לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, לפני ארבע שנים וחצי, העניקו חלק מכלי התקשורת במערב לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את הכינוי "צ'רצ'יל האוקראיני" – בשל ההופעות הכריזמטיות שהפגין השחקן הקומי לשעבר בהופעות היומיות שלו בתקשורת הממסדית ובעיקר ברשתות החברתיות לאחר פרוץ הקרבות. כיום נראה שחלק מההילה הזאת התפוגג – ובסביבתו של זלנסקי יש מי שחוששים שהוא גם ישחזר את סיומה של הקריירה הפוליטית של צ'רצ'יל שהודח בבחירות חודשים לאחר תום מלחמת העולם.
בשדה הקרב האוקראינים אמנם הגיעו בחודשים האחרונים להישגים מרשימים וגרמו לנזק לתעשיית האנרגיה הרוסית שהובילו לתורי ענק בתחנות הדלק ברוסיה, אך אוקראינים רבים לא מזהים הישגים אלו עם זלנסקי - והיו מעוניינים לראות אותו מסיים את תפקידו.
על פי נתונים שפרסם החודש המכון האוקראיני לחקר דעת הקהל "רייטינג", אילו הבחירות לנשיאות אוקראינה היו נערכות כעת, זלנסקי היה מעפיל בהן מהמקום הראשון לסיבוב השני – אך היה מפסיד בו לכל אחד מהמועמדים המרכזיים שמוזכרים כמועמדים אפשריים לרשת אותו. אותם יורשים פוטנציאליים הם כולם בעלי עבר ביטחוני שצברו פופולריות על רקע המלחמה המתמשכת.
על פי הסקרים מי שצברו פופולריות רבה יותר מזלנסקי הם הרמטכ"ל לשעבר ולרי זלוז'ני שהודח על ידי הנשיא לאחר שניהל את המלחמה מול רוסיה בשנתה הראשונה ומונה לאחר מכן לשגריר אוקראינה בגרמניה – תפקיד שיש שרואים בו מעין "הגליה" על מנת להרחיקו ממוקדי קבלת הכוח בקייב. מי שעוד זוכים לפופולריות רבה יותר מזלנסקי על פי הסקרים הם מפקד המודיעין האוקראיני קירילו בודנוב ושר ההגנה שהודח לפני כמה שבועות מיכאילו פיודורוב. כך למשל, על פי נתוני הסקר של "רייטינג" במקרה של התמודדות מול זלוז'ני בסיבוב השני הנשיא המכהן היה מקבל כ-33% מהקולות בלבד, לעומת 66% לרמטכ"ל לשעבר.
מפגשים עם בכירים בעולם לא עוזרים בסקרים זלנסקי עם טראמפ
(צילום: רויטרס)
גם מידת האמון של הציבור האוקראיני בנשיא יורדת בהתמדה. על פי סקר מכון המחקר "KMIS", שנערך החודש 58% מהציבור האוקראיני נותן אמון בזלנסקי, לעומת 38% שאינם נותנים בו אמון. הנתונים של יריביו על פי אותו סקר טובים הרבה יותר: 66% מהאוקראינים נותנים אמון בוולרי זלוז'ני, 63% נותנים אמון במיכאילו פודורוב וקירילו בודנוב נהנה מ-61% תמיכה.
"רוצים מנהיגים חדשים"
זלנסקי, נזכיר, נבחר לכהונה בת 5 שנים ב-2019, וכהונתו אמורה הייתה להסתיים במאי 2024 – אך מאז הפלישה הרוסית מונהג באוקראינה משטר צבאי שעל פי החוק שם לא מאפשר קיום בחירות, ואלו נדחו בלי שכעת יש אופק כלשהו לקיומן. זלנסקי כבר עמד בשנה שעברה תחת לחץ כבד מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקיים בחירות חדשות, ובמהלך העימות ביניהם טראמפ אף כינה את זלנסקי "דיקטטור", אבל יחסיהם השתפרו בשנה האחרונה, בין היתר בשל ההצלחות של אוקראינה בקמפיין המתקפות ארוכות-הטווח שלה ברוסיה, וטראמפ כבר לא משמיע את הדרישה הזו.
