ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן מאיצה את הליכי החקיקה של החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואתמול (שני) החלה לדון בסעיפי פרק התובע הכללי. לפי ההצעה במתכונתה הנוכחית, מסתמן משקל משמעותי להשפעה של הדרג הפוליטי על מינויו ופיטוריו של התובע הכללי, שייבחר לאחר פיצול התפקיד.
מוצע לקבוע כי מינוי התובע הכללי ייעשה על ידי הממשלה, לפי המלצת שר המשפטים, אך מינויו יוכל להיעשות רק מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדה ציבורית, שאותה מוצע להקים. במהלך הדיון, ציין יו"ר הוועדה רוטמן שהוא נוטה להותיר את הרכב הוועדה בדומה להרכב הוועדה שנקבע ב"ועדת שמגר".
ועדת החוקה דנה גם על כלל ההכרעה המוצע, שיהיה ברוב של 4 מתוך 5 חברי הוועדה הציבורית. תחילה נידונו תנאי הכשירות לתפקיד התובע הכללי - מי שהוא אזרח ישראלי ותושב ישראל; הכשיר לכהן כשופט בבית המשפט העליון; משפטן בעל שיעור קומה וניסיון בתחום המשפט הפלילי. לעניין תנאי הכשירות הנוגע לפעילות פוליטית - הוצע תחילה כי מועמד לא יהיה חבר מפלגה בשלוש השנים שקדמו למועמדות, אך היו"ר רוטמן הכריע כי ההגבלה תיקבע לחברות בגוף בוחר ואין די בחברות במפלגה. עוד הוסף, לבקשת ח"כ גלעד קריב, תנאי של ניסיון בתחום המשפט הפלילי.
בנוגע למינוי הוועדה הציבורית והרכבה - מוצע לקבוע כי תמונה ועדה ציבורית קבועה, בדומה לקיים היום לבחירת היועמ"ש (בהתאם להמלצות ועדת שמגר). לפי המוצע, הוועדה תורכב מ-5 חברים, והרכבה המוצע - שופט בדימוס של בית המשפט העליון או המחוזי שייבחר על ידי חבר שופטי העליון בהסכמת שר המשפטים; שר משפטים לשעבר; יועמ"ש לשעבר או תובע כללי לשעבר שימונה על ידי הממשלה; ח"כ או ח"כ לשעבר שייבחר על ידי ועדת החוקה; עו"ד בעל מומחיות פלילית שייבחר בצורה שטרם נקבעה, אך לא בשליטת הממשלה או הקואליציה; ואיש אקדמיה שייבחר על ידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים.
אזהרת היועמ"ש: "ספקות באשר למידת עצמאות הוועדה"
עורך הדין ד"ר גור בליי, יועמ"ש ועדת החוקה, אמר בדיון כי "עיקרון עצמאות שיקול הדעת של התובע הכללי הוא אחת מהמסקנות המרכזיות של ועדת אגרנט, והוא מקובל מאז, כעיקרון יסוד שאינו שנוי במחלוקת. לתובע הכללי צריכה להיות עצמאות מלאה בהפעלת סמכויותיו לפי הדין הפלילי והוא חייב להפעיל אותן מבלי להיות כפוף להוראות או למדיניות שר המשפטים או הממשלה. ביסודו עומדת ההבנה כי לרשויות השלטון אינטרס מובנה להשפיע על שיקול דעתו של התובע, מתוך רצון שהוא יהיה 'נוח' כלפיהן ויימנע מלפתוח בהליכים פליליים נגדן; וכן מחשש לשימוש של השלטון בתובע הכללי לשם רדיפה פוליטית של מתנגדים פוליטיים".
הוא מתח ביקורת על הנוסח המקורי, וקבע כי "ההסדר המוצע נותן משקל משמעותי להשפעה של הדרג הפוליטי על מינויו ופיטוריו של התובע הכללי, לא רק בעצם הקביעה שהממשלה היא הממנה והמפטרת את התובע הכללי, אלא גם בעובדה שהממשלה, והקואליציה התומכת בה, ממנות 3 מתוך 6 החברים בוועדה. יתרה מזאת, בסיטואציות מסוימות גם חבר רביעי בוועדה כשנציב שירות המדינה, ימונה על ידי אותה הממשלה. מצב בו יש בידי הממשלה כוח להשפיע על זהות של 4-3 חברי הוועדה, מעורר ספקות באשר למידת עצמאותה של הוועדה ויכולתה למנוע בחירת תובע כללי שיהיה נתון להשפעה פוליטית. לכן, מוצע לשקול לעצב את הרכב הוועדה באופן שיקטין את המעורבות של הדרג הפוליטי בהשפעה על הרכב הוועדה, כך שהרוב בוועדה יהיה של גורמים עצמאיים בדומה להרכב הוועדה שנקבעה על פי ועדת שמגר".
2 צפייה בגלריה
הזהיר מכוח רב מדי בידי הממשלה. יועמ"ש הוועדה גור בליי לצד רוטמן
(צילום: יואב דודקביץ')
עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים אמר כי "דרך המינוי של התובע הכללי החדש צריכה להיות בדרך שממנים את פרקליט המדינה - הרכב מקצועי מאוד שתכליתו לשמור שיהיה זה אדם לא פוליטי. כיום מעורבות הדרג הפוליטי מאוד נמוכה, כי הצעת שר המשפטים לממשלה נסמכת על ועדה מקצועית, ויש להבטיח שלא תהיה שום התערבות פוליטית בדרך שבה פרקליט המדינה פועל, אחרת זה עלול להוביל למצב בו ממשלה שולטת על מי שמופקד על התביעה הכללית".
היו"ר רוטמן אמר בדיון כי "כשמייצרים תפקיד של תובע כללי נפרד, חלק מהרציונלים של דרישה ליותר מעורבות של פוליטיקאים במינוי יורד. מצד שני, מסקנות ועדת שמגר באו אחרי פרשת 'בר-און - חברון'. הצעת ח"כ רביבו מצמצמת את הסכנה, בקביעה שבהחלטות בנוגע לנבחרי ציבור, התובע לא יוכל להגיש כתבי אישום ולהחליט בעצמו, אלא יש ועדת בכירים. היום, יועמ"ש שממנה הממשלה, הוא המכריע גם על סעיפי העבירה, והוא המוסמך לפתוח בחקירה".
