יממה אחרי חשיפת צה"ל כי חוסל אחד המחבלים שחדר לקיבוץ ניר עוז והיה מעורב בחטיפת יגיל יעקב בן ה-12, אימו הגיבה לפוסט של השר עמיחי אליהו שבו התפאר בחיסול וטען כי "לא שכחנו אותך, יגיל". האם, רננה, עקצה בתגובה: "רק רוצה להזכיר שהצבעת נגד העסקה שבה הוא שוחרר. שמחה שסופסוף מצאת זמן לכבד את הבן שלי". הבוקר (יום שלישי) היא הדגישה באולפן ynet: "הוא היה בין היחידים שהתנגדו, ועכשיו הוא מתהדר בנוצות לא לו ולוקח קרדיט".
הריאיון המלא עם אימו של יגיל
(צילום: ליאור שרון וטל סער)
ביום הטבח יגיל נחטף לעזה יחד עם בני משפחתו. אביו יאיר נחטף אף הוא ונרצח בשבי, וגופתו הושבה לישראל מאוחר יותר. יגיל ואחיו אור בן ה-16 הוחזקו בשבי חמאס במשך יותר מ-50 ימים עד ששוחררו במסגרת עסקת החטופים בנובמבר 2023.
לאחר הודעת צה"ל שלשום על חיסול המחבל שהשתתף בחטיפה, השר אליהו (עוצמה יהודית) התפאר בפוסט ארוך ברשת X כי "זה שחטף את יגיל הפך לעוד מחבל עם שם ארוך וחיים קצרים", ואף טען: "יגיל אמר לאחר שחרורו משפט שנצרב עמוק בזכרוני: 'לפעמים מרגיש לי ששוכחים מה היה. ששוכחים אותנו'. אז חשוב לי להגיד לך יגיל - אנחנו לא שכחנו! כי עם ישראל לעולם לא שוכח את בניו".
האם, רננה, כתבה ב-X בתגובה לפוסט של השר: "כאן אמא של יגיל. רק רוצה להזכיר שהצבעת נגד העסקה שבה שוחררו הבנים שלי ושלא הייתם שם עבורנו מאז ועד היום. שמחה שסופסוף מצאת את הזמן לכבד את הבן שלי ושהשגת את הניצחון המוחלט. חיסול מחבל אחד מני מאות שהגיעו לביתנו והרסו את חיינו עד היסוד, שתי שנים וחצי מאוחר מדי".
הבוקר רננה אמרה ל-ynet כי "התגובה הזאת הקפיצה אותי. היו הרבה פניות להתראיין אחרי שפורסמה התמונה והידיעה וסירבנו, ולמעשה הסיבה היחידה שהגבתי הייתה שבאמת יש כאן תחושה של איזשהו ניסיון להתהדר בנוצות לא לו ולקחת קרדיט על משהו שהוא פשוט...אני אזכיר שהוא הצביע נגד העסקה שבה יצאו הילדים שלי.
"זו הייתה תקופה מאוד קשה, ילד בן 12 וילד בן 16 שיושבים בשבי 52 ימים, אני לא יכולה אפילו לדמיין. היה מאבק מאוד-מאוד רציני להחזיר אותם, ועמיחי אליהו היה בין היחידים שהתנגדו לעסקה הזאת. עסקה שבה אני אזכיר, המחיר היה 3 ילדים כנגד כל ילד, אז אני לא מזלזלת בדבר הזה, אבל אני חושבת שכשאתה אחראי, כי אתה פשוט חלק מממשלה שהיא אחראית לחטיפתם של 250 אזרחים, בהם הילדים שלי, אתה אחראי גם להחזיר אותם. המחיר הוא לא כנגד הילד שלי, המחיר הוא כנגד ההפקרה".
רננה ציינה כי "אני לא חושבת שהוא לא רצה להחזיר אותו", אלא שהשר "שקל שיקולים פוליטיים קרים גם אז וגם היום. אני חושבת שהוא מאמין לנרטיב שהוא מספר, ואחת הבעיות היא שכל עוד לא נחקרו העובדות אז כל אחד יכול להדביק לאמת האובייקטיבית איזה נרטיב שהוא רוצה. אבל כן, אדם שהתנגד לעסקה של שחרור ילדים ונשים - טוב לו שיישב בשקט, לכל הפחות".
רננה מתחה ביקורת חריפה על השר אליהו: "לא שמעתי אותו מתנצל, לא שמעתי אותו אומר 'סליחה שלא החזרנו אותך או שהתנגדנו לזה, אבל אני שמח ש...'. שמעתי רק 'איזה יופי שחיסלנו עוד מחבל'. אה אני אזכיר שלמרות שאנחנו שנתיים וחצי אחרי הטבח ושנתיים וחצי של מלחמה, המציאות הביטחונית לא השתנתה. אנשי עוטף עזה עדיין חיים תחת איום מתמיד, ובמובן הזה אני לא רואה איזה שינוי גדול הממשלה עקב הטבח הנורא שעברנו וההפקרה. אין שום תהליך של למידה והפקת לקחים".
"'לא שכח?' אז איפה העזרה שמגיעה לנו?". השר אליהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
על טענתו של השר כי "לא שכח" את יגיל ויתר קורבנות 7 באוקטובר, רננה אמרה: "אני נורא שמחה לשמוע שלא שכחתם אותנו, אז איפה העזרה שמגיעה לנו בלבנות את ביתנו במקום אחר? כי אני לעוטף עם הילדים שלי לא יכולה לחזור אחרי הדבר שהם עברו שם, הטראומה הנוראה הזאת. איפה העזרה שאתם מגישים לנו?
"איפה הייתם כשהיו הלוויות ושבעות ומשפחות בניר עוז נקרעו? איפה הייתם בשביל סתם לתת כתף למשפחות החטופים בזמן שהילדים שלהם היו מוחזקים בשבי במנהרות? לא הייתם שם, אתם שם רק כשיש תמונות ניצחון".
את חושבת שהוא מנסה להשתמש בכם פוליטית?
"חד משמעית. יכול מאוד להיות שהוא התכוון לכל מילה ובעיניים שלו הוא באמת חושב שזה הישג, אבל חיסול כל המחבלים מ-7 באוקטובר לא מייצר מציאות ביטחונית חדשה, או פתרון לנו כדי לחזור לבתינו בעוטף. התמונה שפורסמה שווה יותר ממאה אלף מילים - ילד בן 12 בבוקסר מוחזק בשיער באופן מאוד ברוטלי, מוקף בחבורה של מפלצות. זה קרה, את זה אי אפשר להכחיש אז להתהדר בנוצות שחיסלנו אחד ממאות. אם זה גורם לך להרגיש יותר טוב - מצוין, אבל יש עוד הרבה דברים שאתה יכול לעשות".
השר יצר איתך קשר אחרי שענית לו?
"לא. אף שר לא יצר איתי קשר. ערב העסקה אני דיברתי עם רבים מאוד מנבחרי הציבור, דיברתי עם כל חברי הקבינט, וניסיתי לשכנע שיצביעו בעדה. התחושה שיש אנשים שמוכנים להשאיר את הילד שלי בן ה-12 בחאן יונס היא תחושה שלא תעזוב אותי אף פעם".
