מאות בני אדם ליוו היום (שלישי) בדרכו האחרונה את החלל החטוף יונתן סמרנו, שגופתו הושבה לישראל במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ לפני כיומיים, לצד שני חללים חטופים נוספים, עפרה קידר וסמ"ר שי לוינסון.
הלווייתו של יונתן סמרנו ז"ל
סמרנו, בן 21 במותו, מתל אביב, נמלט בבוקר 7 באוקטובר עם שניים מחבריו ממסיבת הנובה אל קיבוץ בארי. שני החברים נרצחו, הוא נורה והוגדר חטוף. כמעט חודשיים לאחר אותה שבת, עודכנה המשפחה כי נרצח.
טקס ההספדים נערך בבית ספר "איילון" בתל אביב, ומשם יצא מסע ההלוויה לבית העלמין נחלת יצחק הסמוך. הזמרים דוד ד'אור, קובי אפללו וחנן בן ארי הגיעו לבצע שיר לזכרו. למקום הגיע גם מתאם השבויים והנעדרים גל הירש. את ההספד הראשון בטקס נשא נשיא המדינה יצחק הרצוג.
האב, קובי, ספד: "יונתי היה אומר עכשיו 'עשיתי פה סולד אווט'. הפעם הוא עשה סולד אווט של עם ישראל". לאחר מכן אמר בהשתנקות כי הוא לא מצליח להקריא את שכתב, וביקש מהרב להקריא אותן במקומו: "יונתי שלי, זכינו ב-21 שנים וארבעה חודשים של חיים לצידך. להיות לצידך היה חסד. יותר משנה ושמונה חודשים שנלחמנו כדי להחזיר אותך ולהשיב אותך.
"היית מסיבה אחת גדולה. הבאת שמחה כמו מהפכה, דיג'יי של חלומות ותקווה, כל חדר מילאת באהבה. היית שמש בשמיים אפורים. הלב לא קולט שאינך. נשמה גדולה, תישאר איתנו", אמר.
לדבריו, "למשפחה החדשה שלנו, משפחת החטופים, משפחה שלא בחרנו אבל שותפות הגורל הנוראית שלנו חיברה אותנו לעד. אני איתכם עד שהחטוף האחרון בבית. חייבים להחזיר את כולם הביתה. עם ישראל חי לעד".
אמו של יונתן, איילת, אמרה : "יונתי שלי, ילד של 24/7 מחובר לחבל הטבור, ועד עכשיו. כמה שיחות טלפון ביממה עשית לי, כשהיית בבית הספר על כל יציאה מהכיתה לשירותים, על כל מורה שהעיפה אותך, אפילו כשהתלבטת אם לקנות משקה ברד או לחסוך את הכסף. כשהתחיל האירוע הנורא ב-7 באוקטובר, באותו בוקר לא הייתה שיחה".
8 צפייה בגלריה
"החזירו את הגוף, אבל הנשמה תישאר לנצח". אמו של יונתן, איילת
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
"שנה ושמונה חודשים מאז שנחטפת, אני מדמיינת שתחייג. חיכיתי, חלמתי, זה כביכול לא קרה אבל בבום אחד הבנתי - חייגת ועוד איך חייגת". היא הוסיפה: "כל התקופה הזו עמדתי איתנה באמונה שאתה חי, לא הסכמתי אחרת. אמרתי - 'הוא יחזור ואז נדע'. חיכיתי לטלפון מהקצינים ואז הפעם חייגת אתה - שלחת אלינו רסיס של טיל לכניסה של הבית. אני עומדת פה מולך ומבינה - צדקתי, אתה חי.
"החזירו את הגוף שלך, אבל הנשמה שלך לא דוממה. היא תמיד הייתה והיא תשאר איתי לנצח. תשמור לנו על העולם ילד של אמא, תשמור עלינו. אתה החיים מעתה ועד עולם", אמרה.
לפניה דיבר האח יאיר, שאמר בדמעות ובכאב: "מטורף. יונתי, איך נפרדים מ-21 שנים של בן אדם משוגע שחייו היו מרתון ענק? היית עושה מכמה בירות מסיבה, זה מי שהיית. תמיד הסתכלתי מלמטה בהערצה. היית סופרמן אמיתי, אין דבר שלא עשית ובהכל היית טוב. אתה מלווה אותי בכל דבר שאני עושה, אתה הילד הכי מדהים בעולם ולנצח תישאר צעיר".
יאיר ביקש להתייחס ל-50 החטופים שעדיין בשבי ברצועת עזה, וקרא: "תפקיד כולם הוא לצאת כל שבת לכיכר, ולעשות כל מה שאפשר כדי להשיב אותם. אנחנו עם של גיבורי על - חלאס עם הבולשיט, תחזירו את כולם. המצב הזה לא יכול להימשך יותר, המציאות הזו חייבת להסתיים. אני קורא לכולכם, תשמיעו את הקול שלכם - כולם חייבים לחזור הביתה".
בת דודתו של יונתן, יובל, ספדה גם היא: "קשה לעמוד פה ולדבר על יונתי בלשון עבר. ילד שכולו אור אחד גדול. צחוק מתגלגל, שמחה מדבקת, נשמה שידעה לגעת באנשים בלי הרבה מילים. הוא אהב להפתיע, לאתגר ולשבור שגרה. השובבות שלו לא הייתה סתם, אלא הדרך שלו להכניס חיים לכל רגע ולהזכיר לכולנו שאפשר גם אחרת".
