חשיפת מעורבותה של שגרירות אריתריאה בישראל במימון שחרורם ממעצר של תומכי המשטר האריתראי עוררה מחדש את הדיון במדיניות ההגנה הקבוצתית. בעקבות זאת, עשרות תושבי דרום תל אביב, יחד עם "המרכז למדיניות הגירה ישראלית", הגישו עתירה לביטול ההגנה הקבוצתית למבקשי מקלט מאריתריאה.
בעתירה נטען כי ההגנה הקבוצתית, שנועדה להגן על נמלטים מהמשטר האריתראי, הפכה לא רלוונטית ואף אבסורדית, במיוחד לאור המהומות האלימות שפרצו בספטמבר 2023 בין תומכי ומתנגדי המשטר. הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית מבקשת לגרש את תומכי המשטר חזרה לאריתריאה או למדינה שלישית.
מאז 2008, ישראל מעניקה לאריתראים "הגנה קבוצתית" – כלומר, אינה מגרשת אותם אך גם אינה מסדירה את מעמדם. ההגנה זמנית מכוח סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל, ויש לחדשה כל כמה חודשים. היא מתמקדת בהגנה מהרחקה אך אינה מקנה זכויות סוציאליות כפי שניתנות למבקשי מקלט במדינות ה-OECD. בחמש השנים האחרונות ישראל החלה לבדוק בקשות למעמד פליט פרטנית, אך באיטיות רבה ורק אחוז מזערי זוכה להכרה. כיום חיים בישראל כ-24,000 אריתראים, מתוכם כ-10,000 קטינים שרובם נולדו בישראל. חלקם תומכים בגלוי במשטר האריתראי וחלק מתנגדים.
אסף מידניצילום: קובי קואנקסמדוע ישראל ממשיכה להעניק להם הגנה, אף שאין סכנה לחייהם? המדיניות מבוססת על ההנחה שהם נמלטו מדיקטטורה, אך המציאות מורכבת יותר. חלקם כלל לא היו נתונים לרדיפה פוליטית אלא היגרו מסיבות כלכליות, ואף תומכים במשטר. מנגד, ישנם רבים אחרים שאכן נרדפו ונמלטו על נפשם. הענקת הגנה גורפת לכלל האוכלוסייה האריתראית אינה מוצדקת.
ראוי לומר כי מדיניות ההגנה הקבוצתית לא עוגנה בחוק. במקום לבחון כל בקשה למקלט באופן פרטני, המדינה מקבלת החלטות גורפות, הפוגעות בזכותם של מבקשי המקלט להליך הוגן.
שליטה וסחיטה
שגרירות אריתריאה בישראל אינה גוף דיפלומטי בלבד, אלא מקיימת מנגנון שליטה וסחיטה. במשך שנים היא גובה מהאריתראים "מס דיאספורה", מאיימת על סרבנים ואף מונעת את חזרתם למולדתם. המהומות האלימות בספטמבר 2023 המחישו את השפעתו המתמשכת של המשטר האריתראי על נתיניו, גם כשהם רחוקים מגבולותיו.
ישראל חייבת להבחין בין מתנגדי המשטר האריתראי הזקוקים להגנה לבין תומכיו שאין להם עילה לקבל מקלט. ההגנה הקבוצתית אינה יכולה להימשך לנצח
מדינות מערביות כמו קנדה, גרמניה והולנד כבר נקטו צעדים להגבלת פעילות השגרירות האריתראית, אסרו על גביית "מס הדיאספורה", ובחנו מחדש את מעמד מבקשי המקלט. כשפרצו מהומות אלימות, הן לא היססו לעצור ולגרש את האחראים להן.
ישראל פועלת ללא מדיניות ברורה – שילוב של הנחיות מנהליות סותרות, ריבוי פסקי דין, אכיפה סלקטיבית ופרקטיקות של עצימת עיניים. לאחרונה אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, שמבקשת לעגן את מדיניות ההגירה.
גליה צבר| צילום: איל וייסישראל חייבת להבחין בין מתנגדי המשטר האריתראי הזקוקים להגנה לבין תומכיו שאין להם עילה לקבל מקלט. ההגנה הקבוצתית אינה יכולה להימשך לנצח. אלפי מבקשי מקלט חיים במעמד לא מוסדר, מופרדים מהחברה הישראלית ומפתחים תחושת ניכור ושנאה. אם ישראל לא תפעל כעת, היא עלולה להתמודד עם משבר חברתי וביטחוני פנימי חסר תקדים.
פרופ' גליה צבר היא נשיאת המכללה האקדמית ת"א-יפו, חוקרת הגירה ופליטות. פרופ' אסף מידני הוא חוקר מדיניות ומשפט ציבורי, המכללה האקדמית ת"א-יפו
