן עלינו, הכול טוב? הילדים שלי בחרדה אם לצאת לחצר הבית. מה אנחנו מבקשים, שהילדים שלנו ירגישו בטוחים בבית שלהם?".
ההרס והנזקים בביתה של אריאלה אליהו בשכונת יובלים בקריית שמונה (צילום: אביהו שפירא )
ענבל שטרית, גם היא תושבת קריית שמונה, שיתפה בתחושותיה הקשות: "למה תושבי קריית שמונה לא יכולים להתעורר לבוקר של קפה בגינה בשקט? למה אנחנו צריכים לחיות מהשכמות אחרי לילות ללא שינה?". היא תהתה, "במה אשמים אזרחי המדינה המחזיקים בקו הגבול ובחרו לעשות מעשה ציוני ולחיות במציאות לא נורמלית שכזו.
"120 חברי הכנסת צריכים לבוא לפה, לא לקפה אלא ל-48 שעות. אחרי זה שישפטו אם אנחנו בכיינים או לא", הוסיפה ענבל. "אנחנו דורשים שקט כמו במרכז הארץ, לא נרמול, ולא זליגות. גם אם חיזבאללה לא יורה ליישובים שלנו, אנחנו לא צריכים לשמוע את ההפגזות של צה"ל, היירוטים והמסוקים שיורים מהאוויר מעל הראש שלנו. אנחנו דורשים להרחיק את חיזבאללה מקו הגבול ושכל הלחימה של צה"ל תתבצע בשטח לבנון, שהם לא ישנו בלילות וישמעו את ההפגזות - לא אנחנו".
גם במרגליות, הסמוכה לקו הגבול עם לבנון, חווים מציאות דומה. אבי, תושב המושב, שיתף בשיחה עם ynet: "אנחנו כתושבים דורשים ודאות, להבין מה קורה פה. למה אף אחד לא מדבר איתנו? אנחנו האחרונים שצריכים לדעת מה קורה פה? אני ער משעה 4:00 בבוקר מהבומים ואי אפשר לישון ככה. יוצאים למרפסת ומסתכלים על המיירטים ומנסים להבין מה קורה מסביבנו".
הוא סיפר כי ההרגשה במושב היא "כמו בסרט מלחמה הוליוודי", וזעם על היחס מצד הגורמים האחראיים. "כשפונים לרבש"צ מקבלים תשובה שהירי תקין. מה זה ירי תקין? אי אפשר להמשיך לערבב אותנו. אנחנו לא קונים את התגובה הזאת שהכול פה תקין - כי שום דבר לא תקין פה. יש הרוגים ופיצוצים ורחפני הנפץ מאיימים ויפגעו בהמשך גם בנו האזרחים ולא רק בצבא".
רונאל תשובה, תושב קריית שמונה, מצא מונח חדש למציאות ששוב מתחילים להתמודד איתה בצפון. "קוראים לזה הרגלה" הוא אמר. "אם לא הרכבתם את חלונות הממ"ד ואתם עדיין ישנים ארבעה אנשים בחדר אתם בהרגלה. אם יש ירי תותחים בלתי פוסק תתרגלו כי אתם בהרגלה".
הוא סיפר כי העיר ידעה בשנות ה-80 וה-90 מציאות של לחימה וחיים בקו עימות, אבל בחלוף ארבעה עשורים, "לא השתנה כאן דבר. רק השתדרגנו ברחפנים שיכולים לדפוק לנו בדלת". לדבריו, "לפני עשור אמרו לנו - כאן תבנו את ביתכם כי כאן העתיד. אמרו שיש פה מקום ליזום, מקום לעשות, אבל המציאות נשארה רק סיסמאות ריקות מתוכן, גם בהנהגה הארצית וגם במקומית. לא עתיד ולא נעליים, אנחנו מול מציאות שבונה חרדה לילדים קטנים".
הבוקר הותר לפרסום כי רס״ב (מיל׳) אלכסנדר גלובניוב, בן 47 מפתח תקווה שפעל כנהג רכב מוביל בגדוד מובילים 6924, נפל סמוך לגבול לבנון. התקרית התרחשה אתמול כאשר כמה רחפני נפץ שוגרו מלבנון והתפוצצו בשטח הארץ, סמוך לגבול עם לבנון. גלובניוב ז"ל נהרג מפיצוץ אחד הרחפנים, ששוגרו כאמור בתקיפה שמהווה הפרה נוספת של הבנות הפסקת האש על-ידי חיזבאללה.
