בימי שגרה, המורים שמלמדים תלמידים בסיכון בתוכנית היל"ה מעירים אותם לעיתים בבוקר ובמקרה הצורך גם אוספים אותם מהרחובות למסגרת החינוכית. מאז תחילת המלחמה הם רואים עלייה במצוקות התלמידים והתרחבות של מעגל הנשירה הגלויה והסמויה מהלימודים – לכן הם היו הראשונים שחזרו לעבודה סדירה בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
כעת, לאחר התלבטויות קשות, פתחו 1,500 מורים המלמדים בתוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) בעיצומים, בשל תנאי השכר שלהם והעסקתם באמצעות קבלן חיצוני שנבחר אחת לכמה שנים במכרז של משרד החינוך. המורים הודיעו כי אם לא ייענו דרישותיהם, בכוונתם להחריף את המאבק עד כדי השבתה.
בשל השכר הנמוך, עזבו בשנים האחרונות מאות מורים שלא היו יכולים לפרנס את משפחותיהם בתנאים אלו ורבים הודיעו שבכוונתם לפרוש, והמחסור במורים מחמיר. לדברי המורים, למרות תפקידם הקריטי להצלת תלמידים בסיכון ולמניעת הידרדרות להתמכרויות ולפשיעה, הם מופלים בשכר ובתנאי ההעסקה ביחס לעמיתיהם המורים במערכת החינוך הרגילה.
תוכנית היל"ה מהווה "התחנה האחרונה" במערכת החינוך לנוער נושר, ולומדים במסגרתה כ-8,000 בני נוער שלא השתלבו במערכת החינוך הרגילה – נוער בסיכון, נוער השוהה בבתי כלא ובמוסדות של חסות הנוער ותלמידים בנשירה סמויה. בעקבות הקורונה חלה עלייה במספר התלמידים, ובתקופה הנוכחית רבים מהתלמידים המפונים מהצפון ומהדרום מתקשים ללמוד, ותופעת "הנשירה הסמויה" מתרחבת.
המורים מאוגדים באמצעות ארגון "כוח לעובדים" ולמרות העובדה שחתמו על הסכם קיבוצי מול הזכיינים, הם מופלים לרעה לעומת המורים במסגרות החינוכיות הרגילות. לדברי טלילה אילון, חברת ועד המורים בהיל"ה וממובילות המאבק, האפליה מתבטאת בהיעדר ביטחון תעסוקתי. ניתן לקצץ בשעות ההוראה שלהם במהלך השנה, ואחת לחמש שנים מוציא משרד החינוך את התוכנית למכרז לבחירת זכיין. בכל מכרז מתאפס הוותק של המורים לצורכי חישוב זכויות, דמי הבראה וימי מחלה.
לדבריה, פערי השכר בין מורי היל"ה למורים ה"רגילים" צפויים להתרחב בעקבות הסכמי השכר שנחתמו עם ארגוני המורים: "למורות ה'רגילות' ניתנים 30 ימי מחלה שאותם ניתן לצבור ללא הגבלה, וקיים מנגנון פדיון ימי מחלה, בעוד מורות היל"ה זכאיות ל-18 ימי מחלה וללא אפשרות פדיון. אנחנו נאבקים מתוך דאגה לתלמידים, משום שזו הדרך היחידה שבה אולי משרד החינוך יקשיב לנו".
2 צפייה בגלריה
ענת קנדלקר מאילת. "אנחנו מצליחים להציל תלמידים שנפלטים מהמערכת הפורמלית"
(צילום: מאיר אוחיון)
היא מזהירה כי "מורים מנוסים ומוערכים נוספים ימשיכו לעזוב ולא יישארו מורים שילמדו. הפגיעה תהיה אנושה במיוחד בתקופה הזו, של עלייה בנשירה הגלויה והסמויה. הפערים מעידים על זלזול בתלמידים שכנראה שווים פחות מן התלמידים ה'רגילים' במערכת החינוך. אלה דווקא התלמידים שזקוקים במיוחד למורים מקצועיים ומחויבים".
