דריכות בצמרת המשפטית לקראת מסירת התייחסות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבקשת העותרים למתן צו ביניים מצד בג"ץ, שיקפיא את ההליכים הכרוכים ביישום "חוק מח"ש". לאור התנגדות בהרב-מיארה לחקיקה מלכתחילה, ההערכה היא שהיא תצטרף לעותרים המבקשים להטיל צו ביניים.
החוק אושר כבר לפני יותר מחודש אך טרם נכנס לתוקף, זה יקרה רק בכנסת הבאה. אבל בינתיים, יצא לפרסום מכרז לבחירת ראש מח"ש החדש על ידי שר המשפטים. העותרים מבקשים למעשה להקפיא כל הליך הקשור בחוק - לרבות בחירת ראש הגוף - עד שתתקבל החלטה סופית בבית המשפט.
החוק נועד להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות ולהכפיף אותה מנהלית לשר המשפטים ולפיקוחו המינהלי של מנכ"ל משרד המשפטים. במערכת המשפטית רואים את חוק מח"ש אחד מחוקי המהפכה המשפטית, והוא התקבל בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.
"קבורת חקירות השחיתות"
החוק נתפש במערכת המשפטית כמה שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה ויהפוך את השוטרים מעובדים למען האזרח, לעובדים למען השלטון באותה עת. לאורך הליך החקיקה הובע גם חשש שלא יהיו יותר חקירות שחיתות, שכן שוטרים יחששו לקידומם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר. לאחר שאושר החוק אמר גורם משפטי בכיר: "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון".
מומחים למשפט חוקתי ומקורות משפטיים הסבירו כי "היום כבר ברור שרדיפה אחרי עובדי ציבור, חוקרי משטרה, אנשי שב"כ, פרקליטים עיתונאים, ארגוני חברה אזרחית ושופטים שאינם מיישרים קו עם השלטון היא הנורמה הרצויה והמצויה. ההתעמרות וההפחדה היא כלי עבודה של השלטון להשתקת ביקורת ולשיבוש עבודתם. גולת הכותרת היא הניסיון להדביק לאנשי משטרה, פרקליטות, עיתונאים ושופטים חשדות פליליים יש מאין ולסבכם בחקירות חסרות בסיס".
לדבריהם, עד כה השירות הציבורי, העיתונות החופשית ומערכת המשפט ניצלו בקושי רב ממסע הציד, הרבה בזכות עצמאותן המקצועית של מערכות אכיפת החוק והאתוס של נאמנות לציבור, להבדיל מנאמנות אישית לדרג הפוליטי. "אך לא לעולם חוסן", אמרו הגורמים ששוחחו עם ynet. "החוק המכונה בשם התמים 'חוק מח"ש' הוא נקודת אל חזור ושבר. החוק החדש הוא למעשה החוק למינוי תובע מטעם הממשלה. החוק יוצר גוף תביעה וחקירות חדש, המנותק ממערכת אכיפת החוק הקיימת, ובראשו יעמוד תובע פוליטי מטעם השלטון.
"בקרוב מאוד, לאחר מינוי התובע הפוליטי בחודש הבא, יפנים כל חוקר משטרה שהכניסה לחדר החקירות עם איש שלטון או מקורב אליו היא מסוכנת מאין כמותה לשמו הטוב ואף לחירותו. השלטון יוכל להיפרע ממנו באמצעות פתיחת חקירה פלילית כולל עיכוב קידומו בלי קשר לתוצאותיה. גם כל פרקליט יבין שעליו לשקול היטב אילו עמדות הוא מציג בתיקים החשובים לשלטון, כמו תיקים של שרים, פרשות כמו 'קטאר-גייט', תלונות נגד מתנגדי שלטון, תלונות נגד עיתונאים וכדומה, כי המחיר של פתיחת חשבון עם השלטון הפך ליקר מדי".
במערכת המשפט הודו כי "מח"ש אינה יחידה מושלמת, היא גם אינה חפה מטעויות. משפטנים שונים סברו שיש להפרידה מפרקליטות המדינה, וטעמים טובים היה בפיהם". אך לצד זאת ציינו כי "כמו דרכה של הממשלה הנוכחית, חוק מח"ש החדש לא מטפל בפגמים, אלא משנה את יסודות התביעה הכללית במדינת ישראל, מגוף מקצועי לגוף פוליטי המשרת את השלטון".
