המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, שבישראל מטילים ספק רב ביכולתו להניב הסכם שימנע תקיפה אמריקנית נגד הרפובליקה האיסלאמית, יוצא לדרך: מחר בשעה 08:00 שעון ישראל צפויים נציגיו של הנשיא דונלד טראמפ, השליח המיוחד סטיב וויטקוף וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, להיפגש במסקט בירת עומאן עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. טהרן מציגה את השיחות ככאלו שיעסקו רק בתוכנית הגרעין שלה, אבל לפי "ניו יורק טיימס" היא הסכימה לדון גם בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה ובסיוע לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון – כל עוד "המוקד" בשיחות יהיה עדיין סוגיית הגרעין.
5 צפייה בגלריה
חמינאי מאיים עם "ערי טילים", טראמפ עם "ארמדה גדולה". השיחות ימנעו מלחמה?
(צילום: Anna Moneymaker/AFP, KHAMENEI.IR/AFP)
5 צפייה בגלריה
מסקט, בירת עומאן, שחוזרת לארח את שיחות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן
(צילום: Haitham AL-SHUKAIRI / AFP)
השיחות, נזכיר, מגיעות בצל מתיחות השיא בשבועות האחרונים, מתיחות שהחלה עוד כשטראמפ הבטיח בעיצומו של גל המחאות בחודש שעבר באיראן למפגינים ש"העזרה בדרך". מאז הוא לא מימש את הבטחתו, אבל שלח לאזור את מה שהוא מתאר כ"ארמדה גדולה" – צי שכולל את נושאת המטוסים "לינקולן" ושמונה משחתות – ואיים לתקוף את הרפובליקה האיסלאמית אם זו לא תמהר להגיע להסכם מול ארה"ב, כזה שבפועל יותיר את משטר האייתוללות על כנו. טראמפ לא הבהיר אם ישנו דד-ליין לשיחות, אבל כבר אמר ש"הזמן אוזל" ואמש איים על המנהיג העליון עלי חמינאי: "הוא צריך להיות מודאג מאוד".
הדרישות האמריקניות במו"מ הן איסור מוחלט על העשרת אורניום; להגביל את המספר ואת הטווח של הטילים הבליסטיים של איראן, לפי דיווח ברויטרס לעד 500 ק"מ (כך שלא יוכלו להגיע לישראל); וסיום הסיוע לכל שלוחיה במזרח התיכון, בכלל זאת חיזבאללה בלבנון, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן. בארה"ב אותתו גם שידרשו לעסוק ביחס למפגינים באיראן – אחרי דיכוי המחאה האכזרי שבו נטבחו אלפים רבים – וייתכן שיבקשו התחייבות להימנע מפגיעה בהם. אף שבישראל הביעו חשש שאולי טראמפ "יתקפל" ויסכים בסופו של דבר להסכם מצומצם שיעסוק רק בגרעין, בכיר ישראלי אמר הערב ל-ynet שהאמריקנים לא מתכוונים "למצמץ". לדבריו, "לא הייתי מהמר שהאמריקנים יתקפלו. יש להם קווים אדומים מאוד ברורים ואם האיראנים לא ירקדו לפי החלילים שלהם – הם יחושו את העוצמה האמריקנית כבר בקרוב".
ההערכה בישראל, כמו גם של לא מעט גורמים אמריקניים, היא שהסיכוי להסכם הוא קלוש, אבל אבל ייתכן שתיווצר גם דינמיקה חיובית או מסגרת להמשך המו"מ, ולא ברור לפי שעה אם האיראנים ינסו למשוך זמן. ההערכה היא שוושינגטון לא מתכוונת ליפול בפח הזה, מפני שאין לה את כל הזמן שבעולם: הנוכחות הצבאית המוגברת במזרח התיכון עולה לארה"ב כסף רב, וסביר להניח שמהר מאוד האמריקנים יציבו אולטימטום לטהרן: "הסכם בתנאים שלנו – או מלחמה".