אבל בזירה הפנים אוקראינית מעמדו של זלנסקי נמצא בירידה ויש לכך כמה סיבות. לא מעט נכתב בשנה האחרונה על פרשיות שחיתות שבהן הסתבכו מקורביו. רק השבוע נאלץ זלנסקי לפטר את סגנית ראש לשכתו, אירינה מודרה בעקבות חקירה של סוכנויות המאבק בשחיתות. על פי החשד, מודרה מעורבת ברשת הלבנת הון בהיקף של כ-150 מיליון הריבנה (כ-3.4 מיליון דולר). עוד קודם לכן, בחודש מאי האחרון נעצר ראש המערך הנשיאותי לשעבר אנדריי ירמאק שנחשב בשנים האחרונות לאיש החזק באוקראינה והיה משך שנים מקורבו של זלנסקי. הוא נחשד בשחיתות ובהלבנת הון בהיקף רחב ושוחרר לאחר כמה ימים בערבות. מסקר של מכון המחקר "KMIS" עלה כי חלקים נרחבים מהציבור האוקראיני סבורים שהמדינה נעה לכיוון הלא נכון והשחיתות היא הבעיה הגדולה של השלטון הנוכחי.
נשלח ל"גלות" בלונדון, אבל עדיין מאוד פופולרי. ולרי זלוז'ני
(צילום: רויטרס )
אבל, לטענת מי שעורכים את סקרי דעת הקהל, הציבור האוקראיני מאס באותה ההנהגה ומעוניין לראות אנשים חדשים בעמדות הבכירות במדינה. מנכ"ל מכון המחקר "KMIS" אנטון חרושצקי הסביר לעיתון "אוקראינסקיה פראבדה" את הלך הרוחות בחברה האוקראינית ואמר: "זה לא מצב שבו אנשים רואים אופוזיציה פוליטית חזקה בפרלמנט ורוצים שהיא תעלה לשלטון. כאן, הגישה כלפי הממשלה והאופוזיציה זהה מבחינת הציפיות. כלומר, יש דרישה שהממשלה, הקואליציה והאופוזיציה יעזבו את הזירה הפוליטית ושמנהיגים פוליטיים חדשים יופיעו - מקרב הצבא, מתנדבים ופקידי ממשל מקומיים שחלקם נחשבים ליעילים".
שר ההגנה שהפך לאיום אלקטורלי
אחד מאלו שנחשבים ליעילים ולא נגועים בשחיתות הוא שר ההגנה המודח מיכאילו פודורוב (35), שהגיע לפוליטיקה מההיי טק וכיהן בתפקיד כחצי שנה. מאז שפוטר על ידי זלנסקי, על רקע מחלוקות עם הרמטכ"ל אלכסנדר סירסקי שהודח אף הוא - נערכות ברחבי אוקראינה הפגנות למען החזרתו של פודורוב לתפקיד בכיר במערכת השלטונית. פודורוב עצמו פרסם השבוע הצהרה מוקלטת ברשתות החברתיות שבה קרא לקיים בחירות באוקראינה גם במצב של מלחמה.
פודורוב תקף בדבריו את "המערכת הישנה" שלדבריו פועלת להגן על עצמה ו"מפחדת משינוי", וטען שרפורמה שקידם בתחום הרכש הביטחוני תרמה להדחתו. מבלי לציין מפורשות את שמו של זלנסקי הוא רמז כי הנשיא עומד בראשות מערכת שהשחיתות בה עדיין פושה: "אנשים לא יכולים לחיות לעד במדינה שבה הם לא מבינים מדוע החלטות מסוימות מתקבלות. מדוע רפורמות מסוימות מתקדמות ואחרות נחסמות", הוא אמר, "זה מסוכן במיוחד כאשר חברה מפתחת את התחושה שהקריטריון הראשי למינוי הוא לא היכולת המקצועית, ההישגים והיכולת לשנות את המדינה, אלא נאמנות אישית למערכת".
הפגנה למען פודורוב בקייב
(צילום: REUTERS/Thomas Peter)
מנהל "KMIS" אנטון חרושצקי אומר במפורש כי ההחלטה של זלנסקי לפטר את פיודורוב גרמה לעליה במידת הפופולריות שלו. לדבריו: "רק בחודש מאי, כ-20% מהנשאלים לא הכירו את פודורוב כלל, אפילו כשסיפרנו להם שהוא שר ההגנה ושר הטרנספורמציה הדיגיטלית לשעבר. אבל תוך ימים ספורים בלבד, הודות למאמצי משרד הנשיאות, ההכרה והאמון בו גדלו משמעותית".
במצב עניינים שכזה, ישנם לא מעטים באוקראינה שסבורים כי לזלנסקי יש אינטרס פוליטי מובהק להמשיך את העימות עם רוסיה. אלו שסבורים כך רואים ברוסיה כאויב מר ולא מגלים אהדה לעמדות של הקרמלין - אך עם זאת לשיטתם המחיר שמשלמת החברה האוקראינית אחרי שנים רבות של מלחמה הוא גבוה מדי.