ענת קנדלקר, מורה מאילת, נאלצת לעבוד בעבודה נוספת עם קשישים במתנ"ס כדי להשלים לשכר ראוי. לדבריה, משרד החינוך מתייחס במשך שנים למורים של התלמידים הנושרים כאל מורים סוג ב'. "כעת התלמידים זקוקים לנו יותר מתמיד", היא אומרת, "התלמידים גוררים פערי קורונה ורבים נושרים משום שהם לא מחזיקים בלמידה מרחוק ובמעברים". היא מספרת כי "העבודה במלחמה אינטנסיבית יותר. לתלמידים הרבה יותר קשה, הם חווים כאן את המלחמה, את הטילים של החות'ים ורעשי מסוקים, אנשים בחרדה. אלה זמנים קשים. תלמידים אומרים שקשה להם להתרכז בלימודים, אין להם ראש לזה".
"כל חמש שנים אני מועסקת בחוזה חדש, אין רציפות, אין לי שבתון כמו למורה רגיל, לא ניתן לצבור ימי מחלה, אין לנו תוספת גמול בגרות ותגמול דיפרנציאלי על הישגי התלמידים", היא מתארת את התנאים הסוציאליים החסרים. "משרד החינוך מעסיק אותנו באמצעות קבלנים ולא כמורים מהמניין, ובכך הופך אותנו לסוג ב' עם שכר נמוך מאוד, בעבודה עם תלמידים שהיא מאתגרת ומחייבת".
לדבריה, "העבודה בהיל"ה משמעותית עבורי ועבור הילדים, אני אוהבת את מה שאני עושה. אנחנו מצליחים להציל תלמידים שנפלטים מהמערכת הפורמלית ויש בזה סיפוק רב. אנחנו הזדמנות האחרונה שלהם כדי שיוכלו לסיים עם תעודה או ללכת לצבא. מגיעים אלינו תלמידים בני 14-13 שהיו מנותקים שנתיים-שלוש, ישבו בבית או הסתובבו ברחוב והגיעו בלי ידע בסיסי. יש כאלה שבאים גם בלי לדעת קרוא וכתוב. בעבודה קשה אנחנו מצליחים לרתום אותם בהדרגה. קשה להם להתרכז, הם זקוקים להפסקות רבות ולחזרות. יש תלמידים שמתקשים להתעורר בבוקר וצריך להעיר אותם. אם צריך מביאים אותם מהבית".
שירה חייט. עובדת בהיל"ה בגלל השליחות ובתיכון רגיל בשביל הפרנסהשירה חייט מכוכב יעקב, חברה בוועד המורים וממובילות המאבק, עובדת גם בתיכון רגיל ומספרת שהפערים בשכר ובתנאים גדולים. "יש פערים של אלפי שקלים בין שני מקומות העבדה, והבדלים בנוגע לתנאים כמו גמולי בגרות, גמולי השתלמות, שנת שבתון, שכר לימוד וביטחון תעסוקתי. אני ממשיכה לעבוד בהיל"ה בגלל השליחות ובתיכון בשביל הפרנסה. אני אוהבת את התלמידים ואת העבודה, ורואה בה שליחות".
גם היא אומרת כי "מתייחסים למורים שמלמדים נוער בסיכון כאל סוג ב', וזה מלמד על היחס לתלמידים. התלמידים שלנו הם סוג א' ואם נשקיע בהם בזמן הם יצאו לחיים עם תעודה וכלים להמשך החיים שלהם. יש תלמידים שהגיעו בגיל 15 לאחר שעבדו ארבע שנים. ברור לנו שיגיעו תלמידים נוספים מהמפונים למסגרות של היל"ה. מאז הקורונה ועכשיו ביתר שאת יש עלייה בכמות הנוער הנושר".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מייחס חשיבות רבה למתן מענים לתלמידים מנותקים ועושה הכול כדי להחזירם למעגל הלמידה באמצעות תוכנית היל"ה. מורי היל"ה מועסקים על ידי החברה למתנ"סים עד לבחירת מפעיל חדש בהמשך למכרז שפורסם. המשרד מכיר בכך שמורי התוכנית זכאים לביטחון תעסוקתי ולרצף תעסוקתי, ובתוך כך, המכרז העכשווי והחדש מגן על זכויותיהם ותנאי העסקתם של המורים. באשר לסכסוך העבודה בין המורים למעסיק, המשרד יגיב בבית המשפט. המשרד מביע את תמיהתו על הבחירה של ועד המורים לפגוע בזמן מלחמה בתלמידים הנמצאים במצב סיכוני".