5 צפייה בגלריה
שר החוץ האיראני עראקצ'י והשליח וויטקוף. איראן מתעקשת שהשיחות רק על הגרעין - אבל לפי הדיווחים התפשרה ותדון גם בטילים
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool )
הסרטון שפרסמה איראן, רגע לפי המו"מ: שיגור טיל "חורמשהר-4"
אלא שכאמור, בישראל חוששים שטראמפ עלול להסתפק בהישג מבחינתו בנושא הגרעין, ולא להתעקש על הגבלות בתחומי הטילים, הסיוע לשלוחיה של איראן והיחס למפגינים. המסר שהאמריקנים מעבירים לבני שיחם הוא שהדבר לא יקרה, אלא שטראמפ הוא מנהיג לא-צפוי, ולא ברור כיצד יפעל: ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו אמר הערב לשרים בישיבת הקבינט שכינס כי הוא לא יודע כיצד נשיא ארה"ב יפעל, אך ציין כי יש "תיאום מעולה" מול וושינגטון. בישיבה הוא נתן לשרים סקירה על השיחות שערך בשלישי עם וויטקוף, שהגיע לארץ לדיוני הכנה. נתניהו חזר ואמר כי אם איראן תעז לתקוף את ישראל, "נגיב בעוצמה שלא נראתה כמותה", כזו שתהיה לדבריו חזקה יותר מהתקיפות במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד.
הגבלת הטווח? איראן מתרברבת בטיל ש"מגיע ל-2,000 ק"מ"
רגע לפני השיחות, באיראן המשיכו היום להעביר מסרים מאיימים כלפי ארה"ב, ובסוכנות הידיעות "פארס" פרסמו תיעוד משיגור של טיל בליסטי שתואר כחורמשהר-4. לא מדובר בטיל מדגם חדש, אבל ב"פארס" תיארו אותו כ"אחד הטילים החדשים והחזקים ביותר של איראן", עם טווח של 2,000 ק"מ ויכולת לשאת ראש קרב במשקל של 1,500 ק"ג. בדיווח נטען כי "לראשונה הוא נפרס בערי טילים תת-קרקעיות השייכות למשמרות המהפכה". לטענת הסוכנות האיראנית, פריסתו מחזקת את יכולות התקיפה האיראניות ל"רמה חסרת תקדים". בדיווח נטען עוד: "הטיל מגיע למהירויות של כ-16 מאך מחוץ לאטמוספירה ו-8 מאך בתוכה. מהירויות גבוהות אלה מפחיתות את זמן הטיסה של הטיל מהשיגור ועד לפגיעה לכ-10 עד 12 דקות. הדבר מונע ממערכות הגנה רבות להגיב בצורה יעילה".
בכיר במשמרות המהפכה, ידאללה ג'ואני, אמר בהמשך לערוץ "אל-מיאדין" כי "חשיפת" הטיל היא מסר לארה"ב. "המסר הוא שכאשר אנחנו יושבים ליד שולחן המשא ומתן, אנחנו לא מוותרים על יכולותינו הצבאיות. לא ניסוג מעמדותינו, וגם לא נחפש מלחמה, אך אם האויב יעשה טעות – נגיב בכוח". הוא התרברב וטען ש"האמריקנים חזרו למו"מ כשהם מושפלים ואיראן לא שינתה את עקרונותיה בעניין זה. לטיל חורמשהר-4 יכולות הרס משמעותיות, על האויבים להבין זאת. מלחמה באיראן תהפוך למלחמה אזורית והכוח האמריקני חלש יותר מבעבר. אם האויבים יטעו בחישוב, זו תהיה טעותם האחרונה באזור".