בת דודה נוספת, דנה, אמרה: "בכל דבר קטן ידעת לעשות חגיגה, לא היית צריך כלום כדי להיות מאושר. נרצחת באכזריות כי נולדת יהודי. אמא קראה כל יום את הפרק שלך, פרק כ"ג בתהילים וביקשה שתחזור. הופעת לפני שדפקו בדלת. רסיס הגיע ליד הכניסה. כל כך הרבה סימנים שאתה איתנו, ציפיתי לך, התפללתי שתחזור. אני אמשיך להחיות אותך יום יום, כל הזמן. אני מתגעגעת, תנוח מלאך שלי. עוד ניפגש כולנו בסוף".
חבר של יונתן, בועז, סיפר על רגע מילדותם המשותפת: "פעם אחת חזרנו מבית ספר, ישבנו כולם על הגג, ומאמצע שום מקום יונתי אמר - 'בואו ניסע לאילת'. כולם צחקו, אבל הוא אמר 'מה יש לכם, זה רק קו אוטובוס אחד'. היינו קטנים מדי כדי להבין את המשמעות הגדולה מאחורי המשפט. הבנתי שקו אוטובוס אחד היה הפילוסופיה שלו. אנחנו תמיד במרחק של קו אחד מלהגיע ליעד שלנו".
הוא תיאר: "יונתי תמיד היה במרחק רק של קו אחד מלהשיג את המטרה שלו. בן אדם שכל העולם קטן עליו, שמראה שבעזרת עבודה קשה וחיוך קטן - הכל אפשרי. המשפט הזה יהווה לי מנטרה למשך כל חיי. יונתי הזכיר לי להעיז לחוות, לנסות, להיכשל, רק לא לוותר מראש. לא להישאר במקום - תמיד לקחת את האוטובוס. מי ייתן ומקבלי ההחלטות יחליטו לאמץ את הפילוסופיה הזו ולהחזיר את כל החטופים הביתה - זה רק קו אוטובוס אחד".
הנשיא הרצוג אמר בהספדו כי "בשם מדינת ישראל, אני מבקש מיונתן, ואיתו גם מעפרה ומשי האהובים – סליחה. סליחה שמדינת ישראל לא הגנה עליכם. סליחה שלא הספקנו להציל אתכם מידי המרצחים. סליחה שלקח זמן רב כל כך, להשיב אתכם מידי מפלצות האדם. בעת הזאת, המטלטלת, ההיסטורית, אני מזכיר לכולנו - אין ניצחון שלם ומלא עד שישוב האחרון מבנינו.
"מכאן, מהמעמד המקודש והכואב הזה, אני קורא לחטופים שלנו ואומר - מדינה שלמה כמהה ומתגעגעת אליכם, ורוצה אתכם בבית בדחיפות", הוסיף הנשיא. "מדינה שלמה לא תנוח ולא תשקוט, עד שתשובו אלינו כולכם. אני נשבע כאן, בשם העם כולו: אין כוח בעולם שישכיח מאיתנו את אחינו המעונים שנותרו שם".
בסיום דבריו, קרא הרצוג למקבלי ההחלטות: "אנחנו ברגע מפתח. זה הזמן לעשות עוד צעד ועוד צעד, לשלוח את מי שצריך לאן שצריך, לדבר עם כל מי שצריך לדבר, להמשיך לפעול בנחישות, ביצירתיות ובדחיפות, בכל דרך ובכל הכוח עד שהם ישובו הביתה".
"לא הפסקתי להאמין שהוא יחזור, וכך קרה"
אביו של יונתן, קובי, פרסם פוסט באינסטגרם לאחר השבתו, ובו כתב כי "אתמול היה יום ההולדת העברי של יונתן, ביום ההולדת ה-23, ביום שבו נולד, יונתי שלנו חולץ במבצע הרואי של חיילי צה"ל ושב"כ הגיבורים".
"ביום הולדתו, דפק יונתי, קונדסון שכמוהו, על דלת ביתו. רגע לפני, רסיס של טיל נפל ליד הדלת. ואז הגיעה ההודעה, ההודעה שלא רצינו לקבל חודשים ארוכים. מהרגע הראשון האמנתי, בלב שלם, שהצבא שלנו יחזיר את בן שלי. לא הפסקתי להאמין, וכך קרה", הוסיף. קובי הודה לממשלה ולעומד בראשה, וגם לכוחות הביטחון ולכל עם ישראל "שנשא אותנו על כפיים של תפילה, תקווה ואמונה".
"יונתי, זכינו להיות לצידך 21 וחצי שנים של אור, והיום, באור חדש. חזרת אלינו, בן אהוב, עטוף באור של גבורה, של אמונה, של עם שלם. אני, אמא ויאיר נזכור אותך לעד. עם ישראל חי", סיכם.
אימו של יונתן, איילת, דיברה איתו בפעם האחרונה ב-06:30 בבוקר באותו יום. "הם היו שלושה חברים, סיפרו שיש טילים ושהם באים הביתה", סיפרה בריאיון ל-ynet. "באיזשהו שלב ראינו סרטון שיונתן חטוף. שני החברים שלו זוהו והובאו לקבורה". על יונתן סיפרה המשפחה: "ילד קסם, מוקף בחברים, די.ג'יי שרק רצה לעשות מוזיקה, להתפתח ולטייל".
