סעודיה פועלת כדי ליצור לעצמה רשת חלופית של משענות אסטרטגיות, במטרה להתמודד עם אי-הוודאות המובנית ביחסיה עם ארה”ב, חששה מהתעצמות ישראל ומהתנהלות בלתי צפויה מכיוונה, והצורך לחזק את מעמדה האזורי. הממלכה אינה מסתמכת עוד על מערך השותפויות המסורתי שלה, ומחפשת שחקנים – גם כאלו שבעבר הייתה בעימות עימם – היכולים לספק לה יכולות ביטחוניות, גמישות אסטרטגית וערך כלכלי ותעשייתי, ובכך להפחית את הפגיעות שלה בסביבה אזורית מורכבת ותחרותית.
צעד ראשון בכיוון הזה הוא הסכם ביטחוני מתהווה הכולל רכישת מטוסי קרב סינים-פקיסטניים JF-17. העסקה מאפשרת לסעודיה להרחיב את יכולת ההרתעה שלה, וליצוק תוכן בהסכם ההגנה שחתמה עם פקיסטן בספטמבר 2025, לאחר התקיפה הישראלית בקטאר. במקביל, דיווחים מצביעים על אפשרות שילוב טורקיה במערך ויצירת מעין "נאט"ו אסלאמי" המספק רשת גמישה מול איומים אזוריים: לפקיסטן מערך גרעיני מבצעי, לטורקיה צבא קונבנציונלי גדול ובסיס תעשייתי ולסעודיה, משאבים כלכליים עצומים, עוצמה מדינית ולגיטימציה דתית כ"שומרת המקומות הקדושים לאסלאם".
מהלכים אלו אינם רק תגובה לאי־וודאות אזורית גוברת. הם גם חלק ממאמץ לעצב מחדש את הסדר האזורי ולשמר את מעמדה המוביל על חשבון איחוד האמירויות, הנתפסת יותר ויותר לא רק כמתחרה כלכלית אלא כמי שפועלת, יחד עם ישראל, כדי לקעקע אינטרסים סעודיים בסיסיים בזירת הים האדום. ההתקרבות לטורקיה ולקטאר על חשבון איחוד האמירויות, שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים עם פקיסטן, והאסרטיביות הסעודית הגוברת בתימן ובסודאן, מבהירים שסעודיה פועלת לא רק כדי להגן על עצמה, אלא גם כדי לעצב את מפת הבריתות ואת כללי המשחק האזוריים.
בביקור האחרון של מוחמד בן-סלמאן בוושינגטון הרעיף עליו המארח כבוד והדר ואף הבטיח למכור לו את מטוס הקרב המתקדם ה-F35, מתנה החשובה ליוקרה ולמעמד של בן-סלמאן. אך בן סלמאן שבע הבטחות והוא גם לא השיג עדיין את מה שבאמת רצה מטראמפ – הסכם הגנה רשמי והסכם לשת"פ גרעיני – מה שממחיש את הצורך, לשיטתו, בגיבוי נוסף וביצירת רשת רב שכבתית של שותפויות. המהלך הסעודי האפשרי לכלול את פקיסטן וטורקיה במערך על-אזורי חדש, הוא אסטרטגיית גידור קלאסית המאפשרת לממלכה לנווט במרחב שבו אי-הוודאות גוברת ולאותת לארה"ב שיש לה אפשרויות נוספות.
בחמש השנים האחרונות בן-סלמאן התרכז בשיכוך מתחים אזוריים וכניסה לדטאנט – בעיקר מול איראן – כדי להתרכז במימוש "חזון 2030" השאפתני. כעת, הוא חש בטוח כדי לנסות, שוב, לעצב את הסדר האזורי
ויש גם ממד אישי. בחמש השנים האחרונות בן-סלמאן התרכז בשיכוך מתחים אזוריים וכניסה לדטאנט – בעיקר מול איראן – כדי להתרכז במימוש "חזון 2030" השאפתני. כעת, הוא חש בטוח כדי לנסות, שוב, לעצב את הסדר האזורי. הוא רוצה להשיב לממלכה את מקומה הראוי בהיררכיה הערבית, להיות מלך סעודיה ו-מלך הערבים.
סעודיה אינה מחפשת רק יכולות הגנה משופרות; היא מגדירה מחדש את מעמדה כגורם מוביל במזרח התיכון, מחזקת את כוח התמרון שלה, ומפנה את ההנחות הישנות על “מחנות” דיכוטומיים אל עבר מציאות אסטרטגית חדשה. ישראל אינה חלק מחזון זה. נראה שבממלכה התייאשו מממשלת ישראל שאינה מוכנה לעמוד ברף מינמלי מבחינתה - מתווה למדינה פלסטינית. יתרה מכך, המהלכים הסעודים האחרונים והצטרפות מדינות כקטאר וטורקיה למערך הסעודי המתהווה עלול להציב את סעודיה וישראל משני צידי המתרס.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש תכנית המפרץ ב-INSS ולשעבר במל"ל