תיעוד ההמראות והנחיתות על נושאת המטוסים "לינקולן"
(צילום: CENTCOM)
למרות ההתרברבות האיראנית, בפועל טהרן מגיעה לשיחות חלשה למדי: משטר האייתולות חושש מחידוש המחאה נגדו, וברויטרס דווח השבוע שהמנהיג העליון חמינאי הוזהר על ידי הצמרת שלו שתקיפה אמריקנית עשויה להצית התקוממות מחודשת ולהפלת המשטר. גם ארגוני ה"פרוקסי", אותם שלוחים שהפכו לזרועות התמנון של איראן במזרח התיכון, נחלשו מאוד לאורך המלחמה בעזה: חיזבאללה נכתש בלבנון, משטר אסד הופל בסוריה וגם המיליציות בעיראק נמנעו מלסייע לאיראן במלחמת 12 הימים. הפעם החשש הוא שאם ארה"ב תתקוף, איראן תתקוף את ישראל – וגם המילציות ב"ציר ההתנגדות" האיראני יצטרפו למערכה. חמינאי עצמו כבר איים שמתקפה אמריקנית תצית מלחמה אזורית. ישראל נערכת לתרחיש שכזה ומתכוונת להתנהג בהתאם ולנצל כל הפרה כזאת למכה חזקה מאוד.
האורניום הקבור, והחשש מייצור 3,000 טילים בשנה
משרד החוץ האיראני פרסם הערב הודעה עם מסר מפויס יותר, ומסר כי מטרת השיחות היא "להגיע להבנה הוגנת, מקובלת הדדית ומכובדת בנושא הגרעין". עוד נמסר כי "מוטלת עלינו האחריות לא להחמיץ אף הזדמנות לעשות שימוש בדיפלומטיה, כדי להבטיח את האינטרסים של העם האיראני ולשמור על שלום ושלווה באזור. אנחנו מעריכים את כל המדינות השכנות והאזוריות הידידותיות שמילאו תפקיד אחראי בעיצוב תהליך זה, ואנחנו מקווים שגם הצד האמריקני ישתתף בתהליך זה באחריות, ריאליות ורצינות".
השיחות בעומאן יהיו הראשונות מאז חמשת סבבי המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן שהתנהלו במחצית הראשונה של השנה שעברה, והובלו גם הם על ידי שר החוץ האיראני עראקצ'י והשליח האמריקני וויטקוף. גם אז השיחות נערכו רוב הפעמים בעומאן, באופן לא-ישיר ובתיווך שר החוץ העומאני, אם כי וויטקוף ועראקצ'י כן נפגשו אז פנים-אל-פנים, והמשיכו לשמור על קשר גם לאורך השבועות המתוחים האחרונים. לפי "ניו יורק טיימס", גם במפגש מחר וויטקוף וקושנר ייפגשו ישירות עם עראקצ'י, אם כי לא ברור אם השיחות עצמן יתנהלו ישירות או בחדרים נפרדים – כששר החוץ העומאני מדלג בין המשלחות.
כך או כך, הפערים בין הצדדים עמוקים מאוד. איראן מתעקשת כאמור לקיים משא ומתן אך ורק על תוכנית הגרעין שלה, ועראקצ'י אמר השבוע בריאיון ל-CNN שאם ארה"ב לא תתעקש לדבר על מה שהוא תיאר כ"דברים בלתי-אפשריים" – כלומר הגבלות על הטילים האיראניים – "יש הזדמנות להגיע להסכם בתוך פרק זמן מהיר". ברקע לכך דיווח על נכונות אפשרית מצד טהרן להתפשר בסוגיה הזו, אחרי שכבר איבדה בפועל את מתקני הגרעין שלה במתקפות הישראליות והאמריקניות ביוני אשתקד: לפי גורמים ששוחחו עם "ניו יורק טיימס", איראן עשויה להסכים לפשרה שהוצעה כבר במשא ומתן בשנה שעברה, להקים "קונסורציום אזורי" בין איראן למדינות ערביות באזור, שיהיה אחראי על העשרת אורניום לצורך הפקת אנרגיה חשמלית – כשההעשרה תתבצע מחוץ לשטח איראן.