המומחים הסבירו כי "מדינה דמוקרטית, ומדינה שחפצה בחוקרי משטרה ושב"כ ענייניים, הוגנים וא-פוליטיים, אינה יכולה להרשות לעצמה שמח"ש תהיה פוליטית. היא גם אינה יכולה להרשות לעצמה מה שמכונה באופן מכובס 'תקופת מעבר', שבמהלכה ימונה תובע פוליטי ש'רק' יעסוק בהקמת היחידה החדשה, אבל בפועל יטיל את אימתו על חוקרים ופרקליטים, יפקח עליהם וישתק את מערכת אכיפת החוק".
העיניים נשואות לבג"ץ
העיניים נשואות כעת לבג"ץ, נשיא העליון יצחק עמית, המשנה שלו נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, שעתידים לקבל החלטות בבקשות לצווי ביניים שהוגשו, כשהעתירות עצמן ידונו רק לאחר הבחירות.
ח"כ משה סעדה, שכיהן בעבר כסגן ראש מח"ש, הוביל את החקיקה. הוא טען במליאת הכנסת לקראת אישור החוק כי "זהו יום בשורה לעם ישראל כולו, שבו אנחנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק. אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי. המערכת הזו סטתה מהמסלול הערכי שלה. החוק יחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט".
בדברי ההסבר להצעה אף נכתב כי "בשנים האחרונות, דוחות של מבקר המדינה, הדוחות השנתיים של הסנגוריה הציבורית וכן דוח של הצוות שהוקם בממשלה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים הצביעו על ליקויים בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים".
בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת הודו גורמים במערכת שאכן יש בעיות במתכונת הפעילות של מח"ש היום, אבל הפתרון לשיטתם אינו טמון בהעברתה לכפיפות פוליטית. לדידם, הפתרון הוא חיזוק מח"ש, אזרוחה המלא, ואי תלותה בממנים ובמשאבים.
מסקנות הוועדה - ודעת המיעוט
אלו שתומכים בחוק אמרו כי הליך החקיקה בוועדת החוקה נסמך על מסקנות ועדה ציבורית מגוונת, שבה היו חברים מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, המשנה הבכיר ליועמ"שית, עו"ד שרון אפק, השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.
המצדדים ברפורמה טענו בדיונים כי היו מקרים שבהם מח"ש הייתה צריכה לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר המצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. "הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק", הסבירו.
חקירות מתנגשות: ייתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת, לרוב רגישה ו/או משמעותית, ובמקביל, מוגשת למח"ש תלונה נגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח"ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגיה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים.
ייצוג בהליכים אזרחיים: תפקידה של מח"ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים, ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות נגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח"ש - כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות. הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כשאיסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח"ש עלולים להזיק להליך האזרחי שאותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות.
חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות: הפרקליטות, באמצעות מח"ש, אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות נגד התביעה המשטרתית, שמונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח"ש אמורה לחקור אירוע שבו מעורבת הפרקליטות עצמה.
על רקע כל אלו, הפתרון שהציעה הוועדה הוא הוצאת מח"ש מכפיפות לפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה. היחידה תחקור את כלל העבירות הפליליות והאזרחיות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר. מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה. יושלם "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ויוקצו לה משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
עמדת היחיד של המשנה הבכיר ליועמ"שית, עו"ד אפק, הייתה ש"ניגוד העניינים" שבמסגרתו הפרקליטות ממונה על מח"ש, ושאליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי.
בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא, שכן רק במיעוט של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. "הקמת גוף עצמאי למח"ש בפיקוח פוליטי יש בו פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה", אמר אפק. "ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד".
לדבריו, "אין חולק שבמצב הקיים יש קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח"ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, שבמסגרתו מח"ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועמ"שית, מגן על עצמאותה ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. הניתוק מהפרקליטות, מהסביבה הטבעית, והעובדה שלא נקבע מנגנון לקביעת מנהל מח"ש, מגדילים את הסיכון להשפעה של גורמים פוליטיים".








