יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, דורש מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לשדר בשידור חי כמה שיותר מדיוני בג"ץ. בדיון בנושא שהתקיים היום (רביעי) בוועדה, אמר רוטמן כי נוהל השידורים הקיים בעשור האחרון, בהנחיה של נשיאי העליון, מקוים מבלי לספק סיבות להרשאה או לאיסור - "ולכן יש לשנות את נוהל ההרשאה או לחוקק חוק". לדבריו, רק שבעה דיונים שודרו השנה מתוך כ-70 שידורים ששודרו מאז שדיוני בג"ץ נפתחו לשידור חי ב-2020.
"אם אתם רוצים לעסוק בנושאים שנוגעים בליבה הביטחונית של המדינה, שמשפיעים על חיי כולנו, מה שאף בית משפט בעולם לא עושה, אין לצפות שנשב בצד ונאמר שזה בסדר שאתם עושים זאת במחשכים", אמר רוטמן להנהלת בתי המשפט. הוא הוסיף: "לא תהיה לכם סמכות ללא אחריות וללא שקיפות".
ברקע לדיון, רוטמן מבקש שכל דיוני בג״ץ יהיו פתוחים לציבור על פי חוק של הכנסת. כיום מי שמחליט על שידורים אלה הוא נשיא בית המשפט העליון, כאשר מה שמנחה אותו הם פומביות הדיון, תיקים בעלי עניין ציבורי רחב ותיקים בעלי משמעות חוקתית. לא אחת, בתיקים רגישים כמו של פיטורים ומינוי ראש שב״כ, קוראים השופטים לצדדים לערוך פשרה מוסכמת. על כך התרעם רוטמן, כאשר הוא מבקש שבמקום שיקול הדעת של נשיא העליון - תהיה חובה לקיים את כל הדיונים בשידור חי.
נשיא העליון עמית הוזמן לדיון היום, אך אתמול הודיע כי לא יגיע אליו. ״נושאי משרה שיפוטית לדיונים בוועדות הכנסת ייענה רק במקרים חריגים״, הוא הסביר. לכן, הוא ומנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל לא הגיעו לדיון, ומי שייצג אותם בו הוא היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.
עו"ד לייזר אמר בדיון כי "ההחלטה על שידור דיונים אינה פוליטית, אלא החלטה שיפוטית בהתאם לשיקול דעת ההרכב. מוסכם כי יש מקום לריענון נוהל השידורים. נהיה שותפים לכל שיח להגברת השקיפות". לדבריו, "אין ספק שהרשות השופטת משוכנעת שהציבור זכאי לראות באופן בלתי אמצעי את הדיונים, ואין חולק על כך שהדבר תורם לחיזוק אמון הציבור בהליך המתקיים בבית המשפט".
3 צפייה בגלריה
רוטמן. "לא ראיתי הנמקות של מניעת השידורים, למעט פעם-פעמיים שדובר בהן על נימוקים ביטחוניים"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
לייזר מחה על האמירה כי ההחלטות על השידור מתקבלות בצורה פוליטית. "גם אם תיאורטית היינו מעמידים כלים לשידור כלל הדיונים מבית המשפט העליון, והיה ניתן לשדר דיונים במקביל, מי שאמור לקבל החלטה הוא ההרכב הדן בהליך. אסור שיטעו לחשוב שמניעת שידור משמעותה שהדיון נערך במחשכים. הדלתיים פתוחות, כל מי שרוצה יכול להגיע והתקשורת מסקרת את הדיון", אמר. "לעניין הצורך בהנמקות אנחנו שותפים. הביקורת מהבית הזה לגבי הפעלת הנוהל תועבר. צריך לרענן את הנוהל ולעשות יותר, וגם אם תלך לחקיקה - נהיה שותפים לשיח".
יוזם ההצעה, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), אמר בדיון כי בתקופה שבה נושאים חשובים מגיעים לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, פומביות הדיון היא עקרון חשוב. עם זאת, הוא טען שלא ניתן להתעלם מכך ש"כשהדיון לא נוח להרכב, פתאום הוא בדלתיים סגורות".
עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בדיון: "אמת המידה שקבועה בנוהל היא קיומו של עניין ציבורי ותקשורתי רחב. רק בשנת 2025, 75% מהבקשות לשידורים של עיתונאים סורבו. האם יש אינדיקציה ברורה לקיומו של עניין ציבורי ותקשורתי מבקשת עיתונאים? יש חשש כבד לשימוש סלקטיבי בכוח השופטים לבחור מתי ישודר בג"ץ. בין היתר, סורבו בקשות לשידור דיונים על ביטול חוק אל-ג'זירה, על הכנסת הצלב האדום לנוחבות, על החוק לביטול אונר"א, ביטול החוק להפחתת דמי לשכת עורכי הדין, ורואים שבאותו יום ממש יש דיון אחר שאושר - ואין דרך לדעת למה זה כן וזה לא. הדלתיים סגורות דה פקטו, כל עוד זה לא מוסדר בחוק. ב-2024 היו 17 דיונים ששודרו, וב-2025 עד כה אושרו שבעה. ברירת המחדל צריכה להיות שידור בכל בתי המשפט ובוודאי בבג"ץ, למעט דיונים עם הנמקה ספציפית".
ח"כ רוטמן אמר: "לא ראיתי הנמקות של מניעת השידורים, למעט פעם-פעמיים שדובר בהן על נימוקים ביטחוניים. בניגוד לרשויות מנהליות אחרות, בית המשפט מרשה לעצמו שלא לנמק. להנהלת בית המשפט יש רקורד של מסמוס החלטות והמצאת עלויות. הכי פשוט לקבוע שכל אדם יוכל לצלם ולהקליט אלא אם הדיון משודר, ואז הכול גלוי וידוע".
מנכ"ל בצלמו, שי גליק, אמר בדיון: "אפשר לראות שלוש בקשות לדיון ששלושתן נדחו, ונראה שזה בגלל הזהות הימנית של מגישי העתירות. תכתובות של עתירות ביטחוניות צריכות להיות חשופות. המדינה זזה לכיוון העותרים שמייצגים. זה פוגע בביטחון ישראל והציבור לא חשוף לזה, וזה חייב להשתנות".
לסיום אמר רוטמן: "ב-2014, מיד לאחר שהוסר האיום שהכנסת תחוקק חוק לשידור הדיונים, הפיילוט נגנז. לאחר מכן הייתה עלייה והציבור הגיע לדיונים וצפה, וראה איך 'מפעל הנקניקיות' עובד, ואז מהר מאוד סוגרים ומצמצמים שידורים בנימוקים שלא מן העניין. יוזמת החקיקה אז באה בעקבות מחקר שערכתי בתנועה למשילות ודמוקרטיה, על למה בג"ץ לא מאפשר הריסת בתי מחבלים".