5 צפייה בגלריה
הצנטריפוגות בנתנז, לפני שהותקפו במלחמת 12 הימים. איראן אולי תתפשר, אחרי שכבר איבדה את המתקנים
(צילום: AP)
פומבית, איראן עדיין מתעקשת על זכותה להעשרת אורניום, העשרה שכעת היא לא מבצעת ממילא בעקבות תקיפת מתקני הגרעין. סוגיה נוספת שצפויה לעלות בשיחות היא מה יעלה בדבר מאגר האורניום שאיראן כבר העשירה לרמה של 60%, רמה הקרובה מאוד לרמה של 90% הדרושה לנשק גרעיני. מדובר בכמות של כ-440 ק"ג, שמספיקה תיאורטית לתשע פצצות, ולפי הערכות נקברה מתחת לאדמה אחרי התקיפות של אתרי הגרעין בנתנז, פורדו ואיספהאן. גורמי מודיעין אמריקניים ואירופיים אמרו ל"ניו יורק טיימס" שאין לפי שעה סימנים לכך שאיראן קיבלה גישה לאורניום הקבור. לפי הדיווח בעיתון, ייתכן שאיראן תסכים להעביר אורניום מועשר לרוסיה, כפי שעשתה אחרי הסכם הגרעין המקורי מ-2015, שקרס.
סוגיית המחלוקת המרכזית, אם איראן בכלל תסכים שתעלה בשיחות, היא כאמור הדרישה האמריקנית להטיל הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים: טהרן פיתחה לאורך עשרות שנים חיל טילים ענקי, ומשטר האייתוללות רואה בו מרכיב חשוב ביכולת שלו להרתיע את אויביו ולשמור על שרידותו – תפיסה שלפי פרשנים רק התחזקה אחרי היחלשותם של המיליציות והשלוחים של איראן במזרח התיכון. במהלך מלחמת 12 הימים ישראל פעלה לתקוף שוב ושוב מתקנים הקשורים למערך ייצור הטילים האיראני – בכלל זאת מערבלים פלנטריים המשמשים לייצור דלק מוצק – ונתניהו עצמו הצהיר בתום המלחמה כי ישראל הצליחה להסיר איום קיומי שאיראן ביקשה ליצור, ומנעה ממנה להגיע למצב שבו יהיו ברשותה 20,000 טילים. אבל לאיראן נותר גם אחרי המלחמה מאגר משמעותי של טילים שטרם נפגע – ובחודשים שחלפו היא פעלה ללא לאות לשקמו. ב-NBC דווח בדצמבר שבלי שינוי – איראן תוכל לייצר 3,000 טילים בשנה. כבר אז, עוד לפני המחאות באיראן, דווח על אפשרות שישראל תתקוף כדי לסכל את האיום.
5 צפייה בגלריה
תומכי חות'ים מפגינים בצנעא. יהיה קשה מאוד לאכוף הגבלות על הסיוע למיליציות
(צילום: Mohammed HUWAIS / AFP)
הדרישה האמריקנית בסוגיה הזו היא להטיל הגבלות על כמויות הטילים שתייצר איראן, וגורמים איראניים אמרו לרויטרס כי ארה"ב דורשת גם להגביל את טווח הטילים ל-500 ק"מ. טווח כזה לא יאפשר להם להגיע לישראל, שהנקודה הקרובה ביותר בה לאיראן נמצאת במרחק של כ-1,000 ק"מ. ארה"ב דורשת גם צעדי פיקוח ובקרה – ולוודא שאיראן לא "עובדת" על העולם ומייצרת טילים נוספים. כאמור, מפני שהמשטר האיראני רואה בטילים כמעין "כיפת ברזל" עבורו – לא סביר שהוא יתגמש בסוגיה, אם בכלל יסכים לדון בה.
הסוגיה השלישית שבה דורשים האמריקנים לדון כאמור היא הסיוע לארגוני הטרור באזור. בישראל ובארה"ב אין תקוות רבות בנושא, בין השאר מאחר שזו סוגיה שיהיה קשה מאוד לאכוף. איראן יכולה לעקוף בדרכים שונות ומגוונות הגבלות בנושא, דרך עמותות צדקה או דת, ומשם הדרך לזליגה למימון הטרור קצרה.
